פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חולם על אקזיט? במציאות זה עלול להפוך לסיוט

      רוב היזמים מתגרשים בשנה הראשונה אחרי האקזיט, נאלצים לעבוד כשכירים בחברה שהקימו ואם הם מנסים להמשיך לסטארט אפ הבא - נופלים. האם חלום האקזיט באמת ורוד? כמה באמת מרוויח היזם מתוך המיליונים עליהם מדווח בעיתונים?

      חולם על אקזיט? במציאות זה עלול להפוך לסיוט

      לא מעט סטארט-אפיסטים ואנשי היי-טק חולמים על אקזיט - החל מהמחשבה על רעיון ראשוני, דרך פיתוחו לחברה מצליחה ומכירתה במיליוני דולרים לחברה בינלאומית גדולה, וכלה בחיי האושר והרווחה הכלכלית המובטחים לאלה ששורדים את כל התהליך. אבל נראה כי המציאות לא תמיד מסבירה פנים לחולמי החלומות.

      לקריאה נוספת:

      חוץ מבילויים: כמה מפסידים ההורים על חופש באוגוסט?
      איך ישפיע תקציב המדינה החדש על הכיס של כולנו?
      במחיר של עד 10 שקלים – רשת פארם חדשה בישראל

      משיחה עם כמה יזמים ישראלים שמכרו את חברות הסטארט-אפ שהקימו לחברות אמריקאיות במאות מיליוני דולרים, עולה כי היום שאחרי האקזיט לא תמיד ורוד כפי שקיוו. ארז, שהחליט להתראיין לכתבה בשם בדוי, הוא סטארט-אפיסט בן 45 ואב לשלושה שמתגורר בעמק הסיליקון שבסן פרנסיסקו. עד כה הוא מכר שלוש חברות מצליחות, האחרונה שבהן נמכרה ב-400 מיליון דולר.

      "לפני 10 שנים הקמתי בישראל סטארט-אפ שפיתח טכנולוגיה לניתוח נתונים על קהל הלקוחות עבור גופים מסחריים", הוא אומר. "חודשים ספורים לאחר שהשגתי כסף מקרנות בינלאומיות, עברתי לעמק הסיליקון וניהלתי את החברה. אבל אחרי 5 שנים היא נמכרה לתאגיד בינלאומי גדול, ואז הכל השתנה".

      קמים בבוקר והולכים לישון עם הסטארט-אפ

      אמנם הכותרות בעיתונים מספקות את התחושה שמלאכת האקזיט נמשכת רבע שעה, על השעון, אבל מהצד של היזם מדובר בעבודה קשה שגובה לעתים מחיר גם בגזרת החיים האישיים. תומר דביר, מנכ"ל ומייסד SOLUTO, הסטארט-אפ הישראלי שמספק שירותים לניהול וייעול מחשבים אישיים וסמארטפונים, מכר את החברה שייסד לפני 3 שנים ל- Asurionהאמריקאית ב-100 מיליון דולר, אך גם היום הוא ממשיך לנהל את החברה בישראל. "זה היה אחד התנאים שלי למכירה", הוא אומר. "רציתי לגור בארץ ולהמשיך לפתח את המוצר".

      לדבריו, היזמים לא מתייחסים לסטארט-אפ שהקימו כאל עבודה, אלה כאל החיים שלהם. "זה הדבר שהם חושבים עליו כשהם קמים בבוקר, זו המחשבה האחרונה שעוברת להם בראש לפני שהם נרדמים, ועל זה הם גם חולמים בלילה. בתוך המכלול הזה קשה לשלב זוגיות ומשפחה, ואלה שמצליחים בכך מייחלים ליום שבו החברה תימכר ושהחיים יהפכו לקלים וטובים יותר. אמנם אני עדיין עובד קשה, אבל ירדה ממני מעמסה גדולה של מרדף אחר כספי המשקיעים. הרכישה הכניסה הרבה אוויר לחברה וגם לריאות שלי".

      ארז סבור כי הקושי הגדול בניהול סטארט-אפ קשור לאכזבה ביום שאחרי: "מדובר בעבודה סיזיפית שמחייבת בוסטים אדירים של מוטיבציה ואדרנלין כדי להמשיך ולעשות אותה יום ועוד יום, שנה ועוד שנה. לפעמים עוטפים את המציאות בשקרים עצמיים וממציאים סיפור שיום אחרי האקזיט יגיע גם האושר, והחיים יהיו דבש. אבל אחרי כשכבר עושים את זה, חוגגים את האקזיט במסעדה נחמדה ומתראיינים לכתבה מפרגנת בעיתון, מגלים שהחיים הם בדיוק אותו דרעק".

