15% מכלל ההכנסות במשק הישראלי בשנת 2015 הגיעו לידי האחוז העליון של בעלי ההכנסות (שכירים ועצמאים), כך עולה מדוח חדש שפרסם מכון אדווה בהסתמך על נתוני מנהל הכנסות המדינה. זהו גידול של 44% בחלקם של בעלי הכנסות אלה לעומת חלקם בהכנסות היחידים בשנת 1990.
לטענת חוקרי המכון קיימת התנתקות של שכר המאיון העליון מערכי השכר של שאר העובדים. הסיבה העיקרית לעליית חלקם של העשירים בעוגת ההכנסות הלאומית היא העליה החדה בשכר המנהלים בחברות הציבוריות בעשור האחרון - למרות ירידה מסוימת שהיתה בשכרם בשנת 2016. התגמול הממוצע של חמשת הבכירים בחברות הציבוריות הסתכם בשנה שעברה ב-281 אלף שקלים לחודש, לעומת 335 אלף שקל לחודש בשנת 2015. השכר הממוצע למנכ"ל חברה ציבורית ברשימת תל אביב 100 הסתכם ב-382 אלף שקל לחודש לעומת 423 אלף שקל ב-2015. זהו שכר הגבוה פי 39 מהשכר הממוצע במשק לאותה שנה. אנשי המכון מציינים כי הפער בין חלקם של המעסיקים בהכנסות לחלקם של השכירים לא השתנה בשנתיים האחרונות: לפי נתוני אדווה חלקם השל השכירים בעוגת ההכנסות יציב על כ-56% לעומת 19% למעסיקים.
בשנתיים האחרונות נעשו מאמצים רבים להגדלת קצבאות הזקנה, הנהגת מס הכנסה שלילי לעובדים והעלאת שכר המינימום. צעדים אלה בלמו את מגמות ההרעה במדדי האי שוויון. אולם במכון אדווה טוענים שחרף השיפור מתאפיינת ישראל בשיעור גבוה של משקי בית עניים. 14.3% מהעובדים מוגדרים עניים לעומת 8.3% במדינות OECD. נתוני המוסד לביטוח לאומי מצביעים על עלייה במספר משקי הבית העובדים העניים. בקרב משפחות בעלות שני מפרנסים קיימת עלייה מתמדת בתחולת העוני והיא הגיע ל-5.6% בשנת 2015. בין משקי הבית העניים יש שיעור גבוה של חרדים, ערבים, ומשקי בית שבראשם עומדת אישה. מרבית העובדים העניים במגזר הערבי עובדים בענף הבינוי. משקי בית של עובדים במגזר החרדי מתאפיינים במפרנסות העובדות בתחומי החינוך.
משקי הבית העניים מתאפיינים גם בהשקעה נמוכה בחינוך לעומת ההשקעה במשפחות בעשירונים העליונים ולכן סיכוייהם של ילדי העניים להיחלץ ממעגל העוני נמוכים יותר. "נוכח הפער הכלכלי וכן פערי ההישגים בין תלמידים מרקע חלש לרקע בינוני וחזק דרושה בדחיפות מדיניות של תקצוב דיפרנציאלי שתצמצם את השלכות הפערים בין הכנסות ההורים על חינוך הילדים", אומרים אנשי המכון ומוסיפים כי נדרשת גם השקעת מדינה ביצירת תשתית לחינוך בלתי פורמלי במגזר הערבי.