כבר 23 שנה ש"גלובס" עוקב אחר שכר הבכירים בבורסה בת"א, מדרג ומנתח את הנתונים. גם השנה עקבנו אחר השכר והתגמולים להם זכו בכירי החברות הציבוריות בשנת 2016, אשר בדומה לקודמותיה היטיבה עמם ופינקה אותם עד מאוד.
אלה המספרים הבולטים בסיכום השנתי:
753 מיליון שקל הייתה עלות ההעסקה המצרפית של 100 שיאני השכר בחברות הנסחרות בת"א בשנת 2016 - נתון המשקף עלות העסקה שנתית ממוצעת של כ-7.5 מיליון שקל לכל מנהל במאייה הראשונה, ועלות העסקה חודשית ממוצעת של כ-630 אלף שקל.
הסכום המצרפי מהווה שחיקה של כ-8% ביחס להיקף התגמולים המצרפי של מאה שיאני השכר ב-2015. נתון זה הושפע בעיקר מאי פרסום נתוני השכר עד כה של בכירי חברות הפארמה פריגו ואופקו וחברת הטכנולוגיה נייס, שכיכבו בצמרת השיאנים ב-2015.
181 מיליון שקל מסך עלות העסקת 100 שיאני השכר אשתקד הייתה בתגמול מנייתי - סכום המהווה כ-24% מסך התגמולים שהוענקו להם, והמשקף צניחה של קרוב ל-40% ביחס להיקף התגמול המנייתי לו זכו מאה השיאנים של 2015.
גם את השינוי בנתון זה ניתן לייחס בעיקר להיעדרם של מנהלי חברות הגנריקה הגדולות, כשב-2015 רק פריגו לבדה העניקה לחמשת בכיריה יותר מ-60 מיליון שקל בתגמולים מנייתיים (יותר ממחצית הסכום למנכ"ל לשעבר, ג'וזף פאפא, שקבע אז שיא של תגמולים שנתיים למנהל בחברה בורסאית ישראלית - שהתקרב ל-45 מיליון שקל).
מספר המנהלים במאייה הראשונה שנהנו מתגמול של מזומן בלבד (על מרכיביו השונים: שכר, מענק, החזר הוצאות וכו'), ללא תגמול מנייתי כלל, עמד על 40, לעומת פחות מ-30 ב-2015. בראש המתוגמלים במזומן אשתקד עומד חן ליכטנשטיין, מנכ"ל חברת האגרוכימיה אדמה (לשעבר מכתשים אגן), שנהנה ממענק שמן של 6.3 מיליון שקל ומתגמול ארוך-טווח במזומן של 4 מיליון שקל. אלה, ביחד עם שכר של 2.7 מיליון שקל, הביאו את עלות העסקתו לסכום של 13 מיליון שקל, שמיקם אותו צמוד לעשיריית שיאני השכר.
169 מיליון שקל הייתה עלות ההעסקה המצרפית של עשרת שיאני השכר אשתקד, סכום המשקף תגמול שנתי של קרוב ל-17 מיליון שקל לכל אחד מהם (1.4 מיליון שקל לחודש). סכום מצרפי זה משקף שחיקה של כ-16% ביחס ל-2015, אז הגיעה עלות העסקתם המצרפית של עשרת שיאני השכר ל-200 מיליון שקל, גם כאן בהשפעה חלקית של היעדר נתוני חברות הפארמה, שאז שלחו שלושה נציגים לעשיריית השיאנים בראשותו של פאפא.
מחצית מהמנהלים בעשירייה הפותחת אשתקד היו מנהלים ישראלים, בראשם מנכ"ל טבע לשעבר, ארז ויגודמן, ושניים מתוך החמישה היו נשים - רחל לוין, מנכ"לית גזית גלוב לשעבר, ורקפת רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי.
137 מיליון שקל הייתה עלות העסקתם המצרפית של עשרת שיאני השכר הישראלים בבורסה ב-2016 - מספר שנותר ללא שינוי ביחס לסכום המצטבר ממנו נהנו השיאנים הישראלים ב-2015.
בראש המשתכרים הישראלים עומד שנה שנייה ברציפות ארז ויגודמן, מנכ"ל טבע לשעבר, עם עלות העסקה של יותר מ-20 מיליון שקל - סכום המשקף שחיקה של כ-7% ביחס לכ-22 מיליון שקל שקיבל ב-2015. מחצית מעשרת שיאני השכר הישראלים נכללו בעשירייה הפותחת גם ב-2015, ומלבד ויגודמן כללו את חן ליכטנשטיין, איתמר דויטשר, אורי יהודאי וחיים כצמן.
7 בלבד מבין 100 שיאני השכר היו נשים, לעומת 5 ב-2015, 8 ב-2014 ו-6 ב-2013 - מספרים שממשיכים להבליט את הדומיננטיות הגברית בצמרת שיאני השכר. שיאנית השכר אשתקד הייתה רחל (רוחה) לוין, מנכ"לית גזית גלוב לשעבר, שעלות העסקתה חצתה רף של 15 מיליון שקל; מיד אחריה ממוקמת רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי, שגירדה את רף 15 מיליון השקל מלמטה. סכומים אלו סייעו לשתיהן להתברג בעשיריית השיאנים, כשהם גבוהים מאלה של שיאנית השכר של 2015 (ג'יין האייסו מאופקו) שהתקרבו ל-14 מיליון שקל.
25 נציגים במאייה הראשונה של שיאני השכר היו מחברות בסקטור הנדל"ן, בראשן ניצבת שנה רביעית ברציפות גזית גלוב עם חמישה מנהלים, ו-24 נציגים הגיעו מחברות הפיננסים - עיקרם (17) מהבנקים והיתר (7) מחברות ביטוח ופיננסים.
כמו בשנים קודמות, גם ב-2016 שני ענפים אלה בולטים בנוכחות שלהם ומהווים יחד כמחצית מהרשימה, בדומה ל-2015.
ניתן להניח כי תמונת המצב הסקטוריאלית תשתנה משמעותית בסיכומה של 2017, בעקבות כניסתו לתוקף של חוק שכר הבכירים בגופים הפיננסיים, שיקצץ באופן ניכר את מספר הבכירים מענף הפיננסים שיצליחו להתברג למאייה הראשונה, ולעומתם סביר כי מנהלי חברות הנדל"ן ימשיכו לחגוג.
40 מבין השיאנים הם מנכ"לים (חלקם מנכ"לים לשעבר), ו-10 הם יו"רים (או יו"רים לשעבר).
יתר הנכללים ברשימה הגיעו אליה במסגרת תפקידי הנהלה שונים, בהם מנכ"לים של חברות בת, משנים למנכ"לים, סמנכ"לים, מנהלי פעילויות וחטיבות ועוד.