בנובמבר 2015 נכנס תיקון לחוק חוק דמי מחלה, הקובע כי אין יותר צורך בפירוט האבחנה בתעודת המחלה שמגיש עובד למעסיקו, בעיקר מטעמים של הגנה על הפרטיות. התיקון הזה הולך לקראת העובדים, אבל יש שיטענו כי הוא גם מקל עליהם להוציא אישורי מחלה פיקטיביים.
לפי פרסומים בשנים האחרונות, יש עובדים שעושים שימוש לרעה בחוק ולעתים מתחזים לחולים כדי לקבל ימי חופשה על חשבון המעסיק, אבל התופעה כנראה הייתה קיימת עוד לפני התיקון לחוק. בדיקה שערך עיתון "הארץ" לפני יותר מעשור העלתה כי עשרות רופאים רושמים ימי מחלה פיקטיביים לבקשת העובדים.
ייתכן כי התופעה הפסולה מתרחשת, בין היתר, על רקע מצוקת העובדים שזקוקים לימי חופשה נוספים - הרי מספר ימי החופשה לעובד כפי שנקבע בחוק הוא נמוך באופן משמעותי ממספר ימי החופשה של עובדים במדינות מערביות אחרות - אבל פסק דין שניתן לאחרונה על-ידי שופט בית הדין האזורי לעבודה, שמואל טננבוים, עשוי להרתיע את העובדים "מתחלים".
בפסק הדין, שניתן במסגרת סכסוך שהתגלע בין עיתון "ידיעות אחרונות" לבין אחת מהעובדות שלו לשעבר, נקבע כי הגשת אישורי מחלה פיקטיביים על-ידי עובד יכולים להיחשב עבירת משמעת חמורה המאפשרת את פיטוריו ללא תשלום דמי פיטורים.
העובדת, אם לשלושה, עבדה ב"ידיעות אחרונות" בתפקיד של עוזרת מנהלת המחלקה להבטחת איכות בעיתון במארס 2000. בשנים האחרונות לעבודתה בעיתון, היא למדה במקביל לימודי נטורופתיה במכללת רידמן, באישור "ידיעות אחרונות" ובשעות שלא חפפו את שעות עבודתה.
במארס 2016 התקבלה העובדת להמשך הכשרה במסגרת לימודיה לתוכנית בקליניקה מעשית בבית החולים אסף הרופא, ומשמעות הדבר הייתה שעליה להיעדר אחת לשבוע מדי יום שלישי מעבודתה בעיתון. העובדת ביקשה אישור לכך, אך הובהר לה כי ימי ההכשרה יהיו על חשבון ימי החופשה שלה.
לפי פסק הדין, הואיל ולעובדת לא היו ימי חופשה בזכות, היא הגישה למעסיק אישורי מחלה לימים שבהם נעדרה מהעבודה לצורך ההכשרה באסף הרופא.
ב-15 במאי 2016 הודיע "ידיעות אחרונות" לעובדת כי היא מפוטרת. היא מצדה עתרה לבית הדין לעבודה וטענה, בין היתר, כי באותם ימים שבהם הגישה את אישורי המחלה אמנם נכחה פיזית בתוכנית ההכשרה, אלא שלטענתה סבלה מחולשה, מעייפות ומכאבי ראש חמורים, עד שלא הצליחה לקבל את המטופלים שהופנו אליה.
העובדת טענה כי שעה שהייתה חולה באותם ימי היעדרות מהעבודה, לא נפל פגם בהתנהלותה.
מנגד, "ידיעות אחרונות" טען, באמצעות עורכי הדין אשר סלע ונעמי צוקר ממשרד אריאל שמר ושות', כי הסיבה היחידה להגשת ימי המחלה על-ידי העובדת הייתה שהיא שהתה בתוכנית ההכשרה, ומשלא נותרו לה ימי חופשה, היא לא רצתה ששכרה ייגרע והגישה אישורים פיקטיביים.
