בנק הפועלים הוריד לאחרונה את תחזית הצמיחה שלו ל-2016 מ-2.8% ל-2.2%. זהו הגוף הפיננסי הגדול הראשון שמוריד את תחזית הצמיחה של המשק השנה, על רקע הצמיחה הנמוכה במיוחד של המשק ברבעון הראשון של השנה - 0.8% בלבד. ומה עושה הממשלה על מנת לחלץ את המשק מהבוץ הטובעני של ההאטה המסתמנת? ממשיכה להפגיז את המגזר העסקי במתקפה חסרת תקדים של חקיקה פופוליסטית שמכבידה עוד ועוד על כל בעל מפעל ועסק במדינת ישראל.
ומה עושה הממשלה על מנת לחלץ את המשק מהבוץ הטובעני של ההאטה המסתמנת? ממשיכה להפגיז את המגזר העסקי במתקפה חסרת תקדים של חקיקה פופוליסטית שמכבידה עוד ועוד על כל בעל מפעל ועסק במדינת ישראל.
90 הצעות חוק בתחום דיני העבודה עלו במהלך השנה האחרונה על שולחן הכנסת אך עיון מדוקדק בהן מגלה כי אף אחת מהן לא טומנת בשורה של ממש למעסיקים. וכך למשל, היוזמה לקיצור ימי העבודה והוספת 6 ימי חופשה. אפשר להתווכח על הנחיצות שלה, אולם לא ניתן להתווכח על המחיר שהיא תגבה מהמעסיקים : 35 מליארד שקל. עוד ימי חופשה לא יועילו ל 12 אלף העובדים שאבדו החודש את מקום עבודתם ולאלפים הרבים שעוד יפוטרו בשל ההשלכות הפיננסיות של מימוש היוזמה. גם הצעת החוק להגדלת מספר ימי החופשה לעובדים מ-10 ל-12 ימי חופשה בשנה, צפויה להגדיל את עלות המעביד בסכום של למעלה מ 1,000 ש"ח.
וכל זאת בטרם התייחסנו להצעה שעברה בקריאה שנייה ושלישית להקנות לאבות שנולד להם ילד 6 ימי חופשת לידה, כשלפחות 3 מהם הינם על חשבון המעביד. והמחיר למעסיק ? עוד 1,584 ש"ח בשנה. ולכל זה יש להוסיף כמובן את התקנות החדשות בהקשר של תשלומי מעסיקים לקופות הגמל, הארכת חופשת הלידה ופנסיית החובה אשר מייקרים את עלות ההעסקה באלפי שקלים נוספים מידי שנה.
ככלל, בשנים האחרונות, יותר ויותר משאבים של המגזר העסקי מופנים לצורך התמודדות עם העלייה בחשיפתם לתביעות מצד עובדים, הודות לחקיקה דרקונית שאינה תורמת דבר, לא למעסיקים ובספק אם לעובדים. כך למשל: החובה שהוטלה עליהם למסור למועמדים לעבודה הודעה בכתב באשר להתקדמות בהליכי המיון לעבודה ובאשר לאי קבלתם לעבודה. כך גם התיקון שנכנס לתוקף במסגרתו בוטלה החובה כי תעודת המחלה תכלול אבחון שלה. הרי מרבית הרופאים שמנפיקים אישורים וחופשות מחלה לפי בקשת המטופל, אינם רואים עצמם כ"שומרי סף" בנושא מתן אישורי מחלה . החוק מחליש עוד יותר את היכולת של המעביד לפטר עובד שמנצל את ימי המחלה לצורך ביצוע מטלות פרטיו.
נכון, שוק העבודה בישראל סובל מחוליים שכוללים גם קיטוב בלתי נסבל בשכר ואי הקפדה על מתן זכויות לעובדים, אולם הדרך לרפא את השוק אינה עוברת בהחלשה שיטתית של המעסיקים באמצעות הטלת עוד ועוד גזירות. בפועל, לעובדים במשק אין סיבה טובה לשמוח שכן הפיתרון מבחינת מעסיקים רבים להתייקרות ההעסקה הוא פיטורים. לא קיצוץ בהטבות, לא קיצוץ בשעות נוספות, ואף לא הגבלת הקילומראז' ברכב הליסינג, אלא הקטנה משמעותית של מצבת כוח האדם.
עתה, בל נתבלבל, אחת מהסיבות המהותיות שבגללה מספר המובטלים במשק לא רשם עליה חדה מאוד אינה תולדה של עידוד המגזר העסקי, אלא בשל כך שהסקטור הציבורי קלט בשנים האחרונות המוני עובדים.התרחבותו אינה מעידה על חוסן פיננסי. אם הממשלה לא תתעשת ותנקוט בשורה של מהלכים בעת הקרובה, מספר המובטלים שירשם בחודשים הבאים ילך ויגדל בהתמדה.
הדרך היחידה לשינוי המצב בטווח הקרוב לצורך העלאת קצב הצמיחה ובלימת העליה בהיקף המפוטרים היא שהממשלה, ובפרט משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה, יתעדפו הזרמת משאבים לעידוד הצמיחה והפריון ויפסיקו לאלתר לקדם חקיקה שפוגעת במשק.
הכותב הוא מומחה לדיני עבודה, שותף במשרד עוה"ד לפידור ושות'