      אישה בדיכאון במשרד (ShutterStock)
      התקופה שאחרי האקזיט זכתה לכינוי הצבאי "דפוק" (צילום: shutterstock)

      כמה כסף באמת יוצא מזה?

      אף שלא תמיד מתעכבים על שלל הקיזוזים שהם מנת חלקם של מוכרי החברות המצליחים, כדאי לזכור כי חלק ניכר מכספי המכירה כלל לא מגיע ליזם. אמנם היזם הוא חלק מבעלי המניות, אבל בעלי המניות המרכזיים הם המשקיעים שמלווים את החברה.

      ארז אומר כי מניסיונו גילה שמס הכנסה האמריקאי לוקח 30%-40%, אבל שגם את רעבונו של מס ההכנסה הישראלי צריך להשביע. "לפעמים יזמים בכלל לא יודעים כמה מס יצטרכו לשלם עם החזרה לישראל, ומחשש לאבד נתח גדול מדי מהסכום שהרוויחו, הם מחליטים לא לחזור לארץ".

      בממוצע מרוויח היזם כ-5% ממכירת החברה. חישוב פשוט מראה כי סכום המכירה הממוצע של סטארט-אפ ישראלי הוא 50 מיליון דולר, כך שהסכום שמגיע ליזם בסיכומו של דבר מסתכם ב-1-2 מיליון דולר. "היזם יכול אולי לקנות בסכום הזה דירה בישראל, אבל ממש לא וילה עם יאכטה מפוארת", הוא אומר.

      אבל עוד לפני שהשקל הראשון נכנס לחשבון הבנק של היזם הטלפון לא מפסיק לצלצל. "הטלפון הראשון שמקבלים ביום שאחרי האקזיט, עוד לפני הטלפון מאמא שלך, הוא ממס הכנסה, וזה די מעכיר את היום", אומר ארז, שקיבל שיחות הטלפון כאלה בשלושה אקזיטים שונים. "מיד לאחר מכן מקבלים בערך 700 שיחות טלפון מכל בית כנסת בישראל עם הצעה לקנות ספר תורה על שמם או על שמך".

      פקיד הבנק מרוצה – אבל מה עכשיו?

      לשאלה מה עושה אדם שגרף בבת אחת סכום כסף כה גדול משיב תומר דביר: "לא שיניתי דבר בחיים שלי. אני עדיין קם בכל יום ומגיע לעבודה, לובש את אותה טי-שרט שאהבתי ללבוש גם לפני האקזיט וגר באותה דירה שכורה בתל אביב".

      ארז, לעומתו החליט לפרוש מחיי העבודה. "כבר 4 שנים שאני לא עובד, אבל בשביל זה הייתי צריך לצלוח שלושה אקזיטים ולצבור סכום כסף הרבה יותר גדול מזה שגורף יזם באקזיט ישראלי ממוצע", הוא אומר. ובכל זאת, שכשפורשים בגיל 40, מתברר שלא כל כך ברור מה עושים בבוקר. "הופכים לסוג של עקרת בית, לנהג של הילדים. לא תמיד אני מאושר מהפרישה, אבל בגדול - טוב לי. לא היה לי כוח להקים עוד סטארט-אפ וכשכיר אני כבר לא מסוגל לעבוד. אמנם יכולתי להיכנס לקרן הון סיכון, אבל זה לא עניין אותי. האמת היא שהרגשתי שמיציתי את התחום, היום אני מחליף חיתולים, נהנה מחיים נוחים בסן פרנסיסקו, ומפנטז על הטיול לאיי סיישל".

      זוגיות אחרי האקזיט, הצד שלו

      בקרב סטארט-אפיסטים רווחת ההערכה כי 90% מהזוגות הנשואים מתגרשים בשנה הראשונה שאחרי האקזיט. "הציפייה הגדולה היא לחיי אושר ועושר. אבל כשמגלים שגם אחרי האקזיט החיים נשארים בדיוק אותו הדבר - נופלים. די מהר מגלים שגם אחרי האקזיט לא באמת אפשר לקנות יאכטה ולנסוע לאיזה אי אקזוטי. התחייבת לעבוד בחברה שקנתה את הסטארט-אפ שלך גם כמה שנים אחרי העסקה, הילדים עדיין צריכים ללכת בבוקר לבית ספר, ולבן הזוג שלך יש את אותן הדרישות. ברוב המקרים שאני ראיתי פשוט מאשימים את בת הזוג ומתגרשים, גם כשברור שזה לא פותר כלום. למזלי, הגעתי לאקזיט הגדול שלי מנוסה, ואני חי בשלום עם מה שהשגתי".

