מעצרים משטרתיים, איום נגיף הזיקה, תשתית תחבורה חלקית ו"מצב חירום פיננסי" השתלשלות העניינים לקראת פתיחת המשחקים האולימפיים בריו היתה לא מושלמת, בלשון המעטה.
מושל ריו הכריז על "מצב חירום פיננסי" חודשיים לפני האירוע, על מנת להבטיח עוד תקצוב למהלך המשחקים. במקביל, הכותרות דיברו על תשתית שלא הושלמה, אתלטים שהחליטו לא להגיע ואפילו תכנון למתקפת טרור. המיתון העמוק בו נמצאת ברזיל מגביל את יכולת הסיוע של המדינה למימון האירוע.
בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת אוקספורד פרסם דו"ח החוזה כי העלויות הקשורות-לספורט של ריו 2016 צפויות לעמוד על תקציב גדול ב-51%, כלומר 1.6 מיליארד דולר מעל לתקציב המקורי, עם תחזית עדכנית העומדת על 4.6 מיליארד דולר.
"חריגה זו של מספר מיליארדי דולרים בתקציב המשחקים ריו מגיעה בזמן בו ברזיל לא יכולה להרשות זאת לעצמה, משום שהיא עומדת בפני המשבר הכלכלי והפוליטי החמור ביותר שלה מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת, כאשר ריו דה ז'נרו היא אחת מהערים שסופגות את הפגיעה החמורה ביותר מהמיתון", אומר פרופסור בנט פליירברג, אחד ממובילי המחקר.
עם זאת, הן החריגה בתקציב בסך 1.6 מיליארד דולר, והתקציב הכולל של 4.6 מיליארד דולר, הם נמוכים מממוצע ההוצאות על משחקים אולימפיים, על פי פריירברג. בממוצע, מאז שנת 1960, מדינות הוציאו 5.2 מיליארד דולר במונחים משוקללי-אינפלציה על אירוח המשחקים האולימפיים, וחרגו ב-176% מהתקציב, כך נכתב בדו"ח. יתר על כן, בעשור האחרון, העלות זינקה כלפי מעלה, כאשר כל טורניר אולימפי עלה בממוצע 8.9 מיליארד דולר.
הן בייג'ינג 2008 והן לונדון 2012 קבעו שיאים חדשים עבור הוצאות על משחקים אולימפיים, כאשר המשחקים בלונדון רשמו הוצאות של קרוב ל-15 מיליארד דולר.
פריירברג נותן בתור דוגמה את המשחקים באתונה 2004, בהם החריגות התקציביות והריבית שנבעה מכך החריפו את המשבר הפיננסי של יוון משנת 2007 ואילך. תהליך זה התרחש למרות שהמשחקים עלו פחות מהממוצע, ועמדו על 2.9 מיליארד דולר.
מימון פרטי
חברת המחקר IHS ציינה כי 70% מהעלויות של המשחקים בריו ימומנו על ידי הסקטור הפרטי, מה שמהווה הקלה מסוימת עבור הסקטור הממשלתי המתקשה. ראש עיריית ריו, אדוארדו פאז, אמר כי החלק הפרטי במימון הוא הגדול ביותר מאז אלטנטה 1996. בין הספונסרים המקומיים של המשחקים ניתן למצוא את רשת הבנקאות הברזילאית Bradesco, ו-NET, חלק מ-America Movil.
בנוסף, הממשלה הפדרלית של ברזיל אישרה סיוע חירום של 900 מיליון דולר לריו לטובת האבטחה והתשתית הנדרשת למשחקים. סכום זה ינוצל לטובת משכורות לאנשי השירות הציבורי, לרבות שוטרים, שלא קיבלו את משכורתם מאז מאי, על פי IHS.
הרשויות בברזיל מודעות לכך שאחד האיומים המרכזיים במהלך המשחקים צפוי להיות הביטחון ומניעת הפשעים, כגון גניבת ארנקים, מכשירים סלולריים ותכשיטים, לעתים באיומי אלימות. לכן, 85 אלף אנשי ביטחון צפויים להיות פרושים במיקומים בהם ייערכו המשחקים ובאזורי התיירות יותר מכפול ממספר אנשי הביטחון בלונדון 2012, ויותר מבמונדיאל 2014 בברזיל.