נושאים חמים

הבנקים קורעים אותנו בריביות: מה אפשר לעשות?

העסק הטוב ביותר של הבנקים הוא הלוואות צרכניות, שהם מחלקים ללקוחות בריבית ממוצעת הגבוהה פי 58 מריבית בנק ישראל. מי אחראי לכך? גם אתם

פישינג הונאת אשראי (ShutterStock)
(צילום: shutterstock)

נתונים שפרסם בנק ישראל בסוף השבוע מצביעים שוב על מה שרבים מאיתנו כבר יודעים - הבנקים גובים מהציבור ריבית גבוהה מאד. קשה להאשים את בנק ישראל בריבית הגבוהה. הריבית הבסיסית שקובע בנק ישראל, שהיא הריבית שהוא משלם על פיקדונות שהבנקים מפקידים אצלו, היא 0.1% בלבד, כלומר בפועל הוא משלם אפס ריבית. אבל אם אתם מתלוננים שמחיר העגבניה מכפיל ומשלש את עצמו בדרך מהשדה לירקן, ראו מה קורה לשקל שלכם: הריבית הממוצעת שגובים הבנקים מהצרכנים קופצת פי 58 (!) ל-5.8% לשנה.

אין פלא, אם כך, שהלוואות לצרכנים הפכו לאפיק ההשקעה הרווחי ביותר לאנשי עסקים. חברות פרטיות, אנשי שוק אפור וחברות כרטיסי אשראי. אפילו חברות הביטוח מתחרות בבנקים על שוק ההלוואות הצרכניות. עכשיו בוודאי אתם מבינים מדוע אנחנו מפוצצים בפרסומות והזמנות לקחת הלוואה, לכל זמן בכל טווח בכל מחיר. הלוואה לאוטו, הלוואה לשיפוצים, הלוואה לטיול והלוואה סתם כי בא לך.

לקריאה נוספת:
חוזרים לבית הספר: כך תקנו את כל מה שצריך - במחיר הנמוך ביותר
הטעויות שהצעירים עושים כשהם חושבים על הפנסיה
למה שילמתי עמלה מוגדלת? הפטנטים וההפתעות של חברות האשראי

זוג צעיר לוחץ יד לפקידה (ShutterStock)
הדרך היעילה והפשוטה ביותר היא הלוואה באמצעות מסגרת העו"ש (צילום: shutterstock)

מבחינת הבנקים מדובר בעסק הכי רווחי שלהם. הם כמובן יכולים להלוות כסף גם לעסקים, קטנים גדולים או בינוניים, אבל עם עסקים זה קשה. עסקים קטנים ובינוניים פושטים רגל בהמוניהם והבנקים לעולם יתקשו לגבות את חובם. בהלוואות צרכניות העסק פשוט יותר: ההלוואה היא אישית ומי שאינו מחזיר אותה עלול לאבד נכסים, או לפגוע ברווחת משפחתו. אנשים יעשו הכל כדי להחזיר הלוואות אישיות, אז הבנקים דוחפים ככל יכולתם הלוואות. נתונים שפרסמה המפקחת על הבנקים לפני שלושה חודשים מגלים שהיקף האשראי לצרכנים גדל בשלוש השנים האחרונות ב-25%, יותר מכל סעיף אחר באשראי הבנקאי לציבור.

הדרך היעילה והפשוטה ביותר היא הלוואה באמצעות מסגרת העו"ש. כאן מגיעה הריבית ל-7% ואף ל-12%, וכל עוד המשכורת נכנסת, הבנק יכול להיות רגוע יחסית. הלוואות משתלמות פחות הן הלוואות "לכל מטרה" כאן יורדות הריביות לשיעורים סבירים יותר של 4.5-5% לשנה, אבל גם כאן מרוויחים הבנקים יפה. בעוד שמשיכת היתר בחשבון עולה ויורדת על פי מועדי כניסת המשכורת, בהלוואות הקטנות לבית סכום ההלוואה יציב יחסית וצובר ריבית נאה לאורך תקופת ההלוואה.

אשראי מיועד למקרי חירום

הריבית הגבוהה שמשלמים הצרכנים אינה גזירה משמיים: הבנקים יכולים להלוות בריבית נמוכה בהרבה ועדיין להרוויח. נתוני בנק ישראל מגלים שהריבית הממוצעת למגזר העסקי היא 2.7%, וגם שם, למרות הסיכון הגבוה יחסית, הבנקים מרוויחים. גם הפערים בתוך המגזר משמעותיים מאד. בעוד שעסקים גדולים ובעלי כושר מיקוח משלמים ריבית ממוצעת אפסית כמעט של 2.1% לשנה, משלמים עסקים קטנים ודלי יכולת להתמקח ריבית של 4.7% בממוצע.

בבנקים לעולם יסבירו שהריבית הגבוהה יותר נגרמת בשל הסיכון הגבוה של המגזרים השונים. ברור שלקוחות בעלי סיכון גבוה, צריכים לשלם ריבית גבוהה יותר, כדי לפצות על האפשרות שלא יעמדו בהחזרים. אולם מנתוני המערכת עצמה עולה שהגורם המרכזי בקביעת הריבית ללקוח הוא כושר המיקוח שלו. בשנים האחרונות אנו עדים לביקוש גובר לאשראי צרכני, שחלק גדול ממנו הופנה לרכישת מכוניות חדשות (הנתונים אינם כוללים משכנתאות), וכאשר האשראי משווק כעסקת חבילה עם מוצר נחשק כמו מכשיר חשמל ביתי או מכונית, מתקשה הלקוח יותר לקבל החלטה רציונלית המפרידה בין הקניה לגיוס הכסף. באחת הפרסומות הידועות מתבקש הלקוח שלא לשקול אפילו לממן את רכישת המכונית מחיסכון, שכן תנאי האשראי המוצעים לו מפתים יותר.

קשה יהיה לדרוש מהבנקים להוריד את פערי הריבית הגבוהים. תפקידם הוא להגדיל את רווחיהם בשוק תחרותי מאד. אבל הצרכנים יכולים לשלם הרבה פחות, רק על ידי השוואת מקורות האשראי, וניהול משק בית נכון, המעדיף לממן את הצריכה באמצעות חיסכון ומשתמש באשראי היקר רק במצבי חירום.