מה לוקחים איתם הישראלים במעבר למדינה אחרת מטעם העבודה? כשעלות השילוח נאמדת בעשרות אלפי שקלים ותלויה במשקל המטען, סביר היה להניח שכל פריט יעבור את המבחן הקפדני האם יהיה נחוץ בבית שמעבר לים. אולם במקרים רבים המעסיק הוא שמממן את העברת המכולה ואז היא מתמלאת עד אפס מקום, גם בפריטים שלמתבונן מהצד יכולים להיראות הזויים לחלוטין.
"רוב האנשים שיוצאים לרילוקיישן מטעם החברה מנצלים את כל המקום המוקצה להם במכולה ולוקחים איתם כל מה שעולה על דעתם, מה שאולי לא היו לוקחים אם היו משלמים על המעבר", מסביר אילן רביבו, מנכ"ל חברת א.יוניברס טרנזיט שעוסקת במתן פתרונות אריזה ושילוח בבינלאומי לעובדים שיוצאים לרילוקיישן לתקופות ארוכות. "בגדים, כלי אוכל, צעצועים, רהיטים, תמונות שעל הקיר, וילונות וקישוטים. גם אם מדובר בדברים בעלי ערך סנטימנטאלי בלבד, פשוט לוקחים את הבית ומעבירים את כל תכולתו".
משיחות שניהלנו עם מובילי החברה ליקטנו עבורכם כמה מן הפריטים המעניינים ביותר.
פוחלץ של כלב. לעתים קשה להיפרד מבעל חיים אהוב והמעבר איתו למדינה אחרת דורש היערכות מיוחדת. כשמדובר בפוחלץ של בעל חיים אהוב, הפרוצדורה פשוטה בהרבה. "באוגוסט האחרון, בחורה רווקה שנשלחה לרילוקיישן להונג קונג, ביקשה כי נארוז גם את הפוחלץ של הכלב שלה. הייתי בטוח שהיא מתלוצצת אבל היא היתה רצינית לחלוטין", מספר אחד המובילים.
תמונה של מירי רגב. על מנת להפוך את הבית החדש לסביבה מוכרת עבור הילדים, הישראלים נוהגים לקחת איתם לחו"ל את קישוטי הבית, תמונות הקיר ואפילו וילונות. אולם גם הרווקים מתקשים להיפרד מתמונות שעל הקיר: "בספטמבר האחרון ארזנו חפצים של בחור רווק שעשה רילוקיישן לסין וביקש לקחת איתו צילום מוגדל של מירי רגב".
אוסף של קופסאות אשל. "לעתים אנחנו נתקלים בבקשות חסרות כל הגיון", מספרים המובילים. "לפני שנה, ארזנו דירה של זוג שטס לרילוקיישן לארה"ב, וכשנכנסו למחסן ראינו שם אוסף של משהו כמו אלף קופסאות ריקות מגבינת אשל. היינו בטוחים שהקופסאות הולכות להיזרק, אבל התבקשנו לארוז אותן להכניס למכולה עם שאר החפצים".
אקווריום בנפח 800 ליטר. כאמור, העובדה שהמעבר כולו ממומן על ידי המעסיק גורמת לעובדים לבקש גם בקשות מופרזות. "לפני כשנה, זוג שנשלח לרילוקיישן בדרום אפריקה ביקש מאיתנו לארוז אקוואריום בנפח של 800 ליטר. זו משימה מאוד מורכבת לארוז פריט כזה ולבטח להטיס את הדגים", מספר אחד המובילים.
נייר טואלט. משפחה שיצאה לרילוקיישן לניו דלהי בהודו העדיפה לקחת איתה 20 חבילות נייר טואלט מאחר ונייר טואלט נמכר שם לרוב בבודדים. זה לפחות היה ההסבר שנתנה המשפחה למובילים.
חוזרים עם פי שניים יותר מטען
אם אמרנו שהישראלים נוטים לארוז את כל החיים שלהם לתוך מכולה מבלי לוותר על אף פריט, וודאי תופתעו לגלות שמשקל המטען שלהם בחזרה לארץ עשוי להכפיל ואף לשלש את עצמו במקרה של משפחות עם ילדים. סקר שביצעה חברת א.יוניברס טרנזיט בע"מ העלה כי נשים רווקות נוטות לצאת מישראל עם מטען במשקל חצי טון עד טון, ולחזור עם מטען של טון עד שני טון - עד פי שניים ממשקל המטען של גברים רווקים. זוגות נשואים נוטים לארוז חפצים במשקל של עד טון וחצי ולחזור עם משקל של 3 טון, ומשפחות עם ילדים שולחות מכולות הלוך במשקל של עד 3 טון וחוזרות עם מכולות במשקל עד 5 טון.
(במסגרת הסקר, ניתחה החברה 306 הזמנות של שילוח חפצים לעובדים שיצאו לרילוקיישן במהלך שלוש השנים האחרונות, תוך חלוקה לסטטוס אישי וכן למועד בו נארזו החפצים ביציאה מישראל ובחזרה אליה)
"הפתעות" ועיכובים בדרך
למרות השאננות והיד הרחבה באריזות, המציאות מלמדת כי ישנם לא מעט מקרים כי ישראלים "נכווים" ומגלים רק בסוף תהליך המשלוח הם מחויבים לשלם סכומים גבוהים מזה שסוכם איתם או שהמשלוח מתעכב . כיצד זה קורה ואיך להמנע מכך?
לדברי אילן רביבו קיימת "שיטה" בה מעכבים את משלוח המטען בישראל עד שיוכלו לצרפו למטען אחר על מנת לחסוך בעלויות. התוצאה היא שהלקוחות ממתינים להגעת המטען בחו"ל במשך שבועות רבים מעבר למתוכנן. לפיכך, יש לדרוש מחברת השילוח - שטר מטען (Bill of Landing) מסמך אשר כולל בו את כל המידע על המשלוח לרבות שם אוניה, גודל, משקל וכו'.