אחת העצות הפיננסיות הידועות שוורן באפט חוזר עליה לעתים תכופות, היא להשקיע במדד המניות עצמו, בדמי ניהול נמוכים ולתקופות זמן ארוכות. בדרך זו, מסביר באפט, מצבו של המשקיע צפוי להיות טוב יותר מזה של מנהלי כספים גדולים, כגון קרנות פנסיה וקרנות השתלמות.
עבור המשקיעים הישראלים יש לא מעט דרכים שמאפשרות לממש את העצה הפשוטה הזו. אחת מהן היא לרכוש - ETF (Exchange Traded Found) בשוק ההון בארה"ב. מדובר במכשיר פיננסי שהוא מעין קרן נאמנות סחירה על מדד ה-S&P500, שמאפשרת למשקיעים ליהנות מפיזור סיכון בין מאות חברות מובילות בשוק האמריקאי ובעולם.
מאחר שיש לא מעט קרנות נאמנות סחירות כדאי לבדוק לפני הכניסה להשקעה כיצד מתחלקת ההשקעה בין המניות השונות: האם "מאחורי הקלעים" מתבצעת חלוקת השקעה שווה בין כל המניות, או שלחלופין החלוקה של סכום ההשקעה בין המניות לא מאוזן, ונקבע על פי חוקיות אחרת, למשל על פי היחס בין שווי השוק של החברות וכדומה.
אופן חלוקת ההשקעה בין המניות משמעותי ביותר מבחינת התשואה שנקבל. למשל, אם נרכוש ETF שהסימבול שלו הוא SPY, כל אחת מהחברות מקבלת משקל שונה, כך המשקל של חברת אפל הוא 3.02%, בעוד שהמשקל של חברת פייסבוק עומד על 1.52%, נכון לכתיבת שורות אלה. המשמעות של משקולות אלה היא שהמשקיעים נמצאים בחשיפת יתר לחברת אפל ביחס לחברת פייסבוק, כך שאם אפל תרד ב-5% ופייסבוק תעלה באותה תקופה ב-5% - בשקלול של שני השינויים האלו עדיין נהיה בהפסד כספי. הסיבה לכך היא שמשקלה של אפל גדול כמעט פי-2 ממשקלה של פייסבוק במדד.
חלופה להשקעה זו שהוכיחה את עצמה בשנים האחרונות כטובה יותר, מבחינת האיזון של ההשקעה אל מול תשואה, היא רכישת ETF שבו לכל חברה במדד יש משקל שווה. למשל, אם נרכוש ETF שהסימבול שלו הוא RSP - Guggenheim S&P 500® Equal Weight ETF, נהיה חשופים לחברות שכלולות במדד S&P-500 , אך כעת המשקל של כל אחת מהחברות שווה בקירוב (בין 0.23% לבין 0.28%). כתוצאה מכך, אם אפל תרד ב-5% ופייסבוק תעלה באותה תקופה ב-5%, הרי שבשקלול של שניהם לא נהיה בהפסד כספי, מאחר שהמשקל של שתיהן זהה.
כדי להמחיש את פערי התשואות בין שני סוגי ה-ETF, נבחן את הביצועים של כל אחד מהם מינואר 2009 ועד אמצע אוגוסט 2016. לשם השוואה נתייחס גם לביצועים של מדד ת"א-25, שבו המשקולות של כל חברה וחברה שונה; וכן למדד הגרמני הדאקס, שגם בו המשקולות שונים. בתקופה הנבדקת הניבו מדד הדקס ומדד ת"א-25 תשואה נומינלית של כ-115%. לעומתם, ה-SPY הניב תשואה נומינלית של כ-175% ו-RSP הניב תשואה נומינלית של כ-227% באותה תקופה. כלומר, התשואה של RSP גבוהה משמעותית מזו של SPY וכמובן שגם מתשואות של מדד ת"א-25 ומדד הדאקס באותה תקופה. בגרף המצורף אפשר לראות שברוב התקופה הנבדקת RSP (בצבע כחול) ממוקם מעל SPY (צבע אדום).
אמנם, עד סוף 2011 היה למדד ת"א-25 (בצבע ורוד) דווקא יתרון על פני RSP, אך לאחר מכן RSP חזרה להוביל ובסופו של דבר השיג תשואה גבוהה יותר. המדד הגרמני (צבע ירוק) לעומתם, נשרך מאחור ברוב התקופה הנבדקת.
ניתן להיחשף להשקעה ב-SPY וב-RSP באופן ישיר דרך חשבון למסחר בבית-השקעות או בבנק, אבל עוד לפני שנכנסים להשקעה כזו כדאי לבדוק אם היא בכלל מתאימה לרמות הסיכון ולהעדפותיכם האישיות. בנוסף משקיע שמעוניין להיחשף להשקעות בחו"ל, יכול לעשות זאת בשקל הישראלי, בחלק מהמקרים, ובכך להימנע מחשיפה לשינויים בשער החליפין. דרך חשבון ישראלי ניתן לרכוש בשקלים, בין השאר, תעודת-סל על S&P 500, על הדאקס ועל מדדים אחרים בעולם.
הכותב הוא מרצה בכיר ומנהל תחום Capitl Management ואופציות במכללת פסגות ללימודי שוק ההון