(בווידאו: פרופסור זליג אשחר, ממפתחי הטכנולוגיה של קייט פארמה, במהדורת וואלה! NEWS)
לעסקת הענק שזעזעה את שוק התרופות העולמי היה קשר ישראלי חזק - וגם תחושה של החמצה גדולה. במסגרת העסקה שילמה חברת התרופות גיליאד 11.9 מיליארד דולר תמורת חברת קייט פארמה.
החברה הרוכשת נחשבה לפני עשור למטאור בעולם התרופות: היא השתמשה בשיטות ביוטכנולוגיות מתקדמות לפיתוח תרופות למחלות זיהומיות "פופולריות" באותה תקופה כמו איידס וצהבת והפכה מחברה קטנה לענקית הנסחרת על פי שווי של מאה מיליארד דולר. אולם בשנתיים האחרונות איבדה חברת גיליאד מתנופת החדשנות שלה. קצב הצמיחה הואט, התרופות החדשניות התיישנו והמשקיעים החלו לשאול שאלות מרגיזות. מוכר מאיפשהו? עוד מעט נגיע גם לזה.
קייט פארמה היא בדיוק מה שגיליאד היתה פעם. חברה צעירה וחדשנית, המפתחת תרופות בתחום לוהט: מלחמה בסרטן באמצעות הענקת כלים למערכת החיסונית הטבעית של הגוף. אם מדעני קייט פארמה צודקים, והניסויים המתקדמים מראים שיש סיכוי טוב שהם צודקים, עומדת קייט פארמה על סף פיתוח תרופה מהפכנית היכולה לטפל במספר סוגים של סרטן.
פיתוח התרופה של קייט פארמה החל במכון וייצמן, במעבדתו המשוכללת של פרופ' זליג אשחר. הפיתוח נרכש על ידי חברת קייט פארמה, שנשלטת על ידי הרופא הישראלי לשעבר אריה בלדגרין. בלדגרין הוא משקיע ידוע ומנוסה בתעשיית התרופות שרשם אקזיטים בשווי של למעלה ממיליארד דולרים. הוא מתגורר מזה שנים רבות בארצות הברית, ונשוי לביתו של התעשיין הנשק המנוח שלמה זבלדוביץ. מכאן ואלך עבר הפיתוח המהפכני לידיים אמריקאיות.
הקשר הישראלי של החברה ובעליה עוררו עניין מסויים בקרב משקיעים ישראלים ובהם קרנות פנסיה וחברות ביטוח, אולם השקעות אלה היו שוליות בכל קנה מידה. עולם ההשקעות מלא בהבטחות של חברות המפתחות תרופות חדשניות ופורצות דרך, אבל ההשקעה מסוכנת ומרבית ההבטחות לא מתממשות. גורמים בענף אומרים שגם שהפיתוח של פרופ' אשחר וחברת קייט פארמה עצמה עוררו לא פעם עניין גם בחברת התרופות הישראלית המובילה, חברת טבע, אולם פעמיים לפחות החליטה טבע שלא להשקיע בהמצאה. ההימור היה גדול מידי.
עיסקה במחיר מוגזם של 34 מיליארד דולר
נראה שההחמצה הגדולה היתה לפני שנתיים. טבע, עדיין איתנה וגדולה בהרבה מכפי שהיא היום, עמדה על פרשת דרכים: הפטנט על תרופת הקופקסון שלה עמד על סף פקיעה, וטבע חיפשה נואשות אחר מנוע צמיחה חדש. כמו התרופה שמפתחת קייט פארמה, החל הקופקסון את דרכו במעבדות של מכון וייצמן. הפיתוח הראשוני נרכש על ידי חברה מסחרית, טבע, שהשקיעה עשרות מליוני דולרים ושנים של עבודה מפרכת עד שהפכה אותו לתרופה הנמכרת במליארדי דולרים לטיפול מהפכני בטרשת נפוצה מחלה קטלנית ובלתי ניתנת לריפוי של ניוון שרירים.
אבל טבע לא הצליחה למצוא את הקופקסון הבא. המנכ"ל באותה עת, ארז ויגודמן, הוביל נסיון השתלטות על חברת מיילן, מתחרה ותיקה שפיתחה מספר תרופות מקוריות. הנסיון כשל. ויגודמן ביצע שינוי כיוון מהיר ורכש בעסקה שנויה במחלוקת, חטיבת ייצור לתרופות גנריות (שאין עליהן פטנט רשום) מחברת התרופות אלרגן. טבע שילמה על העסקה מחיר מופרז של 34 מיליארד דולר, פי 3 כמעט ממחירה של קייט פארמה. המחיר הגבוה הכניס את טבע לסחרור שבו היא נמצאת היום. טבע יכולה היתה, לחילופין להשתלט על קייט פארמה בשליש מהמחיר שהשקיעה המתחרה גיליאד השבוע בחברה ובחמישית מההשקעה בעסקה הגנרית עם אלרגן.
אז נכון שמדובר בחוכמה בדיעבד, גם גליאד חיפשה לפני שנתיים את מנוע הצמיחה הבא שלה ולא רכשה דווקא את קייט פארמה. יתכן גם שיש אמת בטענות שגיליאד שילמה עבור קייט פארמה מחיר מוגזם. המשקיעים סבורים אחרת. העסקה שביצעה טבע גרמה אז לירידה חדה ומיידית במניות טבע. במסחר שהתקיים אתמול בוול סטריט לעומת זאת עלה שווייה של גיליאד במליארד דולר, בעיקבות העסקה עם קייט פארמה.
בחברת טבע סירבו להגיב.