כך לא מקטינים אי שוויון - מי מרוויח מתוכנית "נטו למשפחה"

(בווידאו: שר האוצר, משה כחלון, מודיע על תוכנית "נטו למשפחה")

כששר האוצר, משה כחלון, יצא בתוכנית "נטו למשפחה", הוא הצהיר כי "מדינת ישראל אומרת היום... לישראלים עובדים שהיא יודעת לתת ולא רק לקחת. באמצעות... תוספת נקודות הזיכוי להורים... נחזק את מעמד הביניים - עמוד השדרה של החברה הישראלית". השבוע חשפה מחלקת המחקר של משרד האוצר את המספרים שמאחורי התוכנית - ומגלה מי בעצם מרוויח מממנה.

ראשית, האוצר חשף שמתן תוספת נקודות הזיכוי להורים לא נועד "לתת". הוא נועד לצמצם את ההוצאות של משרד האוצר. אם בודקים את ההיסטוריה של נקודות הזיכוי, מוצאים שעד 2011, כל אשה קיבלה נקדות זכות אחת עבור כל ילד. ההטבה ניתנה עקב ההבנה שאם רוצים לעודד נשים לעבוד, צריך לתת להן סיוע בהוצאות עבור החזקת הילדים.

אבל מכיוון שהשווי של כל נקודת מס הוא כ-2,500 שקל לשנה, עלתה טענה שהזיכוי אינו מכסה את ההוצאות של אשה עובדת עבור שמרטפות, גנים וכיוצא בזה. יותר מזה, ב-2009 פסק בית משפט כי המדינה צריכה לתת פטור ממס לנשים עבור הוצאות מטפלת.

משרד האוצר נבהל. אם הוא יצטרך לתת פטור ממס עבור מטפלת יווצר חור בתקציב, ולכן הוחלט ב-2012 לתת עוד נקודת זיכוי לאמהות עם ילד עד גיל חמש - במקום הפטור על המטפלת. זאת כפיצוי על כך שמשרד האוצר עקף את החלטת בית המשפט בעקבות ועדת טרכטנברג, שנתנה עוד נקודה לגברים, ובנטו למשפחה כחלון הוסיף עוד נקודות זיכוי להורים לילדים בגילאים שנה עד חמש. אבל גם אחרי כל זה, זה עדיין הרבה פחות ממה שבית המשפט הורה למדינה לשלם. כך שזה לא שהמדינה למדה לתת, היא פשוט עושה עוד צעד בכיוון שבו היא חויבה על ידי בית המשפט ללכת - וגם זה רק בתנאי שזה לא יעלה יותר מדי.

לקריאה נוספת:
להציל את הצבא מנשים? תראו איך הן הצילו את שוק העבודה
אם השכר כל כך גבוה - למה אף אחד לא רוצה להיות מורה?
האבטלה בשפל - אבל זה לא ממש משפר את הכלכלה

מה שאפילו יותר מעניין זה מי מרוויח מנטו למשפחה. לכולם היה ברור שמשפחות בעשירוני ההכנסה הנמוכים לא ירוויחו מנקודת הזיכוי, בגלל שההכנסות שלהן לא מגיעות לסף המס. אבל תרשים 1 מראה מי כן מרוויח. התרשים מראה כמה תוספת הכנסה מקבלים משקי בית בכל עשירון הכנסה. מתוך 1.7 מיליארד שקל שמחולקים בשנה למשקי הבית מנקודות הזיכוי שהוספו בתוכנית נטו למשפחה, מיליארד מתחלק בין שני העשירונים העליונים. השאר מתחלק בין עשירונים שש עד שמונה. משקי הבית של מעמד הביניים הנמוך, עשירונים ארבע-חמש, לא מקבלים כלום. בדיוק כמו משקי הבית בעלי ההכנסה הנמוכה בעשירונים אחד עד שלוש.

כלכלני מחלקת המחקר של האוצר מתנחמים בעובדה, שלמרות שהכספים מנקודות הזיכוי מגיעים דווקא למעמדות העליונים, הם לא גורמים לעלייה משמעותית באי שוויון. כלומר, בעוד ששר האוצר מצהיר שהמטרה של תוכנית נטו למשפחה היא להוריד את האי שוויון, כלכלני האוצר מתנחמים בזה שהחלק העיקרי שלה מצליח, כמעט, שלא להגדיל את אי השוויון.

אבל האמת היא שהם טועים. אם יש לך 1.7 מיליארד שקל לשנה, ואתה רוצה להשתמש בו כדי להוריד את האי שוויון, יש דרכים לעשות זאת. אפשר להשקיע בתוכניות לעידוד יציאה לעבודה. אפשר להשקיע בתוכניות שמיועדות לסייע לעבודה של נשים חד הוריות, שהן אחת הקבוצות החלשות במשק. אפשר להשקיע בחינוך של ילדים מרקע חלש, כדי להקטין את הסיכוי שהם יגדלו להיות מבוגרים עניים. אפשר לעשות דברים נוספים.

כך שגם אם ההשפעה הישירה של נטו למשפחה על האי שוויון היא שולית, ההשפעה העקיפה שלה איננה שולית בכלל. כי הבחירה לתת עוד 1.7 מיליארד שקל למעמדות העליונים אמנם לא מגדילה את האי שוויון באופן משמעותי כעת, אבל היא כן מקטינה באופן משמעותי את הסיכוי שהאי שוויון יקטן בעתיד הנראה לעין.

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי.