בוידאו: מחפש עבודה - ומנסה להשיג ריאיון באמצעות דונאטס
אימפולסיביות, חוסר ביטחון או יוהרה, אי הכרת החומר רבים מאיתנו עושים טעויות במהלך חיפוש העבודה והנסיונות לקדם את הקריירה. הנה רשימת 10 החטאים הנפוצים שאנחנו עושים.
1. חטא האימפולסיביות: "לא דיברתי איתי"
התנעת תהליך חיפוש עבודה חדשה או חישוב מסלול מחדש להתקדמות/בחינת המשכיות בעבודה קיימת, מחייב תהליך מקדים עם עצמנו - מה אנחנו אוהבים לעשות ויגרום לנו לממש עצמנו? מה הניסיון שלנו? איך נראית המציאות שלנו מבחינת גודל המשרה שאנחנו יכולים לקחת על עצמנו? מה השכר שאנחנו רוצים? איזה סביבת עבודה מתאימה לנו-ארגון גדול או קטן? עבודה מהבית או במשרד? מהן המטרות האופרטיביות שלנו לעתיד הקרוב ומה החזון והשאיפות הרחוקות? להתחיל תהליך בקריירה מבלי לענות על השאלות האלו כמוהן כמו להניע את הרכב מבלי לדעת לאן נוסעים. ואם לא יודעים מראש את התשובות לנסיעה ל"מרחקים" ארוכים? אפשר להסתפק לפחות במענה לשאלה החשובה מכל - "מה אני אוהב/ת ורוצה כאן ועכשיו" ופשוט להתניע. הניסיון ו/או ההזדמנויות שנפגוש בדרך כבר ילמדו אותנו הרבה על עצמנו ויספקו את התשובות לעתיד התעסוקתי הרחוק יותר.
2. חטא הריצוי: "זה ישמח את בעלי"
אני נתקלת בהמון מקרים של מחפשי עבודה שמחפשים מה שייתפס טוב בעיני החבר'ה, ישמח את אמא/חבר/בעל או יעמוד בתחרות עם "ההיא שהתקבלה למקום ההוא". מדובר באחד החטאים הגדולים כלפי עצמנו בגלל שלא לקחנו את הגורם החשוב ביותר - את העצמי האותנטי שלנו. החטא הזה, יבוא לידי ביטוי בתסכול יומיומי להגיע למקום עבודה שלא נהנה בו, וכבר אמרו חכמים העבודה שהכי מצליחים בה היא זו שנהנים בה.
3. חטא ה"בבושקה": להשתהות עם קבלת החלטות
אני נוהגת להדגים את "בבושקה" כ"דוגמנית הבית" והסמל לתהליך קבלת החלטות לא מנוהל. כמו שהבובה הזו נפתחת לעוד ועוד בובות קטנות וגדולות, כך גם אנחנו עלולים להיקלע לתסבוכת חשיבת היתר, לחשוב על אינספור הזדמנויות, לבדוק בגוגל, לבדוק עם חברים, להפוך ולהפוך בהצעות שקבלנו, לחפש את ה-100% ודאות שלא תמיד בנמצא וחוזר חלילה. זה עלול להיות תהליך אינסופי שבסופו נתעייף מהחשיבה עצמה מבלי שתכלס עשינו משהו וגרוע מכך-נפספס הזדמנויות חשובות. לעיתים ,צריך פשוט "ללכת על זה". יגענו, חיפשנו ובסוף זו ההזדמנות שמצאה אותנו? כנראה שהיא הדבר הנכון. ללכת עליה, לנסות אותה, מקסימום נצליח, מינימום נקבל שיעור ונדייק להבא, מנוסים יותר, עם כלים רבים יותר שנקבל מהניסיון הזה שנעבור ולא מהתלבטות תיאורטית.
לסיכום עניין קבלת החלטות יעילה - המסקנה היא אחת - במקרה ואין החלטה או שנוצר מצב תיקו בין חלופות? תכריעו! באין החלטה - כל החלטה היא טובה. העיקר לזוז ולעשות מעשה.
4. חטא הגאווה: "בטוח יש קיצורי דרך"
לא מעט נוטים להתבלבל במחשבה שאפשר להיות למשל מנהלים גדולים אם סיימנו תואר אבל לא עבדנו יום אחד בתחום שאליו כיוונו את השאיפות הניהוליות שלנו. זה כמו לבקש למשל להיות מנהל שיווק מבלי לעבוד במשרד פרסום או בדרגים זוטרים/משנה/ביניים במחלקות שיווקיות ולהתלכלך בעבודה קשה. כך גם בשינויים משמעותיים בתחום תעסוקתי. אני תמיד אוהבת לתת כדוגמא חכמים בכירים שהחליטו להחליף ענף/מקצוע והבינו שגם אם עליהם לבצע ירידה בשכר/בטייטל לשם למידת תחום חדש ועלייה עתידית, יעשו זאת בשמחה בלי קיצורי דרך. זה לגמרי השתלם להם בהמשך.
5. חטא ה"יסתדר מעצמו": להגיע לא מוכנים לראיון עבודה
"אז מה בדיוק אתם עושים בחברה שלכם?" זו שאלה של אדם ששולח קורות חיים מבלי לדעת לאן. העונש עליה היא אנטגוניזם מצד מעסיק-מראיין פוטנציאלי. כדי להימנע מכך יש לבצע לקראת ראיון עבודה תחקיר משולש: על החברה, על המראיין שיראיין (כן, כן, על דני או איציק או דליה עצמה שישבו מולנו בראיון), ועל עצמנו ביחס למקום המבוקש - ז"א לא מה יש לנו להציע לא באופן כללי, אלא מה נוכל לשקף שיתאים למעסיק הספציפי שמולי. ועדיין, כשמגיעים לראיון עבודה, לזכור שגם אם עשינו למידה משמעותית לפני והכנו עצמנו, לבוא פתוחים וקשובים ללמוד את המקום והפרסונה המראיינת ולא לשלוף תשובות שהכנו מראש.
6. חטא ה"אני ואני": במקום להתעסק בעצמכם בראיון, דברו אל ה"תיק" של מי שמולכם
אחת הטעויות הגדולות ביותר בתהליך הקבלה לעבודה היא לדבר על עצמנו בערך מוחלט - "אני טוב בזה ובזה" ולא ביחס למי שמולנו. במקום להגיד למשל את הסיסמא "אני מאוד יסודית", לדבר את התועלת למשל: "במקום העבודה הקודם שלי זיהיתי באגים במערכת, ועזרתי לטפל בהם או: אני יכול/ה לתרום בפתרון באגים" .המראיין כבר יעשה לבד את החשבון הפשוט שהנה, "פותר/ת באגים יסודי/ת" יושבים מולו ויחבר זאת לצורך של הארגון.
חשוב להבין שהמראיין נושא על גבו את "תיק" הציפיות והצרכים של הארגון ממנו עצמו, אתם שם כדי להמחיש לו ולהרגיע אותו שהגיוס שלכם נכון ויעיל ויסייע לו עצמו להוכיח את תפקידו שלו.
7. חטא "הצעד הראשון": לחשוש כי אין לנו ניסיון במקום ליצור ניסיון
אם תחשבו על זה כל אחד בעולם צבר ניסיון תעסוקתי בעבודה ראשונה שאליה הגיע ללא ניסיון קודם. אם עבדתם בעבודה שאינה קשורה כביכול לתחום אליו אתם מעוניינים להיכנס, תמיד תוכלו לשקף כישורי חיים (נחישות, כשרון כתיבה וכו) ויכולות (מכירה, ניהול, לוגיסטיקה וכו') אשר רלוונטיים לכל תחום. אם למשל עבדתם כמנהלי תחום בעולם הרכב ואתם רוצים לעבור לעולם הצרכנות תוכלו להציג את ה"נכסים" התעסוקתיים שלכם "בערך מוחלט" לדוגמא ניהול צוות, ניהול תקציבים וכו' שאותם תדגימו למראיין כרלוונטים לכל תחום באשר הוא ונותנים מענה מדויק לצרכי התפקיד החדש.
