נדחתה ההכרעה: האם אליעזר פישמן יוכרז כפושט רגל

"הרכוש כבר לא של פישמן ולכן אין לו מילה לגביו. אני חסיד של גישור. אבל בתיק כזה אין טעם בהליך גישור. על מה יש לכם להתגשר?", כך אמר הבוקר השופט איתן אורנשטיין בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בבקשות שהוגשו נגד איש העסקים אליעזר פישמן. פישמן חייב לבנקים, לרשות המסים ולגורמים נוספים כ-5 מיליארד שקל, בעוד ששווי נכסיו מכסה, על פי ההערכות, פחות ממחצית החוב. רשות המסים, לה חייב פישמן על פי טענתה, 196 מיליון שקל, מבקשת מבית המשפט להכריז על פישמן כפושט רגל. ואולם הנושה הגדול ביותר הוא בנק הפועלים לו חייב פישמן כ-1.8 מיליארד שקל. לבנק לאומי חייב פישמן כ-1.7 מיליארד שקל – וחובותיו לבנקים מזרחי טפחות, איגוד ונושים אחרים נאמדים ב-1 מיליארד שקל. פישמן, מצידו, מציע הליך גישור.

לקריאה נוספת:
מי יגן על הקשישים? רכשה מוצר בטלפון - האשראי חויב באלפי שקלים
שוטר היזהר: המשטרה שילמה מיליונים כפיצוי לאזרחים
רוצים לעבור לארה"ב? אלו המשרות המבוקשות ביותר

השופט איתן אורנשטיין דן בבקשת בנק הפועלים לאפשר לו לממש את השיעבודים שיש לו על חלק מנכסי פישמן כנגד החוב. שווי הנכסים קטן בשיעור ניכר משווי החוב, אבל הבנק מנסה לשפר את מעמדו במקרה שנכסי פישמן יעברו לידי כונס נכסים. הבנק ביקש למנות לפישמן כונסי נכסים מטעמו, עורכי הדין פיני רובין וירון אלכאווי. בנק לאומי, מצדו, כבר מינה ביולי לפישמן מנהלים מיוחדים מטעמו - עורכי הדין איל רוזובסקי וירון מטרי, והם פועלים למכירת הנכסים המשועבדים לבנק.

"לא ברור לי למה נתתם אשראים נוספים ב-2015 לפישמן" אמר בדיון השופט לעו"ד פיני רובין, נציג בנק הפועלים. "מדוע קיבלתם ערבות אישית מפישמן באוקטובר 2015 כשהוא כבר היה בחדלות פרעון?"

פיני רובין: "הערבויות החדשות החליפו ערבויות ישנות".

השופט אורנשטיין: "לא ראיתי שהערבויות הישנות בוטלו. האם מותר להחתים איש חדל פרעון על ערבויות נוספות?"

באי כוחו של אליעזר פישמן התנגדו לבקשה להכריז על פישמן כפושט רגל. גולדבלט, עו"ד של אליעזר פישמן אמר: "אין מקום לבקשת רשות המסים להכרזה על פשיטת רגל".

השופט אורנשטין: "למה? הרי אין חולק שהאיש פושט רגל?"

גולדבלט: "אין לי מחלוקת עם השופט. אין חולק שנכסיו של פישמן לא יכולים לכסות את מלוא ההתחייבויות אבל אין מקום כרגע למנות כונס זמני אלא יש לעשות את המעשה הנכון מבחינה כלכלית זה ללכת יחדיו ללכת סביב שולחן עגול. יש רק תשעה נושים לא אלפים. הם נושים שיודעים כיצד לנהל את החובות שלהם וכיצד לגבות אותם".

אורנשטיין: "אז איך הגענו לחוב כזה?"

גולדבלט: "אין חוב של 5 מיליארד שקל. זהו חוב פוטנציאלי. החוב למס הכנסה הוא חוב קפקאי. רוב רובם של החובות בתיק נובעים מערבויות אישיות של פישמן לחברו"

גולדבלט: "מדובר ב-3.4 מיליארד שקל ערבויות אישיות אם יידרשו מימושים מידיים. אנחנו מעריכים שהפער היום בין הנכסים להתחייבויות הוא 1.7 מיליארד שקל, אבל אם יפעלו נכון הפער יכול לקטון".

השופט אורנשטין: "ההליך צריך להיות שקוף מה יש להסתיר? אני לא מתפלא שרשות המסים לא נוטה לגישור".

