זה כמה שנים שפלטפורמת המחקר והפיתוח הגדולה והאקטיבית בעולם, היא פלטפורמת המו"פ האירופית, שבימים אלה מציינת ישראל 20 שנות שותפות איתה. ההשקעה הכספית של ישראל בתוכניות אלה הגיעה ב-20 שנות שותפות ל-1.375 מיליארד אירו, וההחזר לגופים בישראל מהתוכניות הגיע לכ-1.7 מיליארד יורו שיעור החזר כספי ממוצע של כ-21%.
התוכנית הנוכחית, השמינית במספר, שישראל שותפה בה היא תוכנית המחקר והחדשנות הגדולה בעולם, הורייזן 2020, שלרשותה כ-77 מיליארד יורו במענקים לגופים חדשניים. תוכנית זו נמצאת כרגע במחצית דרכה, ובימים אלה מתפרסמים הכיוונים הטכנולוגיים שעל פיהם ייבנו תוכניות עבודה פרטניות ויפורסמו קולות קוראים, כלומר בקשות להציע הצעות, ב-17 תוכניות שונות, ל-3 השנים הבאות.
הורייזן 2020 מאפשרת לגופי מחקר מהאקדמיה, מהשוק הפרטי ומהמגזר הציבורי, לקבל מימון עבור מחקר בסיסי ומחקר יישומי, בתחומי מדע, טכנולוגיה ומדעי החברה והרוח. כדי לקבל מימון יש להגיש בקשה לתוכניות המתפרסמות בתחומים השונים. בחלק ניכר מהתוכניות נדרש הפונה לבנות קבוצה המורכבת מנציגי תעשייה ואקדמיה מכמה מדינות שונות. עם זאת יש תוכניות שמאפשרות לחברות ולחוקרים באקדמיה להגיש הצעות מחקר כיחידים. מעבר לאפשרות לזכות במענקי מחקר ופיתוח נדיבים ויוקרתיים, חשיבותה של התוכנית היא בהשתלבות הישראלית בקהילת המחקר האקדמית האירופית, בשיתוף פעולה עם שחקני מפתח באירופה ופיתוח קשרים עסקיים איתם, ביכולת להשפיע על התקינה אירופית, בנגישות לתשתיות מחקר ובחשיפה לפרויקטי מחקר בהיקפים גדולים.
בכל הקשור לעתיד, התמה הקושרת בין מרבית תוכניות המו"פ האירופיות לשנים הקרובות היא ההשקעה בתשתיות המחשוב, דיגטציה של המידע ושימוש במערכות תקשורת לצורכי התייעלות, צמצום פערים חברתיים וקדמה טכנולוגית מואצת. בתחומי הטכנולוגיה צפויות השקעות בדיגיטציה והמחשוב - רובוטיקה בתעשייה, תחום הInternet Of Things - IOT, הבינה המלאכותית, BIG DATA ואנליטיקה, חינוך מרחוק, פתרונות דיגיטליים לתחומי m-Health (פתרונות מבוססים תקשורת ניידית) ו-e-Health (פתרונות מבוססות תוכנה ומערכות מחשוב), פתרונות תקשורת ותוכנה לאוכלוסיה מבוגרת ופעילה, פתרונות להגנות סייבר, פיתוח מערכות תחבורה אינטגרטיביות מבוססות מידע, פיתוח תשתיות האינטרנט והתקשורת הבאות (G5) פתרונות לערים חכמות ועוד. כפי שניתן לראות, מדובר בתחומים החמים ביותר כיום במדע, מחקר ופיתוח.
טכנולוגיה מעניינת נוספת, שעתידה לקבל יתר תשומת לב בשנים הבאות, ומוגדרת כפרויקט דגל של האיחוד האירופי, היא תחום טכנולוגיות ומדע הקוונטום. לא בכדי אמר זוכה פרס נובל, הפיזיקאי האמריקאי וויליאם דניאל פיליפס, כי מדע הקוונטום יביא למהפכה יותר גדולה בתחום המידע, מאשר המהפכה שקרתה במעבר מהחשבונית הידנית למחשב הדיגיטלי. טכנולוגית הקוונטום, שיכולה להביא ליכולות עיבוד והעברת מידע בסדרי גודל גדולים פי כמה וכמה ממה שקיים היום, צפויה להשפיע על תחום המחשוב, התקשורת, המטרולוגיה, ההדמיה והחישה, על תיאוריות העברת מידע וסימולציה ועל תחומים נוספים. לאור הפוטנציאל המהפכני של התחום, והמרוץ בהובלה העולמית שלו, אירופה הצהירה על רצונה להוביל מחקר ופתרונות בתחום, ולהשקיע סכומים משמעותיים ב-10 השנים הקרובות, כדי להשיג מטרה זו.
גם בישראל גילו עניין רב בתחום הקוונטום הן באקדמיה והן בתעשייה, והנושא מופיע בתוכנית הרב שנתית של המועצה להשכלה גבוהה, שהיא שותפה פעילה ומרכזית בתוכנית המו"פ האירופית, כתחום מחקר מוביל שינוי שייהנה מתקציבים מוגברים. מעורבותה של ישראל בתוכנית המו"פ האירופית יאפשר לרכז משאבים בתחום וליהנות משיתוף פעולה ומפירות מחקר אירופים בתחום.
אף שיזמים ואנשי טכנולוגיה ישראלים רבים מוקסמים משוקי המזרח המתעוררים ומהפוטנציאל הקיים בהם, נראה כי דווקא השווקים המערביים המסורתיים, ובראשם האיחוד האירופי, ממתינים לישראלים. אחרי 20 שנות פעילות אפשר להגיד בבטחה כי החברות של ישראל בתוכניות המסגרת של האיחוד האירופי מקנה למחקר במדינה יתרון תחרותי, ומאפשרת לאקדמיה ולתעשייה בארץ לקחת חלק פעיל בתוכניות המו"פ השאפתניות והגדולות בעולם. לאירופים יש 77 מיליארד יורו "לחלק" וחשוב שכל גוף חדשנות ישראלי ידע על כך וישקול להצטרף לתוכנית.
הכותבת היא נילי שלו, מנהלת ISERD - המנהלת הישראלית למו"פ האירופי ברשות החדשנות.