חשוב לכבד את העבר שלנו, באשר הוא ולהיות ערניים למה שעשינו כדי לייצר את הקשר הנכון והמותאם בדיוק למעסיק. מעבר לכך, אם מקום העבודה נחשק מאוד בעיניכם ואתם עומדים בתחרות עם מנוסים מכם - הגיעו עם רעיונות והצעות משלכם לפתרון אתגרים/נושאים העומדים על הפרק בחברה שאליה הגעתם. לפעמים "הירוקים" שאתם יביא את הפן המרענן והיצירתי למעסיק הפוטנציאלי.
8. חטא הכסף: לא להעריך את המחיר שלנו בצורה ריאלית
השכר שלנו נקבע על פי ממוצע השוק פלוס ניסיון והערכה עצמית שלנו. התועלות שאנחנו מייצרים למעסיקים או ללקוחות שלנו שוות כסף ואסור לשכוח זאת. כאשר אנחנו מתמחרים עצמנו וקובעים ציפיית שכר, מקמו עצמכם ביחס לממוצע במשק ועדיין - בהתאמה מוחלטת להערכה שלכם את עצמכם. בשיחת השכר עצמה תבקשו מעט יותר משרציתם מקסימום תקבלו את מה שרציתם מלכתחילה.
מעבר לכך, לראיון או לשיחת שכר במקום עבודה קיים, הכינו עצמכם מראש לקו האדום התחתון שאתם מוכנים אליו כרף כניסה לעבודה. זאת אומרת הבנה מראש של הסיכון "מה אם לא נקבל את מה שרצינו", ובאיזה מחיר בכל זאת שווה לנו להישאר/להתחיל לעבוד או להמשיך למקום הבא.
9. חטא הרכילות: ללכלך על מקום העבודה הקודם
לפרסם בפייסבוק פוסט שביזות יום א' ולתייג את מקום העבודה הוא בדיוק הדבר הלא נכון לעשות. כך גם להוציא כביסה מלוכלכת מ"הבית" הקודם שלכם במסגרת ראיון עבודה מוציא אתכם לא "נקיים". המראיין יתהה מיד האם גם עליו תדברו כך בעתיד. לעולם לא נדע מתי הגורל יפגיש אותנו עם המעסיק הקודם והאם נצטרך את עזרתו בצורה כלשהי בעתיד, בין אם כהמלצה או בין אם כחזרה לעבודה. לכן, כמו בכל דבר בחיים - כדאי לסיים הקשר בצורה יפה ועל ידי תקשורת מקדמת וחיובית.
10. חטא הפסימיות: להחליט מראש שאין סיכוי
אתם חולמים על משרה מסוימת אבל הרעשים של "אני כנראה לא מספיק טוב", "האם כדאי בכלל?" "יש מלא קופצים על המשרה" ו-"זה ככל הנראה לא יצליח" מונעים מכם לעשות צעדים. מדובר ברעשים, חד משמעית. למעשה אתם נותנים לתרחיש ה-"לא" סיכוי של 100% מובטחים במקום לפנות מקום ל-% 100 פתוח ואפשרי. הרי מה כבר אתם יכולים להפסיד? הכינו את עצמכם בצורה הטובה ביותר לראיון העבודה, ערכו רשימה של תמיכות ויכולות שלכם או ניסיון תעסוקתי קודם שיחזק את ההבטחה שלכם כראויים לעבודה, שאלו את הקרובים לכם "למה אני?" והציגו את כל אלו בביטחון למראיין. גם אם לא תתקבלו, ההכנות והראיון ישמשו אתכם כהצהרת כוונות עצמית, יכינו אתכם לראיון העבודה הבא וישרתו אתכם בכל מקרה.
הכותבת היא מפתחת שיטת I-FACTOR, בית ספר נודד למוטיבציה בחיים ובקריירה, בלייין הרצאות "להיותIFACTOR ולקריירה"