הקמפיין של משרד הבריאות לעידוד הציבור לצרוך מזון בריא עורר סקרנות, במיוחד לאחר שפרסומת שנועדה לגרום לציבור לוותר על החטיפים המלוחים ירדה במפתיע ממסכי הטלוויזיה והמשרד הודיע שהוא "יצא בקמפיין בהיקף מוגבל". אולם אסור לשכוח שהמשתנה החשוב ביותר במשוואה הזו הוא בכלל הציבור. הציבור שמשרד הבריאות אמור לדאוג לאינטרסים שלו ולבריאותו.
בעוד הניסיון של הממשלה שלנו לדאוג לבריאותנו צולע, ישנן לא מעט דוגמאות בעולם לאופן בו הממשלות נלחמות בג'אנק פוד והשמנת יתר. "הסיבות שממשלות ארצות הברית ואירופה שמו למטרה להילחם במזונות המזיקים היא לא רק סיבה של בריאות הציבור אלא גם שאלה כלכלית", מספר ד"ר וילי אברהם, מומחה בכיר לשיווק, צרכנות וסחר בינלאומי במכללת ספיר. "ברגע שאנשים חולים יותר הם מפספסים ימי עבודה, ופוגעים בפריון השוק. כמו כן המדינה צריכה לשאת בנטל הטיפול הרפואי. ההערכות מדברות על כך שעד שנת 2018 השמנת יתר תעלה לכלכלה האמריקאית 344 מיליארד דולר".
"על מנת לטפל בסוגיה בחלק ממדינות ארה"ב (אריזונה וקליפורניה) ואירופה (פינלנד, הונגריה וצרפת) החליטו להטיל מס בגובה 1 סנט לכל 28 גרם של משקה ממותק", מציין ד"ר אברהם, "המס הוטל אחרי שמחקר המקדים גילה שעם כל עליה של סנט ל-28 גרם משקה במיסוי, הצריכה יורדת ב 24%. הכסף שמגיע לממשלה מהמיסוי של המשקאות הממותקים מופנה לטובת פרויקטים המקדמים את בריאות הציבור".
האם ניתן ליישם את המודל בארץ? לדעתו של ד"ר אברהם יש מקום להוביל מהלך דומה בישראל. מהכסף שיגיע לקופת המדינה מהמיסוי על ג'אנק פוד ניתן יהיה לממן תכנים של תזונה בריאה במערכת החינוך של ילדינו, להכניס מנגנון של סבסוד ירקות ומאכלים בריאים אחרים, שלמרבה הפלא עולים כאן יותר מהמאכלים המזיקים.
אחד הפתרונות הנוספים הוא לחייב את יצרניות המזון לסמן את הרכיבים המזיקים לבריאות על גבי האריזה דווקא בצד הקדמי. אולם כאן יעילות המהלך תלויה באופן שבו יתבצע הסימון. באיזו גודל ובאיזה מיקום הוא יהיה? מה בדיוק יופיע באזהרה? כמובן שאם תופיע האזהרה שהמוצר פוגע בבריאות כפי שמופיע על סיגריות, יהיה יותר קל לצרכן לקבל החלטה מושכלת - האם לצרוך את המוצר ובאילו כמויות.