1 מתוך 6 מבוגרים מתחיל לאבד את שמיעתו מבלי לשים לב. רק מחצית מרגישים ליקוי תפקודי בחיי היומיום ורק שליש מתוכם מטפלים בבעיה. הסיבות לאיבוד השמיעה הן פיזיולוגיות וגנטיות - אבל גם סביבתיות. למשל, שימוש הגובר של בני נוער באוזניות שנכנסות לתוך תעלת האוזן ופוגעות בתאי השערה, הגדיל את אחוז בני הנוער שסובלים מאובדן שמיעה ב-30% יחסית לשנות ה-80 וה-90.
איבוד השמיעה מתרחש בכל יום בחיינו ככל שאנחנו מתבגרים. כפי שהעור שלנו מזדקן והשיער שלנו נושר, כך גם תאי השערה באוזן הפנימית שלנו הולכים ונהרסים. אבל בניגוד לאיבוד הראיה או סימני גיל חיצוניים אחרים, רובנו לא מרגישים באובדן השמיעה הצלילים שאנו מפסיקים לשמוע, בדרך כלל הצלילים הגבוהים, פשוט מפסיקים להיות קיימים מבחינתנו. רובנו מגלים את הבעיה רק כשאיבוד השמיעה פוגע ביכולת שלנו לתקשר עם סביבתנו, וגם אז, לוקח לנו זמן לטפל בבעיה. על פי מחקרים עדכניים לוקח לאדם 7 שנים בממוצע לטפל בבעיה מרגע הגילוי.
מעוניינים לבדוק את שמיעתכם? הנה טסט פשוט שיכול לעזור לכם.
על פי הסטטיסטיקה, כ-1.4 מיליון איש בישראל סובלים מלקויי שמיעה ברמה כזו או אחרת. כמחצית 700 אלף, סובלים מליקוי שמיעה תפקודי המפריע בהתנהלות השוטפת ביום יום, ומתוכם רק מ-200,000 איש נעזרים במכשירי שמיעה שעוזרים להם לשקם את שמיעתם.
סטיגמה חברתית
מדוע כל כך מעטים נעזרים במכשירים ומשקמים את שמיעתם? מדוע לוקח 7 שנים לגשת לטיפול ולהתחיל לחפש פתרון לבעיה? האם הגורם לכך הוא חוסר המודעות? האם הסטיגמה החברתית לגבי כבדי שמיעה? או שמא הטכנולוגיה החדשנית יקרה מדי עבור הצרכן הישראל? מחיר מכשירי השמיעה היום בישראל מתחיל ב-1,500 שקלים ועובר את 10,000 לכל אוזן. מחירם של המכשירים המתקדמים כמו הדור החדש של מכשיריPhonak Belong עם טכנולוגיה חדשנית של סוללות ליתיום-יון נטענות, נמכרים בטווח של 8,000-13,000 שקלים.
"לדעתי המחיר הוא ממש לא הסיבה העיקרית להזנחה של בעיות השמיעה אצל מבוגרים", טוען אריק שטיינר, מנכ"ל סונובה ישראל. "המדינה משתתפת ברכישה של מכשירי שמיעה לאנשים בכל הגילאים - בני 18 עד 30 ולקויי שמיעה מעל גיל 65 זכאים להשתתפות של כ-4,400 שקלים לכל אוזן אחת לשלוש שנים באמצעות קופות החולים. זה אומר שניתן לרכוש מכשיר באיכות ממוצעת כמעט ללא השתתפות עצמית, ואת המכשירים הטובים ביותר ניתן לרכוש בכמה אלפים בודדים. אם חושבים על הכסף שאנשים משקיעים בטיפולי שיניים או משקפי מולטיפוקל, אז לא מדובר בסכומים כל כך גבוהים, מה גם שהמחירים האלה כוללים שירות לכל אורך חיי המכשיר. הבעיה האמיתית היא הסטיגמה החברתית השלילית שעדיין קיימת לגבי מכשירי שמיעה".
"הבעיה הגדולה היא שבזמן שהאדם לא מטפל באובדן השמיעה שלו, קורים כמה תהליכים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים בלתי הפיכים", מסבירה רותי שרון, קלינאית תקשורת ראשית של סונובה ישראל. "ראשית, אדם מוותר על פעילויות חברתיות ויומיומיות כמו ללכת להרצאות, הצגות, להיפגש עם אנשים, לנהל שיחות עם בני משפחה, כי הוא חווה בסיטואציות האלה כשל תקשורתי. אדם מרגיש שהוא מחוץ לשיח, ולאט לאט מתכנס בתוך עצמו. נוצר נתק רגשי, בדידות וקושי רגשי. המחקרים החדשים מתחילים להראות שככל שיש פחות גירוים תקשורתיים יש קשר להאצת התהליכים של דמנציה. כמו כן היכולות של המוח לשקם את השמיעה ולהסתגל למכשיר גבוהות יותר ככל שמתחילים את השיקום מוקדם יותר".
המומחים ממליצים לכל אחד מאיתנו, לזהות את בעיות השמיעה של הורינו או אנשים שקרובים אלינו על פי סימנים מוקדמים, בטרם הבעיה נגלית לעין. "אם אנחנו רואים שאבא שלו מסרב לפעילויות שפעם היה אוהב כמו מפגשים חברתיים, ללכת למסעדות ובתי קפה, מבטל מנוי לתיאטרון או הרצאות שפעם אהב, אלה בהחלט סימנים למישהו שמתקשה לשמוע. אנחנו נראה גם שהאנשים האלה עייפים יותר. כשאדם לא שומע טוב, כמות האנרגיה והמאמץ שהוא משקיע היא הרבה יותר גדולה, מאשר אנרגיה של אנשים ששומעים טוב", מייעצת רותי שרון.
"לקות השמיעה מעבר לעובדה שהיא מפריעה ללקויי השמיעה עצמו, היא מפריעה פעמים רבות גם לסביבתו", אומרת תמר גלבגיסר, קלינאית תקשורת. "כיוון שכך, הסביבה היא שדוחפת ומעודדת אותו לשפר ולשקם את שמיעתו. כחלק מתהליך הגברת המוטיבציה של המועמד לקבל שיקום חשוב לתת דגש גם על גיוס התמיכה המשפחתית והסביבתית. ללא שני אלה, התהליך יהיה מתסכל ואף עלול להיכשל".