רבים יוצאים בתחילת שנות העשרים לחייהם לטיול הגדול בעולם, ויש אף כאלה שממשיכים לטייל ברחבי הגלובוס שנים אחדות לאחר מכן ומממנים את הטיול הארוך מחסכונות או באמצעות עבודות כפיים במדינות שבהן הם מבקרים. אולם גם הישראלים, שידועים באהבה שלהם לטיולים חובקי עולם, נאלצים להתמסד בשלב מסוים בחייהם, עם מקום עבודה קבוע ומסודר. למרות זאת, העולם הדיגיטלי פותח כיום אפשרויות בלתי מוגבלות - גם לאנשים בעלי קריירה ועבודה קבועה ומסודרת - ליהנות מאורח חיים שמשלב טיולים ועבודה.
דוד טבצ'ניקוב מגדיר את עצמו "נווד דיגיטלי". טבצ'ניקוב, ישראלי בן 35 שגדל באשקלון, עובד כשכיר בתפקיד CTO של חברת הסטארט-אפ ScholarshipOwl . טבצ'ניקוב מנהל פיתוח של שני מוצרים וצוות של 17 עובדים, וכל זה כשאין לו משרד או מקום מגורים קבוע. "בחברה שבה עבדתי הקמנו סניפים בחו"ל, ובשנתיים האחרונות הייתי מגיע לארץ מעט מאוד. חילקתי את הזמן שלי בין קייב, בלגרד ומוסקבה עד שהבנתי שאין לי סיבה להחזיק דירה בתל אביב או מקום מגורים קבוע אחר", מספר דוד. "כיום אני בוחר לי נקודת בסיס במדינה מסוימת למשך משהו כמו חודש, אני עובד וגר באותו איזור, ואת הזמן הפנוי שלי, בערבים ובסופי שבוע אני מנצל כדי לטייל".
אם בהתחלה היה מדובר בנסיעות עבודה או סוג של רילוקיישן, כיום דוד, שלא יצא מישראל במשך עשר השנים שקדמו לכך, מטייל על חשבונו. הוא עוסק בתכנות מגיל 13, ומרגע שהשחרור מצה"ל נחטף לשוק ההיי טק הישראלי. פרויקט רדף פרויקט והוא לא הצליח להתפנות לטיולים. בשנתיים האחרונות הוא הספיק לעבוד באיים הקנאריים, מהם יצא לטייל בחלקים של ספרד ופורטוגל, היה במוסקבה ומשם הגיע לסנט-פטרסבורג וסיביר. בחודש האחרון התבסס טבצ'ניקוב בלטביה שמשם יצא לטייל בליטא, אסטוניה ופינלד.
דוד נמצא כעת בארץ לכבוד כנס "מסביב לעולם במשרה מלאה" שארגן, שיתקיים בתל אביב ביום ראשון הקרוב. בכנס הוא ירצה וישתתף בפאנל של "נוודים דיגיטליים" יחד עם נמרוד דין קיכל, שאף ותיק ממנו בתחום.
נמרוד, בן 35 שגדל בראש העין, עובד כמנהל לקוחות עבור חברת היטק ומטייל בעולם כבר שלוש שנים. "נדבקתי בחיידק אחרי שחברת סטארט אפ שלחה אותי לעבוד בסן פרנסיסקו ובגלל ענייני ויזה הייתי צריך לעזוב את ארצות הברית לפרק זמן מסוים שבו התחלתי להסתובב בארופה ולעבוד מרחוק", מספר קיכל. "כשהוויזה הגיעה כבר לא ראיתי את עצמי חוזר אחורה ועובד במשרד מ-8:00 עד 17:00".
נמרוד דין גדל לאמא מדריכת טיולים בחו"ל ואף שלא עשה טיול אחרי הצבא תמיד אהב לטייל בעולם. כנווד הוא שם לעצמו למטרה לטייל בכל 196 מדינות העולם, מתוכן כבר היה ב-80. "ב-2016 לקחתי 50 טיסות והייתי ביותר מ-30 מדינות. הממוצע שלי הוא בערך שבוע בכל מדינה. אני תמיד קונה כרטיס טיסה לכיוון אחד, וכשמשעמם לי או לחילופין נהיה קר ויורד גשם אני ממשיך הלאה. אני לא יכול לסחוב איתי מעיל ובגדים חמים הציוד שלי כולל רק לפטופ, וטרולי קטן", הוא אומר. כך ביקר קיכל בכל מדינות דרום, מרכז וצפון אמריקה, בכל אירופה, באיי גלאפגוס, סיגנפור, יפן וטאיוואן ואף הגיע לדובאי ולאבו דאבי. הוא עדיין מצפה להגיע לאוסטרליה ולאפריקה.
"אני מניח שכשאגיע לאפריקה יהיה לי קשה יותר למצוא מקומות שחיבור לאינטרנט יהיה בהם זמין ונוח, אבל עד היום לא נתקלתי בשום בעיה עבדתי מהר געש ומהפלגה על סירה באמצע הים, ובכל מקום הצלחתי להתחבר".
גם עבור דוד הבחירה של היעד הבא תלויה באיכות החיבור לאינטרנט באותה מדינה. "זה מאוד נדיר שנושא החיבור לאינרנט מהווה בעיה", הוא מבהיר. "אני תמיד מצויד בלפטופ, ויש לי סים מקומי בטלפון, כבר אספתי קופסה שלמה של סים קארדים מכל המדינות שבהן עבדתי. יצא לי לעבוד ביער מתחת לעץ בקרבת שועלים ולטפל במשבר נפילת מערכות כשאני על כדור פורח בגובה קילומטר באוויר".
