החברות המסחריות בישראל כבר מזמן הבינו את הפוטנציאל במכירת המוצרים לעולים חדשים בשפה שלהם, ורבות מהן אכן מחזיקות אנשי מכירות דוברי שפות זרות. אולם, כשהצרכנים ניגשים לחתום על חוזה ההתקשרות או לקבל השירות לאחר המכירה הם נתקלים במחסום שפה - משום שהכול מתנהל בשפה העברית.
היום (ראשון) תעלה לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה, הצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן המחייב בתי עסק להנגיש מסמך מסכם של עסקת המכירה באותה השפה שבה התבצעו תהליכי השיווק ו/או המו"מ לקראת המכירה. כך, יוכל לקבל הצרכן בבוא העת, שירות באותה השפה שבה התבצעה המכירה. ההצעה הוגשה על ידי ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) והיא רלבנטית בין היתר לאוכלוסיות עולים דוברי רוסית ואמהרית, וגם לאזרחים ערבים שבמשך שנים מצאו את עצמם ללא מענה כאשר נזקקו לשירות ועזרה מבתי עסק לאחר רכישת מוצר או שירות.
"בישראל כמיליון דוברי רוסית ומעל מאה וחמישים אלף דוברי אמהרית. רבים מהם לא שולטים בשפה העברית: 30% מדוברי השפה הרוסית ו-19% מדוברי השפה האמהרית. קשיי השפה מהווים מכשול מרכזי בפני אזרחים אלו בבואם לרכוש מוצרים ושירותים, ולעתים, בשל כך, הם נקלעים למצבים של חוסר הבנה במקרה הטוב או הונאה נגדם במקרה הפחות טוב, ובהמשך הדרך, בבואם לבקש שירות, נתקלים בחומה בצורה כאשר הנציג שמכר להם בשפתם, איננו עונה עוד, ובמקומו ניתן שירות אך ורק בשפה העברית, חרף המכירה בשפה הזרה", נכתב בהצעה. "במדינות רבות בעולם נותן החוק תרופה לקשיי שפה של אזרחי המדינה. כך, לדוגמא, בארצות הברית חוקים פדרליים הקובעים בין היתר כי המפרסם ומשווק את שירותיו בשפה זרה, מחויב לגילוי נאות של כל תנאי העסקה באותה השפה, וכי ספק שירות או מוצר מחויב להציע לדוברי שפות אחרות אותה הצעה שיציע לדוברי אנגלית, אחרת יואשם באפליה. במדינת קליפורניה ישנם סעיפים מיוחדים בדיני החוזים ובנושא התקשרות עסקית בין צרכן למוכר המחייבים העתק חוזים בשפה שבה בוצע המשא ומתן בין הספק לצרכן בתחומי עסקאות רבים. מוסדות האיחוד האירופי מחויבים למתן שירות בכל אחת מ-27 השפות הרשמיות של האיחוד, וכל אזרח של האיחוד האירופי זכאי לפנות ולקבל תשובה ממוסדות האיחוד בשפתו.
מטרת ההצעה אינה לכפות על הספקים שירות בכל השפות, כי אם למנוע מצבים שבהם השיווק מתבצע בשפת הלקוח, בעוד המכירה והחוזה הנלווה לה נערכים בשפה העברית, וכך גם מתן השירות הנלווה לאחר הרכישה.
החוק ישפר את מעמדם של צרכנים רבים במדינה, ובפרט את מעמדם של צרכנים ישראלים שעלו מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, אשר בשל גילם וקשיי קליטה אינם שולטים בשפה העברית ברמה מספקת, וכן את מעמדם של צרכנים אזרחי מדינת ישראל הערבים, ששליטתם בשפה העברית דלה.
הצעת החוק אינה מבקשת לשנות את הגדרת השפות הרשמיות במדינת ישראל, כי אם לאפשר קיום עסקים הוגנים".