      קיבלת כסף, אבל נתקעת בחברה כבדה ומשמימה

      הקושי של היזמים מתבטא לא פעם במעבר לעבודה בחברה הרוכשת. "כיזם אתה מלך העולם – עשית הכל לבד, אתה מנהל את החברה שבנית ואתה מלא אדרנלין ואגו", אומר ארז. "אבל ברגע שהחברה נמכרת אתה כבר לא המנכ"ל, יש לך הרבה בוסים חדשים, והאסטרטגיה שהם רוצים בדרך כלל שונה מזו שתכננת לחברה".

      תומר דביר מחזק את דבריו ואומר: "ברגע שהחברה שלך נמכרת, החברה הגדולה משתלטת על הסטארט-אפ הקטן שהקמת ומתאימה אותו למבנה שלה ולמטרות שלה. כבר בשנה הראשונה שאחרי המכירה אתה מבין שזה לא מה שחלמתי עליו, שקשה לנווט את החברה לכיוונים שרציתי ושאתה כבר לגמרי לא עצמאי. כיום אני מרגיש שאנחנו בכיוון הנכון, אבל לחברות גדולות קל מאוד לבלוע את הסטארט-אפ הקטן שלך, בלי להשאיר ממנו זכר".

      התקופה הזו של אחרי המכירה זכתה בעמק הסיליקון לכינוי הצבאי "דפוק" שמתאר בדרך כלל את פרק הזמן שנספר כעונש עבור החייל. "השאלה 'כמה זמן עוד נשאר לך מהדפוק?' מזכירה לך בכל פעם כמה אתה רוצה לברוח משם", מספר ארז. "מעטים הם הסטארט-אפיסטים שמקבלים אחרי האקזיט תפקיד טוב בחברות מגניבות כמו פייסבוק או גוגל. רובם פשוט מוכרים את הסטארט-אפ לחברות כבדות ומשעממות, שאחרי הרכישה רוצות ללמד אותך איך עובדים באמת. נגמר, אתה לא היזם יותר. כמו כל עובד אחר בחברת ענק גם אתה נאלץ פתאום לדווח למישהו שמדווח למישהו שמדווח למישהו שאולי מכיר את ג'ון צ'יימבר, מנכ"ל סיסקו. פתאום גם אתה בורג קטן במערכת ענקית. יש לי חבר שמכר חברה לגוגל ב-700 מיליון דולר, וחודש אחרי המכירה כששאלתי אותו איך זה? הוא אמר לי: תשמע, אני כבר שבועיים מחפש איש IT בחברה שיקנה לי לפ-טופ חדש".

      גם העובדה שהחברה שבנית במו ידיך עוברת פירוק בתוך החברה הגדולה, לא קלה ליזמים. "בתוך ימים ספורים מרגע המכירה אתה רואה לנגד עינך את הבייבי שלך מתפרק. ראיתי חברות ענק שקנו סטארט-אפים ומיהרו להחליף את המהנדסים ואת אנשי השיווק עד שכבר לא נשארה חברה. אמנם גם אחרי המכירה יש משרד וכמה פרצופים מוכרים, אבל כל אחד מדווח למישהו אחר. קיבלת כסף וזה נחמד, אבל בבת אחת איבדת את הבייבי שלך, ובכל זאת אתה תקוע בחברה משמימה שנתיים או ארבע שנים, וזה ממש לא כיף גדול".

      הקליימקס מאחוריך - בשביל מה לקום בבוקר?

      אז מכרת חברה, אתה בן 40 עם 20 מיליון דולר בבנק, סיימת את ה"דפוק" שלך ואתה שוב בשוק, מה עושים עכשיו? "אחת המשימות הקשות ליזם שעשה אקזיט היא למצוא את האתגר המקצועי הבא שלו, או במילים אחרות: למצוא את משמעות החיים. אחרי שהסטארט-אפ היה כל החיים שלך, אתה נכנס למצב של אנטי קליימקס מתמשך", אומר ארז.