גם נושא עלות המגורים משחק תפקיד. אבל אם חשבתם שאורח חיים כזה, שכולל טיסות ובתי מלון, הוא יקר במיוחד, תתפלאו לשמוע שלשכור דירה ולחיות בתל אביב יקר אף יותר. "לחיות ולעבוד היום במרכזי הי טק מובהקים כמו תל אביב, סן פרנסיסקו או לונדון זה מאוד יקר", אומר נמרוד דין. "במהלך הטיולים שלי זה מתאזן, כי אחרי בירות אירופה היקרות אני יכול להגיע למדינה כמו ניקרגואה שהמחירים שם מצחיקים וחודש השהייה שם יעלה לי רק 400 דולר כולל הכול. במקום לשלם שכר דירה בתל אביב אני מעדיף להגשים את החלומות שלי".
"עלות המגורים היא אחת הסיבות שבחרתי למשל את לטביה כבסיס, ואת פינלנד רק כיעד לטיול קצר. מה שהוצאתי על חודש מגורים בלטביה היה עולה לי פי 4 בפינלנד", מסביר טבצ'ניקוב. בעיר שבה בוחר טבצ'ניקוב להתבסס הוא בדרך כלל שוכר דירה לתקופה קצרה דרך AIRBNB . הוא עובד מהבית 8-9 שעות ביום שחופפות את שעות העבודה של הצוות שלו ובשאר הזמן הוא נשאר זמין ומחובר כדי לטפל בנושאים דחופים. קיכל, שלא מחויב לשעות עבודה מוגדרות אלא לעמידה ביעדים, מעדיף לישון באכסניות ולעבוד בבתי קפה או חללי עבודה משותפים.
קהילה צומחת בעולם
בעוד שבקרב ישראלים מדובר רק בניצני התופעה, קהילת "הנוודים הדיגיטליים" הולכת ומתפתח בעולם. מדובר בקהילה שמתקיימת בעיקר ברשתות החברתיות, אולם ישנם גם שלושה מקומות מפגש קבועים בעולם בצ'אנג מאי שבתאילנד, בבאלי שבאינדונזיה, ובמדיין שבקולומביה.
מה שמאפשר לנמרוד דין ולדוד לנהל את אורח החיים הזה הוא המשכורת הטובה שהם מרוויחים בתחום ההיי טק. רוב הנוודים מחליפים שלושה עד ארבעה מקומות מגורים בשנה, והם מתפרנסים מעבודות פרילנס בתחום התרגום, כתיבת תוכן, עיצוב ועבודות דומות שמאפשרות לבצע פרויקטים מרחוק.
דוד מסביר שבתחום ההיי טק יש היום יותר ויותר מודעות למודל העבודה הזה. "בחברה שלנו בניתי את הצוות בצורה כזו שיש בו 30 עובדים משמונה מדינות שונות. יש בצוות אנשי פיתוח, מעצבים ומנהל מוצר, זה מבנה רגיל של חברת סטארט אפ", הוא מסביר. "ההבדל הוא שכל התהליכים וההחלטות הגדולות מתקבלות אונליין ולא בישיבה פיזית במשרד. זה לא כמו עובד היי טק רגיל שיוצא לו מדי פעם לעבוד מהבית, אבל אז קורה שהחלטות חשובות או ישיבות נדחות עד שהוא יחזור, או שמקבלים את ההחלטה בלעדיו. כאן כולם עובדים מהבית וזה לא משפיע על התהליכים בחברה. יש לנו ישיבות צוות יומיות וישיבות תכנון מוצר וישיבות הנהלה אבל הכול מבוצע בוידאו צ'ט והכל מתועד בפירוט יתר הדגש על תקשורת כתובה".
השאלה המתבקשת לשני הנוודים היא האם לא מדובר בעוד סוג של עבדות מודרנית? הרי תחת האמתלה של חופש הבחירה לטייל בכל מקום שמתחשק, נשארת החובה לזמינות לעבודה, בין אם אתה על הר הגעש או על כדור פורח. "אחרי שנים של עבודה בהיי טק אני מרגיש שהיום אני הרבה פחות עבד מפעם", אומר טבצ'ניקוב. "שום דבר לא משתווה לזה שבסוף יום עבודה אני נמצא במדינה חדשה ונהנה מתרבות אחרת. אבל יש לזה כמובן גם מחיר, אני נקשר ומתחבר לאנשים במקומות החדשים, מנהל איתם קשר יומיומי ואינטנסיבי, וכשאני עוזב הפרידה היא קשה כי אני יודע שסביר להניח שלא נתראה שוב לעולם".
לעומתו, מרגיש קיכל שהמחיר שהוא משלם על אורח החיים הנוודי הוא דווקא בהתקדמות המקצועית שלו, ולא בפן החברתי. "כדי באמת להתקדם בחברה שבה אני עובד אני צריך להיות נוכח במשרד. אבל שום דבר לא יכול להחליף את החברויות שנוצרו לי ברחבי העולם".
נמרוד דין מסביר כי "כיום אני בוחר את היעדים שלי גם כדי לבקר חברים שהכרתי בטיול הקודם. כיום אני בגיחה קצרה לארץ, הגעתי לכאן מארגנטינה, ועדיין לא החלטתי לאן אני ממשיך".
