פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אל תצפו להפחתת מחירי תחליפי חלב האם

      ארבע חברות מרכזיות חולשות על כל תחום תחליפי חלב האם בעולם. בישראל חולשות על 92% מהשוק שתי חברות בלבד. הכבדת נטל הרגולציה לא תגדיל את מספר המתחרים וגם לא תביא להפחתת מחירים. דעה

      בקבוק תינוק (ShutterStock)
      (צילום: shutterstock)

      שוק תחליפי החלב סובל ממחסור בתחרותיות - ולא רק בארץ. בעולם נשלט שוק תחליפי החלב על ידי ארבעה שחקנים חזקים, והמותג הפרטי, נמכר בעיקר במדינות מתפתחות, ולא מצליח להציע תחרות משמעותית.

      לקריאה נוספת:

      מה יצא למורים ומה השיגה מערכת החינוך - שבע שנים לאופק חדש
      מתפתים לעבוד בעגלות בסינגפור? היזהרו ממלקות
      החיים הם לא מאסטר שף: כמה מרוויח טבח?

      בישראל מחזיקות שתי חברות ב-92% מהשוק בישראל, בהן מטרנה שחולשת על יותר מ-50% מהשוק. נתונים אלה הוצגו בוועדת הכלכלה שדנה באחרונה בהצעת חוק של ח"כ רחל עזריה, לפיה יפוקחו מחירי מוצרי מזון לתינוקות ובכללם תחליפי חלב אם.

      בארצות הברית שולטות שתי חברות כמעט על כל שוק תחליפי החלב, ומחזיקות יחדיו 80% מנתח השוק. חברת MJN, בעלת המותג ENFAMIL, וחברת אבוט, עם המותג סימילאק. חברת נסטלה העולמית לא מצליחה להגדיל את היקפי המכירות שלה בארצות הברית ונתח השוק שלה מסתכם ב-16% בלבד.

      באירופה, לעומת זאת, נסטלה היא השחקנית החזקה, ויחד עם חברת דנונה, הן מחזיקות בכ-80% מנתח השוק. גם במקומות אחרים בעולם, למשל מדינות אסיה, אוסטרליה וניו זילנד, התמונה התחרותית לא שונה בהרבה.

      אחת המגבלות המשמעותיות ביותר שמקשה על התחרות באה מכיוון הרגולציה. כך, לדוגמה, המגבלות של משרד הבריאות בארצות הברית מקשות מאוד על כניסת שחקנים חדשים. בעיה נוספת היא העדר רצון של ההורים להחליף בין תחליפי חלב. מרגע שהורה התרגל לתחליף חלב מסוים קשה מאוד לשכנע אותו לעבור לתחליף חלב אחר. בישראל, נוסף על הבעיה העולמית, הצרכן הישראלי עדין זוכר את פרשת רמדיה.

      ניסיונות להתערב בשוק ולהסדיר אותו באמצעות רגולציה כופה, לא בהכרח יסייעו לשפר את תחושות הצרכן ולא מבטיחים שהצרכן יסכים לעבור למותגים אחרים, גם אם הם יהיו זולים יותר. בשנת 2014 התערבה רשות ההגבלים העסקיים בשוק תחליפי החלב וביצעה מהלך ששינה את כל ההתקשרויות של בתי החולים עם חברות תחליפי החלב. במשך שנה עבדו בתי החולים, משרד הבריאות, רשות ההגבלים העסקיים וחברות תחליפי החלב להגיע לפתרון רגולטורי מוסכם שאמור היה לשנות את המפה התחרותית בשוק תחליפי החלב.

      הרפורמה נועדה להשפיע על הצרכנים להגדיל את מגוון תחליפי החלב שהם יקנו ולהוזיל את המחיר. אולם, כפי שאנו לומדים היום – הרפורמה וההתערבות הרגולטורית הכופה, שחייבה את כל המעורבים להשקיע סכומי כסף משמעותיים, לא הועילו וכיום שוקלים לנקוט צעדים רגולטוריים נוספים כדי לנסות ולפתור את הבעיה התחרותית.

      לפני שנכנסים למהלך רגולטורי נוסף חשוב לזכור שכדי לייצר תחרות - גם המדינה צריכה לנקוט בצעדי התייעלות, וכחלק מכך להסיר חסמי כניסה לשוק הישראלי ולמנוע הכבדה על מתחרים חדשים. רגולציה עודפת בתחומי התקנים, המיסוי והבריאות מהווה חסם. בסופו של יום עלויות יישום הרגולציה העודפת מגולגלות לצרכן. כל רגולציה שמחייבת להתאים את המוצר המיובא לרגולציה ייחודית שקיימת רק בישראל - מקשה על הוזלת המחיר לצרכן וכמובן שמקשה גם על החדרת מוצרים חדשים לשוק.

      כשברקע ברור לכולם שהתחרות מצומצמת והשוק קשה לשינוי, קשה לראות כיצד שחקנים יוותרו לאורך זמן על המחיר הנהוג, כשהתחרות העולמית גם היא מצומצמת. לנוכח התחרות המצומצמת הקושי לשנות את הרגלי הצריכה של השוק והעובדה שגם בחול מספר המתחרים נמוך - אין לצפות לירידת מחירים משמעותית לאורך זמן. אך אין ספק כי הורדת חסמים רגולטורים, כדי לאפשר למותגים החדשים להצליח לבסס את מעמדם, תיתן להם תמריץ להציע מחיר מוזל לאורך זמן.

      הכותבת היא ד"ר למשפטים, שותפה ומנהלת קבוצת ההגבלים העסקיים במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