גולדבלט: "התיק הזה לא אכסניה לחקירות ממלכתיות. ברור לנו שהליך 'שקוף' יפגע בערך הנכסים יקטין את התמורה לנושים ויפגע בשיקומו הכלכלי של פישמן. זה תיק פשיטת רגל לא כתב אישום נגד הבנקים. אנחנו מבקשים שהנושים ידברו אחד עם השני ויסכימו על התהליך בצורה מוסכמת".

רשות המיסים חזרה בדיון על התנגדותה להליך גישור. נציגת רשות המסים, עו"ד יעל בן משה, אמרה בדיון: "אנחנו מתנגדים להליך גישור התפלאתי שהעמדה לא נמסרה על ידי עו"ד גולדבלט לבית המשפט. לאורך כל הדרך רשות המסים התנהלה בתום לב ובסבלנות כלפי פישמן. הוא לא עמד בהוראות בית המשפט העליון להפקיד 25 מיליון שקל. נסינו לתת סיכוי הוגן למיצוי הליכי הפשרה עם פישמן. הליך גישור לא ישנה דבר. אנחנו לא רואים איך הליך גישור ייטיב עם הנושים. הליך גישור הוא סוג של פשיטת רגל דלוקס, המנוגד לערכי השוויון שעליו מבוסס הליך פשיטת רגל. גישור נועד להביא לפתרון מחלוקת בין הצדדים במקרה הזה אין מחלוקת. כולם מסכימים שפישמן חדל פרעון. החוב לרשות המסים סופי. בהליך גישור הרחק מהתקשורת יש טעם לפגם. הוא חוסם את הדרך לבדיקה וחקירה של קריסתו הכלכלית של פישמן".

בן משה: "החייב מודה כי הוא חדל פרעון. עומק הגירעון שהוא מצוי בו הוא 1.75 מיליארד שקל. יש פה למעשה פשיטת רגל מובהקת והתקיימו כל התנאים למתן צו כינוס קבוע ולא צו זמני. נוכחנו שיש חשש ממשי להעדפת נושים. פישמן המשיך להתנהל כרגיל ולקחת אשראים נוספים - על אותה בטוחה. יש בכך כדי להעלות חשש שצריך להיבדק. ולכן יש למנות בעל תפקיד שימנע מעשים כאלה בעתיד. ניסינו לערוך בדיקות בקשר לשיעבודים. יש חשש להעדפת נושים וזה מחייב בדיקה יסודית".

פיני רובין, נציג בנק הפועלים אמר: "אלמלא יוזמת מס הכנסה שגרמה לגלגול כדור השלג, כנראה שלא היינו יושבים כאן. בנק הפועלים נהג באופן מושכל כשלא אצה לו הדרך בגביית החובות. אבל כשכדור השלג התחיל להתגלגל - ואני מקווה שזה לא יהפוך למפולת שלג - הבנק הצטרף לבקשת מס הכנסה בבקשה למנות נציג מטעמו ופנה לבית המשפט בבקשה לממש את הערבויות. סדר הגודל של החוב לבנק הוא כ-1.8 מיליארד שקל והוא מכוסה בערבויות אישיות. מתוכו חלק מכוסה על ידי בטוחות. אני מעריך שנישאר עם חובות לא מובטחים של מיליארד שקל ומעלה. הפיקוח על מימוש החוב שמעבר לבטוחות הוא לפתחנו יותר מאשר לפתח הנושים האחרים. לפישמן יש חברות טובות ואם ניתן להן זמן להשביח - ייתכן שנופתע לטובה מהמחיר שנוכל למכור אותן. לא כל נושה חייב להיות אגרסיבי. נניח שנרדמתי בשמירה - ולא נרדמתי - זה לרעתי. אף אחד לא יתערב לבנק ויגיד לו מתי לממש את החוב. גם נושים אחרים לא מימשו את החוב. בשנתיים האחרונות גבינו חצי מיליארד שקל. זו אסטרטגיה לגיטימית של נושה מקצועי"

השופט אורנשטיין: "אבל האם זו התנהלות אופיינית של בנקים שמגיעים למאסה כזו של חובות?"

פיני רובין: "כשמסתכלים על כל מה שקרה, מגלים שני מוקדים שיצרו את ההידרדרות הפיננסית. היה אשראי מאוד גדול בעיתונות הכתובה, בידיעות אחרונות, והשתנו התנאים כך שקשה היה לצפות אותם. למכור מניות מיעוט בתאגיד כזה, כשיש בעל שליטה ללא מצרים ,זה לא בלתי אפשרי אבל קשה. זה חוב של כמיליארד שקל. הדבר השני היה ההשקעה בלירה הטורקית, שיצרה חוב של 750 מיליון שקל".

