פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סוף שבוע ארוך: מי מרוויח ומי מפסיד מהמהלך?

      ההחלטה על הארכת שישה סופי שבוע בשנה משמחת כמעט את כולם: את ההורים, את המלונאים ואת רשתות השיווק. מי שפחות מרוצה הם המעסיקים והתעשיינים. האם המהלך יפגע במשק?

      סוף שבוע ארוך: מי מרוויח ומי מפסיד מהמהלך?
      עריכת וידאו: ניר חן, עריכת תוכן: לירן מוסלי ברן וסיגל סיריוס, תחקיר: עומר שליט ואסתי סדקה, הפקה: תום רוכלין.

      בוידאו: הורים שמחים על הצעת החוק

      הרבה רפורמות מנסה ח"כ אלי כהן, יו"ר וועדת הרפורמות של הכנסת, להעביר בוועדה העסוקה שהוא מנהל, רובן מסובכות מאד, מעוררות מחלוקת ולעתים איש לא יודע מי מרוויח ומי יפסיד מהן. אבל רפורמת ימי החופשה עברה בוועדה מהר יחסית, הגיעה בזריזות לאישור הממשלה ואושרה פה אחד. בשנה הבאה, על פי ההחלטה, נקבל יום חופשה נוסף, אחת לחודשיים. יהיה זה יום ראשון הראשון בחודש.

      לקריאה נוספת:

      הזיוף מת מצחוק: גם בשביל לזייף מוצר צריך כישרון
      המוח ישראלי עושה אקזיט: 5 המצאות ישראליות חייבים להכיר
      העובד גנב ממני – צריך לשלם לו פיצויים?

      כמעט כולם יהיו מרוצים: העובדים שיזכו לשישה ימי חופש נוספים בשנה, ההורים יקבלו פחות ימים שבהם יש חופשה בבית הספר ובגנים אבל לא מהעבודה, רשתות השיווק והסוחרים שיקבלו עוד יום של קניונים מלאים וקניות, המלונאים שיוכלו למכור יותר חופשות וחדרי מלון, וההסתדרות שדורשת כבר זמן רב להגדיל את מספר ימי החופשה של העובדים. אם דאגתם לילדים, הם גם יקבלו את יום החופשה הנוסף, אבל ישלמו על כך בקיצוץ מקביל בחופשות הקיץ.

      מי שפחות מרוצים, בינתיים, הם התעשיינים והמעסיקים. הם יצטרכו לממן את ימי החופשה האלה, או לשלם תוספות מיוחדות לעובדים שלא ניתן יהיה להעניק להם את ימי החופשה הנוספים. התאחדות הארגונים הכלכליים, בהנהגת שרגא ברוש, פרסמה תחשיב כלכלי מבעית, שעל פי יפסיד המשק מידי שנה 8 מיליארד שקלים, כתוצאה מהגדלת החופשה, וזה גם לאחר שמתחשבים בתוספת ההכנסות שיהיו לחלק מהעסקים, כתוצאה מגידול בקניות ובהוצאות הפנאי. ברוש הזהיר מהתייקרות מוצרים ופגיעה בתעסוקת העובדים עצמם, בעקבות הירידה בפריון הייצור.

      חבר הכנסת אלי כהן (ראובן קסטרו)
      אלי כהן (צילום: ראובן קסטרו)

      יוזם החוק אלי כהן, ממפלגת "כולנו" של שר האוצר לא מתרגש מהמספרים הגדולים, ומאמין שכל מה שהמעסיקים רוצים זה עוד קצת הטבות מהממשלה בתמורה להסכמתם. בפועל לא מדובר כמעט בהפסד למשק, לדעתו. "במונחים של שעות עבודה שבועיות מדובר בהפחתה של שעה אחת, מ-43 ל-42 שעות בלבד. במדינות OECD עובדים בין 35 ל-40 שעות בשבוע. לעובדים באירופה יש למעלה מ-20 ימי חופשה שנתיים לעומת 12 ימי חופשה על פי חוק אצלנו. הרבה עסקים, הפועלים במקביל לשוקי ההון והיצוא במערב, לא עובדים ממילא או לא צריכים לעבוד ביום ראשון מפני שאין להם עם מי לדבר. אז המחיר שישלם המשק אינו גדול כל כך וכושר התחרות שלנו לא ייפגע כתוצאה מהגדלת ימי החופשה".

      המעסיקים מציינים לעומתו, שבאירופה ובארצות הברית גם פריון העובדים גבוה יותר. ועל פי הנתונים מפיקים העובדים במדינות OECD 30% יותר מכל שעת עבודה ובארצות הברית מגיע הפער ל-50% יותר מהתפוקה בישראל. אין פלא שאנחנו צריכים לעבוד יותר שעות מהאחרים כדי להשלים את החסר.

      כהן דחה הצעה חלופית, להגדיל את מספר ימי החופשה להם זכאים העובדים על פי חוק. לדבריו לא תושג בדרך בו המטרה של הגדלת פעילות המסחר והנופש, ולא תושג המטרה של חופשה משפחתית.

      בלחץ המעסיקים במסגרת הפשרה סוכם שוועדת פקידים מיוחדת, בראשות מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, תבחן את האפשרויות לפצות את המעסיקים בדרך כלשהי. "הפיצוי יינתן כנראה באמצעות הקלות מס, במסגרת חוק עידוד השקעות הון, והיקפו ייקבע בהתאם להחלטת הוועדה. זה לא יטרפד את החוק", אומר כהן. ביום רביעי יגיע החוק לקריאה טרומית בכנסת, שם הוא צפוי לקבל תמיכה מקיר אל קיר.