לפני שלוש שנים הכתה פרשת בבילון את המשקיעים בשוק ההון בתדהמה. בבילון, שנשלטה על ידי נעם לניר נחשבה לאחת ההבטחות הגדולות של שוק האינטרנט הישראלי: היא רכבה על גבה של ענקית הרשת גוגל כשהיא מציעה לגולשים עסקה מפתה: הורידו את תכנית התרגום המפורסמת של בבילון, והתחברו למנוע החיפוש של גוגל. המשמעות: כל גולש שביקש את תכנת התרגום של בבילון נאלץ להפוך את גוגל למנוע החיפוש העיקרי שלו. זה היה שווה כסף קטון לגוגל שהגדילה את מלאי הגולשים האינסופי שלה, וכסף גדול לחברה הישראלית, ששוויה הבורסאי נגע במיליארד שקלים ומנהליה דיברו עם אנליסטים בלי להתבלבל על ההנפקה הבאה בנאסדק ושווי בורסאי שיחצה בקלילות את מיליארד הדולר.
לניר הוא אחד הדוגמנים הבולטים של תדמית ה"סטארט אפ ניישן" אדם נאה ורהוט, בנו של גיבור ישראל אבי לניר, שעשה כסף מטורף מאתרי הימורים באינטרנט וממשיך להשקיע בחברות היי טק, בעיקר בתחום האינטרנט, באמצעות חברת ליברמור שבשליטתו. לניר נחשב לבעל מגע זהב ובבילון אמורה להיות הצלחתו הגדולה הבאה.
הקשר בין גוגל ובבילון נראה סמביוטי למדי: 92% אחוזים. אבל ב-2012 החל משהו לחרוק ברומן המתוקשר של הענקית ממאונטיין וויו קליפורניה והבטחת האינטרנט מאור יהודה. גוגל הבינה שהגולשים שלה אולי אוהבים את בבילון אבל קצת מתעצבנים מהעסקה שנכפתה עליהם.
בתחילת דצמבר צנחה מנית בבילון בבורסה ב-20%, לאחר שהחברה דיווחה במפתיע שגוגל מאשימה אותה בהפרות של ההסכם. התגובה של בבילון, על פיה היא כבר החלה בתיקון הליקויים עליהם הצביעה גוגל, לא הרגיעה את המשקיעים. הידרדרות המניה שנמשכה בשבועות שלאחר מכן שחקה את שווי החברה בכ-75%.
דיווח עמום
הפרשה גררה תביעה ייצוגית של משקיעים שעדיין מתגלגלת בבית המשפט וגם חקירה מקיפה של רשות ניירות ערך. החקירה חשפה התנהגות מפוקפקת מאד של נעם לניר וחבריו, שנראה שלא חסכו כל מאמץ כדי לחצוץ בין בעלי המניות לבשורות הקשות, ולערפל ככל האפשר את העובדות.
הידיעה הלמה במנהלי בבילון זמן רב לפני שהגיעה לידיעת המשקיעים. ב-20 בנובמבר 2012 שלחה גוגל לבבילון את המכתב ובו הודיעה לבבילון ששוב לא תוכל לצרף אוטומטית את מי שמוריד את תכנת התרגום שלה למשתמשי גוגל. משתמש שיהיה מעוניין בעסקת החבילה יצטרך לציין זאת באופן אקטיבי, ולא להסכים לכך במסגרת רשימה ארוכה ובלתי ידידותית של תנאי השימוש.
אי אפשר לומר שבבילון לא דיווחה כלל על קיומו של המכתב, שבסופו של דבר הביא לתגובת שרשרת שצימקה את פעילותה של בבילון וחיסלה למעשה את שיתוף הפעולה המרכזי שלה עם גוגל. הדיווח נכלל בניסוח עמום ובלתי מובן במסגרת דיווח תקופתי של החברה ונדמה שהמטרה הושגה שכן הדיווח לא גרם לכל תנודה בשער המניה. בבילון המשיכה להתנהל כרגיל בהכנות לגיוס הון גדול בנאסדק ובטיוטת התשקיף נכללה הערה סתמית שהודעת גוגל מהווה "גורם סיכון" לחברה. המשקיעים מילאו את תפקידם היטב והמניה שמרה על יציבות מרשימה. המשקיעים לא יכלו לראות את הלחץ הגובר במשרדי בבילון באור יהודה, ולא יכלו לנחש שבאותה שעה נערכו בבבילון סימולציות שנועדו לבדוק מה יעשו הגולשים כאשר ההוראות החדשות של גוגל ייצאו לפועל. ההדמיות הצביעו על ירידה חדה במספר המשתמשים. בבילון החלה לבדוק אפשרות ל"כפתור אפור" שימנע מהגולש להוריד את תכנית התרגום החינמית שלה אם לא הסכים לעסקה עם גוגל. מוצא נוסף שהחל להיבדק הוא החלפת השותפות עם גוגל בשותפות עם יאהו חברה שנוכחותה הנשחקת באינטרנט קטנה לעין ארוך מזו של גוגל המצליחה.