      נהוג לחשוב שאם מכרת חברה ב-200 מיליון דולר כל השוק מחפש אותך למחרת, והאמת היא שאף אחד לא מחפש אותך. "ארגונים גדולים לא ייגעו בך כי אתה כנראה עשיר מדי והם לא יכולים לתת לך משכורת ראויה. גם סטארט-אפים לא יגעו בך כי אתה 'אובר קווליפייד', וכניסה לקרנות הון סיכון בדרך כלל גדולה עליך כי כל השותפים שלך שם מכרו חברות במיליארדים. המחשבה על הקמת סטארט-אפ נוסף עוברת בראש מדי פעם – אבל או שאין לך כוח או שאתה מפחד שלא תצליח לשחזר את ההצלחה; אחרי הכל מכרת חברה ב-200 מיליון, ומה עכשיו, תמכור חברה ב-50 מיליון? זה פאדיחה".

      כדי לקבל את מנת האדרנלין הדרושה מחדש, יזמים רבים יוצאים בסיסמאות גרנדיוזיות על הדרך שבה הם הולכים לשנות את העולם, או את שוק הרכב, במקרה שמדובר ביזמים צנועים יותר. "ברוב המקרים היזמים מכוונים אחרי האקזיט הרבה יותר גבוה כדי להישאר רלוונטיים - ואז גם הסיכוי ליפול הרבה גבוה יותר. בודדים הם המקרים שבהם יזם מצליח גם בפעם השנייה", אומר דביר.

      לא כולם מגיעים לסוף

      אחרי שחוגגים את ההצלחות של הסטארט-אפיסטים שמכרו, צריך לזכור שעל כל אחד שמצליח יש 20-30 יזמים שלא הגיעו לקו הסיום. "הרוב לא מגיעים לשם. יזם סטארט-אפ שנכשל מוצא את עצמו בגיל 40 מובטל מבלי שאיש בשוק מעז לגעת בו גם לא במקל של לייזר. אחרי ששורפים כל כך הרבה כסף, איש לא ימהר להזרים כסף נוסף למיזם המדהים הבא שלך, וגם הסיכויים להתקבל לעבודה כשכיר קלושים משום שחסרים לך ניסיון רלוונטי, ועל ממליצים אין מה לדבר משום שהכל הופך להיות מכוער כשהסטארט-אפ שעבדת בו נסגר ביום בהיר אחד".

      רילוקיישן לעמק הסיליקון

      גם המעבר לארצות הברית טומן בחובו אתגרים רבים עבור היזם ומשפחתו. איה לבקוביץ חוותה באופן אישי מעבר לעמק הסיליקון בעקבות הסטארט-אפ של בעלה, ונחשפה לעוד עשרות סטארט-אפים ישראלים שעברו לאזור. "על היזם שעובר לחו"ל מוטלת אחריות כבדה של ניהול החברה והובלתה להצלחה", אומרת לבקוביץ. "מאחר שהמשקיעים ובעלי המניות מצפים לראות תוצאות מיידיות, היזם צריך להיות פנוי לעבודה מאומצת מרגע הנחיתה. יזם שיעמוד מול ה'בורד' שלו ויסביר שהוא השקיע את החודש האחרון בעמידה בתור במשרד הרישוי המקומי ובחיפוש דירה, לא ממש יקבל תגובה אוהדת בלשון המעטה".

      לבקוביץ הקימה את חברת OGEN המספקת ליווי אישי בתהליך הרילוקיישן לאזור עמק הסיליקון, ותקיים כנס על המעבר לעמק הסיליקון, ב-13 בספטמבר בבית החייל בהרצליה. "קיבלנו החלטה שהחברה שהקמנו לא תעודד ירידה מהארץ. אנחנו עוזרים רק למי שכבר החליט לעבור וקיבל הצעת עבודה. התפקיד שלנו הוא לעזור לישראלים לקבל את ההחלטות הנכונות כשהם כבר בדרך לעמק, לחבר אותם לקהילה ובאופן כללי לגרום להם לנחיתה רכה ולאפשר להם להיקלט כמו שצריך. אנו רואים במשימה זו בנייה של קהילה, וגאים בכך שלא מעט מהסטארט-אפים שנעזרו בשירותינו בשנים האחרונות נמכרו והפכו לסיפורי הצלחה גדולים".