נציג בנק לאומי, עו"ד רונן מטרי, אמר בדיון כי היקף החוב של פישמן לא יותר קטן משל הפועלים. לאומי לא חיכה לרשות המסים כדי לפעול. היקף החובות של פישמן בחברות נאמד ב-5 מיליארד שקל. העמדה הראשונית שלנו להצעה לגישור - היא רתיעה. החברות חייבות ללאומי כ-1.2 מיליארד שקל, והמימושים לא יגיעו לחצי מהחוב הזה. בצד הרתיעה מגישור יש לו יתרונות שמאפשרים לפעול מיידית.

נציג דיסקונט הדגיש בדיון את החשיבות של הדיון המשותף בעניין החובות של פישמן: "יש חשיבות רבה שנשב כולנו עכשיו ביחד ונדבר. היום עדיין הרכבת נוסעת, ואפשר לרוץ אחריה. אנחנו חושבים שהיום הבטוחות שבידינו מכסות את החוב. חשוב שבינתיים לא ימונה בעל תפקיד מטעם בית המשפט כי אם ימונה הוא ישדר מסר שלילי לשוק".

בא כוחו של פישמן, עו"ד גולדבלט, הקריא בדיון הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה שממליצה לפנות להליך של גישור וזאת במקרים שבהם יש בכך יתרון לגביה. לטענתו, ניתן לפסוק בעד הליך של גישור - למרות התנגדות רשות המסים. בדיון התברר שכל הנושים חוץ מרשות המסים לא מתנגדים עקרונית להליך גישור.

פישמן משתף פעולה עם הבנקים, אך מתנגד בתוקף לבקשת רשות המסים להכריז עליו כפושט רגל, שמשמעותה היא סילוקו מכל מעורבות בקבוצת החברות ולמעשה העמדת נכסיו למכירה פומבית מהירה. בפנייתו לבית המשפט אמר פישמן כי בקשת רשות המסים תידחה בטענה כי מקורה בטעות, ומציע שבמקום זאת יפנו הצדדים לגישור. פישמן הציע כמגשרת את השופטת בדימוס ורדה אלשייך.

קבוצת החברות והנכסים של פישמן מנתה עשרות חברות בישראל ובחו"ל. במרכזם עסקי הנדל"ן של החברה הכלכלית לירושלים והחברה הבת מבני תעשיה - שנמכרו עוד בתחילת השנה ביוזמת בנק לאומי לחברת סאמיט. מרבית הנכסים האחרים עומדים למכירה, אך לא נמצאו להם קונים: בין היתר מחזיק פישמן בבעלות על העיתון גלובס, כשליש ממניות ידיעות אחרונות, חברת הדלק טן, חברת התעשיה אופיס טקסטיל, חברת הנדל"ן תנו פורט, רשת הום סנטר ועשרות נכסי נדל"ן נוספים.

תהליך הקריסה של אמפריית העסקים של פישמן (73) היה איטי, והושפע מאוד מהחלטת הבנקים הנושים שלא לפעול בתקיפות למימוש החוב, בתקווה שפישמן ימצא מוצא מהסבך מבלי שיהיה צורך לנקוט בצעדים חריפים. פישמן לקח סיכונים גבוהים ומימן עסקות ענק באשראי ובשיעור נמוך מאוד של הון עצמי. שמו כ"קוסם פיננסי" ולקוח שתמיד עומד בחובותיו, גרם לבנקים להעניק לו יד חופשית במצבים שבהם כל לקוח אחר היה נקרא להסיר מיד את מצבת חובותיו.

חלק מהימוריו העסקיים היו כושלים. הוא הפסיד יותר ממיליארד שקל, כשהשקיע בלירה הטורקית. הוא השקיע מאות מיליוני שקלים ברכישת מניות העיתון "ידיעות אחרונות", אך כשהעיתונות נקלעה למשבר חדל העיתון לחלק דיבידנדים ופישמן יתקשה לשלם את הריבית על החוב שמימן את העסקה. פישמן הפסיד כסף גם בחלק מעסקות הנדל"ן שלו בחו"ל, ונקלע לעימות קשה עם רשות המסים, שסירבה לקזז חלק מהפסדיו נגד רווחים שעליהם הטילה מס.