בווידאו: אולפן וואלה! NEWS בעקבות מות שמעון פרס
בנאומו המוקלט הראשון, זמן קצר לאחר מלחמת סיני, אמר שמעון פרס לעובדי משרד הביטחון שהמפתח ליתרונה הצבאי של ישראל הוא "הפיתוח המדעי". פרס, שהיה אז בן 33 בלבד וכיהן כמנכ"ל משרד הביטחון, הבין היטב כי המפעל הציוני תלוי בפיתוח הטכנולוגי להבטחת קיומו. שבועיים מאוחר יותר, ב-12 בדצמבר 1956, חתם פרס על ההסכם החשאי לרכישת הכור הגרעיני מצרפת. פרס היה גם היזם של הקמת התעשייה האווירית חברת ההיי-טק הגדולה וזו האחראית לפיתוח הטכנולוגיות שעליהן מתבסס צה"ל.
בשנות נשיאותו ולאחר פרישתו התפנה פרס ביתר שאת לקידום החזון הטכנולוגי והיה לפרזנטור של ההיי-טק הישראלי לא פחות משהיה סמל לשאיפות השלום של ישראל ולפחות של חלק גדול מאזרחיה. הוא יזם כנסים, נפגש עם מנהליהן של ענקיות היי-טק כמו גוגל, פייסבוק, אפל, אינטל, מיקרוסופט ואחרות, והפציר בהן להקים מפעלים ומרכזי פיתוח בישראל. פרס ראה בתעשיית ההיי-טק גם מנוף לשיתוף פעולה עם מדינות האזור ולשילוב חברתי פנימי, וזאת באמצעות מוביליות חברתית, ושילוב ערבים ומיעוטים אחרים בתעשייה הישראלית.
לדברי המדען הראשי במשרד הכלכלה, אבי חסון, פרס היה "איש הפיתוח העסקי מספר 1 של המדינה". פרס, אומר חסון, התעניין בעיקר במדע המוח ובננו טכנולוגיה טכנולוגיה העוסקת ביצירת חומרים חדשים. "לפני למעלה מעשור זיהה פרס את חשיבות תחום הננוטכנולוגיה, הגדיר אותה כעתידה של ישראל והשקיע בה באופן חסר תקדים", אומרת פרנסין פסרג, מנכ"לית אינטל ישראל.
"הבין לאן אנחנו צריכים ללכת"
אבי חסון נזכר היום בנסיעתו ההיסטורית של פרס לעמק הסיליקון: "כמנהיג הוא הבין לאן אנחנו צריכים ללכת, התווה את החזון והדרך להגשמתו. היו לו מניות בכורה בפיתוח התחומים האלה בישראל. אני זוכר את נסיעתנו המשותפת לעמק הסיליקון במרס 2012: רק בזכות פרס זכינו להיפגש עם ראשי תעשיית ההיי-טק האמריקאית, כמו מייסד גוגל מרק צוקרברג, מייסד גוגל סרגיי ברין ויו"ר סיסקו ג'ון צ'יימברס. מאוחר יותר הוא נאם בכנס יזמים צעירים, שבו הוצגו חברות הסטארט-אפ שלהם בדוכנים. הוא עבר מדוכן לדוכן, שוחח עם היזמים ושאל שאלות. יכולת לראות שהוא מתעניין באמת ובתמים בטכנולוגיות ובהמצאות החדשניות, שלא כדרכם של פוליטיקאים הממלמלים דברי נימוסים ועוברים הלאה".
המיזם האחרון שלו היה תכנית להפיכת מרכז פרס לשלום למרכז לקידום החדשנות הטכנולוגית. פרס החליט שהבניין הגדול על חוף ימה של יפו, יהיה חלון ראווה לחדשנות הישראלית, ובית ליזמי סטארט-אפ שיפעלו בו במשותף לקדם את טכנולוגיות העתיד. כמו בכל המפעלים שיזם, קיווה פרס שהמקום יהיה גם מוקד לחיבור בין אנשי היי-טק מהמגזרים השונים, ויקדם גם את השלום ואת השיתוף היהודי והערבי.
התוכנית נסמכה על יכולתו העצומה של פרס לגייס תומכים ותורמים. ייתכן שיימצאו מי שיבקשו להמשיך את מורשתו של פרס באמצעות השלמת מיזם ההיי-טק האחרון של מנהיג אומת הסטארט-אפ.