המאבק שניהלה מאחורי הקלעים קבוצת אסם-נסטלה, משווקת קטשופ אסם, נגד חברת דיפלומט, משווקת קטשופ היינץ, מסתיים בניצחון לדיפלומט: היום (ד') הודיעו שר האוצר והכלכלה, משה כחלון, ושר הבריאות, יעקב ליצמן, כי חתמו על תיקון לצו הגנת הצרכן, שמשמעותו ביטול הצורך בכמות מינימלית של עגבניות במוצר על-מנת שיהיה ניתן לקרוא לו קטשופ.
המשמעות בפועל של הצו היא שחברת דיפלומט תוכל להחזיר את הכיתוב "קטשופ" על המוצר של המותג היינץ.
עד כה, לפי הצו הקודם, היה צורך במינימום 10 מעלות בריקס (מדד למדידת כמות המוצק בתוך הנוזל) שמקורן בעגבניות כדי שהמוצר ייקרא "קטשופ".
לפני כשנה וחצי פתחה אסם-נסטלה במאבק מול חברת דיפלומט על רקע זה. אז פנתה אסם-נסטלה למשרד הבריאות בדרישה להסיר את בקבוקי קטשופ היינץ מהמדפים, בטענה כי המותג אינו יכול להיקרא "קטשופ". במקביל פנתה אסם-נסטלה לקמעונאים ודרשה גם מהם להסיר את המותג קטשופ היינץ מהמדפים.
אסם התבססה בדרישתה על התקן הישראלי כאמור, שקבע כי "קטשופ" ייקרא רק מוצר שלפחות 10% מחומר הגלם שבו מקורם בעגבניות.
הפנייה של אסם-נסטלה נעשתה לאחר התחזקות המותג היינץ, שהגיע לנתח שוק של רבע ממכירות הקטשופ בישראל, בזמן שבעבר הוא החזיק בנתח שוק של 17% בלבד.
בעקבות הפנייה נאלצה אשתקד חברת דיפלומט לשנות את הכיתוב על גבי האריזות של קטשופ היינץ, כך שהמילה "קטשופ" בעברית הוסרה מחזית הבקבוק, ונשאר רק הכיתוב באנגלית "KETCHUP TOMATO". במקביל, המילה "קטשופ" הוסרה גם מגב הבקבוק, ובמקום זאת נכתב צמד המילים "מתבל עגבניות". לחברה הותר בשעתו להמשיך לכתוב את המילה "קטשופ" באנגלית, כיוון שמדובר בשם המותג. שם המוצר, כאמור, שונה.
כעת מתברר כי זה היה ניצחון זמני בלבד, וכי המאבק של אסם-נסטלה הוביל דווקא להסדרה רגולטורית לטובת דיפלומט והיינץ.
במשרד הכלכלה מציינים כי הדרישה שהייתה קיימת בעבר בישראל "אינה קיימת באיחוד האירופי או בארה"ב או בכל חקיקה או תקינה במדינות מפותחות אחרות והיוותה חסם יבוא משמעותי עבור מוצרי קטשופ אשר עומדים בתקינה בינלאומית".
שוק הקטשופ בישראל מאופיין בריכוזיות גבוהה. מנתונים שמסר משרד הכלכלה עולה כי 69% מהשוק נשלט על-ידי חברת אסם-נסטלה, 27% - על-ידי היינץ, 1% - על-ידי שופרסל, ו-3% - על-ידי אחרים.
לפי אותם נתונים, שוק הקטשופ בישראל נאמד ב-220 מיליון שקל בשנה.