שבועות נקרא גם "חג הקציר", ולכן הוא מהווה הזדמנות טובה להיזכר ולהבין שבניגוד למה שנהוג לחשוב, כלכלה אינה עוסקת בכסף - היא עוסקת בדרכים לשפר את הייצור, ולהשתמש במסחר כדי לחלק את התמורה באופן היעיל ביותר. אם נבין מדוע ואיך המסחר התפתח, נבין גם למה חשוב לדאוג שיהיה כמה שיותר מסחר, ואיך זה קשור לכך שהמחיר על המוצרים שאנחנו רוכשים יהיה כמה שיותר זול.
מחקר ארכיאולוגי, שלפיו בארץ ישראל המציאו פטנטים הרבה לפני שמישהו אפילו חשב על הגלגל, הוא נקודת פתיחה טובה להבנת הנושא. המחקר, המהווה חלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר עינית שניר מאוניברסיטת בר אילן, מציג ממצאים המראים כי אנשים קדמונים שחיו על יד הכנרת עסקו כנראה בגידול ובקציר של חיטה ושעורה כבר לפני 23 אלף שנים, בעוד שלפני מחקר זה, האמינו שהעיסוק בחקלאות התחיל רק 12 אלף שנים מאוחר יותר. הממצאים של ד"ר שניר ועמיתיה מבר אילן, תל אביב, חיפה והרווארד שבארצות הברית מראים גם שאותם אנשים קדמונים כבר הבינו בכלכלה, למרות שבאותה תקופה עדיין לא כיהנו שרי אוצר או נגידים של בנקים מרכזיים.
ואיך אנחנו יודעים שהתושבים הקדמונים האלה עסקו במסחר? נראה גם שהיתה להם מודעות מפותחת לאופנה: החוקרים מצאו, למשל, שאותם קדמונים החזיקו ברשותם צדפים מים סוף, ששימשו כנראה לשרשראות ותכשיטים. להביא צדפים מים סוף עד הכנרת היה באותה תקופה למבצע מפרך, ובכל זאת מסתבר שהביקוש למוצרי אופנה היה כל כך גדול, שעדיין היה מי שסיפק אותו. כך שמתברר שחוקי הביקוש וההיצע פעלו גם כשאנשים השתמשו בנבוט, ועוד לפני שאנשים ידעו לקרוא ולכתוב, הם ידעו לקבוע מחיר - כי כנראה שמי שהלך מים סוף עד הכנרת, רצה משהו תמורת הצדפים שהביא. לכן, אם הצדפים נשארו בכנרת, כנראה שתושבי הסביבה ידעו לסחור, ונתנו ככר לחם או דג מושט בתמורה לצדפים.
מעבר ליידע שלהם על מסחר, תושבי סביבת הכנרת הקדומים ידעו עוד לפני אדם סמית, אבי הכלכלה המודרנית, לחלק את העבודה כדי לייעל את תהליך הייצור. סוגי הזרעים השונים שאותם אכלו הקדמונים נמצאו בחלקים שונים של הבקתה בה הם גרו. ההשערה של החוקרים היא כי בכל חלק של הבקתה התמחו בהכנת מזון מסוגים שונים, כאשר בסופו של דבר כולם מסרו את מה שהכינו למי שעמד על יד התנור והתמחה באפייה.
החוקרים גם גילו שייתכן שהאנשים הקדומים הללו הכירו את יתרונות האלכוהול. באתר החפירות נמצאו שרידים של שעורה מונבטת, שהובילו לסברה שהקדמונים שהיו שם התסיסו חלק מהשעורה כדי לקבל בירה, כך שייתכן מאד שהברים הראשונים בארץ נפתחו כבר לפני 23 אלף שנים, הרבה לפני שתל אביב הפכה לעיר חיי הלילה.
אבל אחת התגליות המרכזיות של המחקר היא שמארץ ישראל יצאו דברים שהתפשטו ברחבי העולם הרבה לפני שהמציאו את וירוסי המחשבים. בשדות של חקלאי סביבת הכנרת הקדמונים צמחו יחד עם השעורה גם צמחים אחרים. חלק מהצמחים האלו "למדו" די מהר שכדאי לגדול בתוך שדות המגודלים על ידי בני אדם, כי בני האדם דואגים למים, לדישון ולהפצה של זרעים. כך, נוצרו כנראה חלק גדול מהצמחים המזיקים הגדלים ברחבי העולם. אז בפעם הבאה שהאיראנים מאשימים אותנו בהפצת וירוסי מחשבים, אנחנו יכולים לגחך בגאווה ולדעת שייצאנו "וירוסים" עוד אלפי שנים לפני שמישהו חשב על מתמטיקה.
המרחק שהצמחים הרעים הללו עברו, מלמד שהושקע מאמץ רב במסחר אלפי שנים לפני שפותחו מכוניות ומטוסים. ללא המאמצים לקיים מסחר זה, אנחנו עדיין היינו בתקופת האבן, כי בלי מסחר, פיתוחים וחידושים טכנולוגיים לא היו עוברים ממקום למקום. כך שאם למישהו יש ספק לגבי יתרונות הגלובליזציה, שילך לכנרת ויחשוב לאן היינו מגיעים אם האנשים הקדמונים שגרו שם היו מעדיפים לבנות חומות במקום לשלוח את מה שהם גילו לכל רחבי העולם.
ד"ר אביחי שניר הוא כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה