רפאל מוזינסקי השקיע את החסכונות שצבר בעבודתו כבנקאי השקעות כדי להקים את בליץ חברת האופנועים החשמליים. אם האישורים להם הוא ממתין יגיעו, הוא יתחיל לפרוס את רשת האופנועים להשכרה שלו בחניונים בתל אביב, וכל בעל רישיון לאופנוע יוכל להשתחל בין הפקקים לחסימות הרכבת הקלה בדרך למקום עבודתו.
החוויה הטכנולוגית תתחיל באפליקציה, השולטת על המערכת: האפליקציה הייחודית מחליפה את המפתח לאופנוע ותאפשר את התנעתו. היא גם תעקוב אחר מסלולו, מצב הסוללה ומהירות הנסיעה. שכירת אופנוע לשעה תעלה חמישים שקלים. אבל נראה שרוב הלקוחות יעדיפו את עסקת ה-20 דקות בשלושים שקלים. "נתחיל בחמישים אופנועים ושישה חניונים המפוזרים ברחבי העיר. אם נראה שזה עובד נתרחב", אומר מוזינסקי.
השירות החדש מעניין ומתחרה ביזמויות אחרות שטרם יצאו לפועל להשכרת אופניים חשמליים לנסיעה ברחבי העיר. אבל העסק האמתי של בליץ הוא כרגע מכירת אופנועים - בעיקר ליצוא. האופנועים של בליץ הם חשמליים, שקטים ומשוכללים מאד, ובעיקר ישראלים. השילדה והמנוע מיובאים, חלקם מיובא בשלמותו משנחאי, חלקם מורכב כאן. הפיתוח הישראלי הוא סוללה עמידה וארוכת טווח המיוצרת על ידי יצרן סוללות קוריאני, אפליקציה המאפשרת שליטה סלולרית בניהול ציי אופנועים להשכרה או לשירותי שליחויות, והבקר השולט במערכות ההפעלה האלקטרוניות של האופנוע. מוזינסקי מנהל מגעים עם משרד הכלכלה כדי לקבל סיוע בהקמת מפעל הרכבה שיאפשר לו להעביר את כל הייצור לישראל.
מוזינסקי (30), עלה לישראל מבלגיה. לאחר לימודיו הוא החל לעבוד כבנקאי השקעות בבנק ברקליס בלונדון. כשברקליס רכש את השליטה בליהמן בראדרס שקרסה בשיא המשבר הכלכלי, עבר מוזינסקי לשלוחה הישראלית והתוודע לחברות ולמשק הישראלי. לפני שלוש שנים החליט לעשות מהפך בחייו: הוא נטש את עבודתו בבנק, עלה לישראל והחליט לעסוק באופנועים, כי זה מה שמעניין אותו עכשיו. הוא הסתובב קצת בעולם וראה שהעולם עובר אמנם לכלי רכב חשמליים ומדבר המון על מעבר לחשמל, אבל במציאות יש בעיקר מכוניות חשמליות, ואם אופניים, קורקינטים ואופנועים שנוסעים במהירויות נמוכות מאד ולטווחים מוגבלים. "לאופנועים הקיימים בשוק אסור בכלל לנסוע בכבישים מהירים כמו אילון, כי הם איטיים מידי, והטווח שלהם מוגבל. אין אופנועים מהירים לטווח ארוך." מספר מוזינסקי.
האופנועים החשמליים לא זולים במיוחד בהשוואה למקבילים הצורכים דלק ישן ומזהם. מחיק דגם הבליץ 6,000, למשל, הוא 28,500 שקל. אבל הוא מספק כוח והנאת רכיבה של אופנוע גדול וחזק. עלויות הרישוי שלו (טסט) נמוכות במיוחד וזהות לאלה של אופנוע בנפח מנוע מינימלי של 50 סמ"ק. בנוסף לכך עלות הדלק היא אפסית.
בעבר ניסתה ישראל להוביל את מהפכת הרכב החשמלי, למרות שהיא אינה ידועה כמעצמת רכב. הניסיון, שהובל על ידי היזם שי אגסי, נכשל. מוזינסקי שורד ואף מצליח למכור כלי רכב רבים, בזכות המודל הצנוע שלו. הוא אינו מנסה להפוך את בליץ לחברת הפעלה של ציי אופנועים ואינו מתכנן לשלוט בענף. עיקר ההכנסות שלו הן בינתיים ממכירת אופנועים, בעיקר לחו"ל - בעיקר לצרפת אבל גם לאינדונזיה. את הפוטנציאל הגדול הוא רואה דווקא בארגנטינה, שם יש ביקוש עצום לרכב דו גלגלי והיקף השוק עומד על 720 אלף אופנועים בשנה.
עד היום, אומר מוזינסקי, נמכרו 1,700 אופנועים, 500 מתוכם בישראל. היעד שסימן לעצמו הוא 60,000 אופנועים בעוד חמש שנים. העניין הישראלי באופנוע החשמלי קטן נוכח השפל במחירי הדלק והעובדה שאין בישראל מרכזי ערים החסומים לכניסת רכב מנועי. האופנוע אמנם נוח לתמרון בפקקים ובין רחובות חסומים, אבל הוא אינו מתאים לכל מזג אוויר ופחות בטוח ממכונית. מוזינסקי מנסה לפנות לחברות שליחויות, המתעניינות באפליקציה הייחודית המאפשרת שליטה מלאה על צי האופנועים.
"כדי להגביר את המכירות אנחנו זקוקים להשקעה בשיווק, להקמת מערכת מכירות ומפעל. אני עכשיו מגייס את הכסף הנדרש", אומר מוזינסקי. הניסיון מלמד שמשקיעים פיננסיים אינם נוטים להיכנס להשקעות משמעותיות בתחום, ומרבית המשקיעים הם משקיעים אסטרטגיים, כלומר, חברות העוסקות בתחום הרכב. כמו יעדי המכירות, גם יעדי גיוס הכסף של בליץ הם שאפתניים. הוא מקווה לגייס 6 מיליון דולר על פי שווי חברה של 30 מיליון דולר.