דוח חדש של הבנק העולמי המתפרסם היום (חמישי) על הכלכלה הפלסטינית מתמקד בעיקר בתחום האנרגיה כגורם חשוב לצמיחה כלכלית. על פי הדוח, אי היכולת של משק האנרגיה הפלסטיני לענות על הצרכים הקיימים בחשמל, ביחד עם גידול של 3.5% מדי בשנה עד 2030, עלול להוביל לאסון אנושי וכלכלי. הדוח גורס כי השקעות המגזר הפרטי חיוניות על מנת לענות על הצרכים העתידיים בתחום האנרגיה. עם זאת, ההשקעה לא תתממש אלא אם הרשות הפלסטינית וממשלת ישראל ייצרו סביבה מאפשרת מתאימה.
"בעוד שבכל כלכלה בריאה כלשהיא, האנרגיה תומכת בתהליכים תעשייתיים ובצמיחה כלכלית, עזה מתמודדת עם הפסקות חשמל יזומות במחזורים של כל 8 שעות. בשעות העומס בקיץ ובחורף לתושבי עזה יש 4 שעות חשמל בלבד בשעות היום. לאחרונה, מצב זה הפך לנורמה, ומותיר את תושבי עזה ללא חשמל רוב היום. הפסקות החשמל היזומות פוגעות בשירותים חיוניים כגון בתי חולים, מרפאות, אספקת מים וחיי היום-יום של משקי הבית, ויוצרות משבר הומאניטרי עבור שני מיליון תושבי רצועת עזה", אומרת מרינה ווס, מנהלת אזורית -הגדה המערבית ורצועת עזה בבנק העולמי.
הדוח קורא לרשות הפלסטינית לבצע רפורמות בכדי להבטיח שהתחייבויות התשלום לספקי החשמל ממומשות במטרה לעודד השקעות פרטיות הנחוצות בתחום האנרגיה. הדבר חשוב במיוחד ברצועת עזה כדי לאפשר בניית קו מתח גבוה מישראל אשר ייתן מענה ויקל על משבר האנרגיה. עוד אומר הדוח כי שני הצדדים צריכים להעמיד בעדיפות גבוהה את החתימה על הסכם הביניים לרכישת אנרגיה על מנת לתת תנופה לתחנת הכח בג'נין. "ממשלת ישראל יכולה לסייע לייבא אנרגיה וציוד לעזה ולהקל על גישה לאזורC על מנת לשפר את השינוע והניצול של אנרגיה סולרית".
"לצמצם את המשכורות והגמלאות ברשות הפלסטינית"
הדוח טוען כי אין די בסיוע חיצוני ובהשקעות בכלכלה הפלסטינית כדי להציל אותה. לסיוע ולהשקעות תהיה השפעה מוגבלת על הכלכלה הפלסטינית אם לא יתבצעו שינויים משמעותיים בשטח ונדרש שינוי פרדיגמטי רציני מכל הצדדים על מנת לפרוץ את מעגל הקסמים השלילי של צמיחה כלכלית אפסית ואי וודאות פוליטית מתמשכת מה שיאפשר לסיוע כלכלי להביא להשפעה משמעותית בהרבה.
"הכלכלה הפלסטינית אינה מצליחה לייצר עבודות והכנסות", אומרת ווס. "30% מהפלסטינים מובטלים ולמעלה ממחצית מהנוער בעזה ללא עבודה. עזה ניצבת בפני אסון אנושי. מצב קריטי שכזה אינו לטובתו של איש. יש צורך במאמצים מרוכזים על ידי כל הצדדים כדי להביא לשינוי אמיתי בשטח, לדחיפת הצמיחה הכלכלית ולמתן תקווה וסיכוי לפלסטינים, במיוחד לנוער".
עוד מספקר הדוח המלצות לשיפור התנאים הכלכליים ולהנחת יסודות לצמיחה בת-קיימא ברשות הפלסטינית לנוכח הידלדלות הסיוע והתרומות. הדוח קובע כי הרשות צריכה לטפל בהוצאות הממשלה על משכורות ופנסיה ולהגדיל את ההכנסות ממערכת המיסוי המקומית על מנת לצמצם את פער המימון העומד על 800 מיליון דולר. "יש צורך גם לנקוט בפעולות כדי לשפר את אווירת ההשקעות ואת התחרותיות ולסייע לחברות חדשות להיכנס לשוק", נכתב.
הקלה בהגבלות שישראל מטילה על סחר חוץ, היתר גישה למקורות באזור C, ופתיחת גישה לרצועת עזה נחוצים לעידוד צמיחה במגזר הפרטי ובתעסוקה. בנוסף, נעצרה ההתקדמות בטיפול בחוב הכספי של ישראל לרשות שנוצר כאשר ישראל גבתה מסי מסחר מפלסטינים אך לא העבירה אותם לרשות בניגוד להסכמים קיימים. במידה והשינויים יבוצעו על ידי הרשות הפלסטינית וממשלת ישראל, ההשפעה של הסיוע מהמדינות התורמות תגבר באופן משמעותי. סיוע כספי נוסף יהיה קריטי להסתגלות הפיסקאלית של הרשות וכדי לסייע בביצוע תכניות מימון חדשניות להקטנת הסיכונים הפוליטיים ולהגברת השקעות המגזר הפרטי.
הדוח יוצג בפני וועדת הקישור אד-הוק לסיוע כלכלי לרשות הפלסטינית (AHLC) ב-4 במאי בבריסל, במהלך פגישה בין קובעי המדיניות בנושא מתן סיוע לפיתוח כלכלי לפלסטינים.