ב-21 בדצמבר החליטה גוגל להבהיר את נחישותה ושיגרה לבבילון מכתב בו היא מפרטת את החריגות של החברה הישראלית מההסכם החדש. למנהלי בבילון המופתעים לקח הרבה זמן לעכל את הבשורות ורק אחרי עשרה ימים, ב-2 בינואר, דיווחו על המכתב החריף לבורסה, והמפולת הגדולה יצאה לדרך. אולם למרות בהלת המשקיעים והתנודה החריפה במניה התקשו רבים להבין את משמעות הדיווחים המעורפלים של בבילון: חומר עזר חשוב למשקיע פורסם שבועיים מאוחר יותר באתר כלכליסט ובוא נטען שהשנויים במדיניות גוגל עשויים להקטין ב-20% הכנסות של חברות הקשורות עמה בהסכמים דוגמת בבילון.
המצב העגום מתבהר
אבל מנהלי בבילון המשיכו לקדם את ההנפקה המתוכננת בוול סטריט ולא התפנו לקרוא אתרי אינטרנט. בהערה נוספת שהוסיפו לתשקיף ב-28 בינואר הם תארו שוב את העסקה עם גוגל והשנויים העתידים לחול כ"גורמי סיכון" אולם המשיכו לטעון כי הם אינם יכולים לצפות את השפעת השינויים על החברה. הקושי לצפות את השינויים לא הפריע למנכ"ל כרמלי לבקש מגוגל דחייה בהפעלת השינוי.
בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה ב-17 בינואר ונועדה לאשר את הדיווח התקופתי של בבילון התברר המצב, לפחות למנהלי בבילון: המנכ"ל כרמלי עדכן את הדירקטוריון שצפויה ירידה של 10% בהכנסות החברה כבר ברבעון הראשון של 2013. אבל הדיווח שיצא לציבור היה עדיין מעורפל. רשות ניירות ערך שכבר עקבה מקרוב אחרי ההתנהלות השערורייתית דרשה שהחברה תכלול בדיווח התייחסות למשבר עם גוגל. ההתייחסות היתה מפתיעה כשהחברה ציינה ש"בטווח הקצר צפויות השפעות צולבות" ו"צפויה ירידה בהשקעה ברכישת משתמשים חדשים".
חקירת רשות ניירות ערך הביאה את לניר, כרמלי ומנהלת הכספים דאז, היום מנכ"לית החברה שנית פאר-צפוני לדיונים מייגעים בפני וועדת האכיפה המנהלית - גוף המטיל קנסות ועונשים אחרים על מנהלים וחברות החשודים בעבירות שחומרתן אינה מצדיקה משפט ממושך.
למרות שלא נמצאה הצדקה להעמיד רותם למשפט של ממש, אפשר להתרשם שכרמלי ולניר לא חסכו מאמץ להסתיר מידע ולשטות במשקיעים. קשה להעריך את הנזק הכספי שנגרם למשקיעים. אחרי הכל, ירידת המניה נגרמה בגלל המידע שנחשף בסופו של דבר והשפעתו על התוצאות העסקיות של החברה. עם זאת יש להניח שלא מעט מהמשקיעים ואולי כמה מהמקורבים יותר לחברה השכילו להבין יותר מהאחרים את משמעות המחלוקות בין בבילון לגוגל, וצמצמם את הפסדיהם על חשבון המשקיעים שהוטעו על ידי החברה.
היקף הנזקים, במונחים של ירידת ערך החברה, מסתכם במאות מיליוני שקלים. העונשים למנהלים היו פחותים בהרבה: על כרמלי, שהיה אחראי לדיווחים, נאסר למלא משרה בכירה בגוף מפוקח במשך חמישה חודשים. כרמלי מכהן כדירקטור בבבילון וחופשה של חמישה חודשים לא תפגע בו במיוחד. גם קנס של 250 אלף שקל שהוטל עליו הוא לא נעים ולא נורא. במהלך חמש שנות כהונתו כמנכ"ל הרוויח כרמלי כ-40 מיליון שקל ברוטו. על לניר, יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה שחתם על פי הוועדה במודע על פרט מטעה בדיווח למשקיעים, הוטלה השעיה משמעותית יותר מהתפקיד, לשנה. אולם בעקבות ערעורו על ההחלטה גברה מידת הרחמים והוועדה העניקה לו שחרור מתפקיד בכיר במוסד מפוקח למשך חצי שנה בלבד.
פאר צפוני, שהיתה באותה עת סמנכ"לית הכספים, שותפת סוד לפרטים המטעים וחתומה על הדוח התקופתי, תשלם קנס של 75,000 שקל ותוכל להמשיך באין מפריע בתפקידה הנוכחי מנכ"לית בבילון.
בבילון עצמה תידרש לשלם קנס נמוך יחסית מיליון שקל. למשקיעים אין סיבה לעלוז: מכיוון ש-65% ממניות בבילון מוחזקת בידי ציבור המשקיעים שנפגע ממעשיהם של המנהלים יישאו הנפגעים גם במרבית תשלום הקנס 650 אלף שקל.
עם עונשים כאלה, אין להוציא מכלל אפשרות שהארבעה יחגגו את ההרשעה במסעדה תל אביבית מעודנת. לבעלי המניות של החברה, יש פחות סיבות לשמוח.