בית הדין קיבל את עמדת המעסיק. בפסק הדין נקבע כי העובדת שהתה בהתמחות מ-9:00 עד 20:00 למרות התסמינים של עייפות, כאב ראש, בחילות וכיוצא באלה, שלטענתה סבלה מהם.
המעסיקים חסרי אונים
"התרשמותנו היא כי התובעת נהגה במוסר כפול, כאשר לשיטתה הייתה 'בריאה' דיה כדי להשתתף בהתמחות במלואה - ומנגד 'חולה' כדי להגיש אישורי מחלה רטרואקטיביים לנתבעת, וזאת כדי לא לבוא לעבודה אך לקבל תשלום מלא עבור ימים אלה", נפסק.
בית הדין פסק עוד, בהתבססו בין היתר על סעיף בהסכם הקיבוצי ב"ידיעות אחרונות" שחל על העובדת, כי היא פוטרה כדין, ופיטוריה מהווים עבירת משמעת חמורה וכן הפרת אמון של עובדת בדרג ניהולי.
בית הדין קבע כי ועד העובדים היה שותף לתהליך המשמעתי שהתנהל מול העובדת מראשיתו. בהקשר זה קבע בית הדין כי שתיקתה של ההסתדרות, אי-התייצבות של יו"ר ועד העובדים לעדות והודעת הוועד לתובעת כי עליה לנקוט הליך אישי נגד החלטת הפיטורים בלי שתמתין לעמדת ההסתדרות - כמוהם, בנסיבות העניין, כהסכמה לפיטורים.
לבסוף, נקבע כי העובדת תישא בהוצאות המשפט של "ידיעות אחרונות" בסך 10,000 שקל.
לדברי עו"ד אריאל שמר, שמשרדו ייצג כאמור את "ידיעות אחרונות", החידוש בפסק הדין הוא שחרף העובדה שהעובדת הביאה בדיעבד אישורי מחלה "אותנטיים", בית הדין החליט על סמך נסיבות המקרה בלבד (השעות הרבות שהקדישה ללימודים/התמחות, העובדה כי היה מדובר ביום לימודים קבוע מראש) כי מדובר באישורים פיקטיביים, וקבע כי מדובר בעבירת משמעת חמורה המהווה סיבה מוצדקת לפיטורים.
עו"ד שמר מוסיף כי לפסק הדין יש חשיבות מיוחדת גם לאור התיקון האחרון לחוק דמי מחלה (התיקון מנובמבר 2015), שלפיו אין עוד צורך לפרט את האבחנה הרפואית בגוף אישור המחלה של העובד.
"תיקון חוק דמי מחלה יצר מצב המותיר את המעסיקים חסרי אונים אל מול תעודות המחלה הפיקטיביות המוצאות חדשות לבקרים על-ידי עובדים ללא כל קשר לכל מחלה שהיא", אומר עו"ד שמר, המייצג בעיקר מעסיקים, ולכן מטבע הדברים גם מציג את הנושא מזווית הראייה של המעסיקים.
לדבריו, "עמדת הפסיקה היא שאישור מחלה הוא מסמך רשמי שאין נוהגים להתערב בתוכנו. הממצאים הרפואיים הם אלה שקובעים אם מדובר ביום מחלה פיקטיבית אם לאו. כמו כן, בית הדין לעבודה מודע בפסק הדין המדובר לבעייתיות שיש בקלות הבלתי נסבלת שבה מונפקים לעובדים אישורי מחלה, פעמים רבות בשיחה מרחוק, בלי שבוצעה כל בדיקה".
לדברי עו"ד שמר, תופעת השימוש הפיקטיבי בימי מחלה אינה ייחודית לישראל. לדבריו, "אלופת העולם בימי מחלה פיקטיביים" היא דווקא סין.
- מהו הפתרון לדעתך לאותה "קלות בלתי נסבלת" במתן אישורי מחלה?
"הפתרון המוצע ברמת החקיקה הוא להוריד מכתפי המעסיק את הנטל של בחינת אישורי המחלה, כלומר תהליך האישור והתשלום של ימי המחלה ייעשה על-ידי מוסד ציבורי דוגמת הביטוח הלאומי".