פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכסף שאחרי המוות: כמה עולה לנו למות בישראל?

      עלות הקבורה הבסיסית מכוסה ברובה על ידי הביטוח הלאומי אבל על כל דרישה נוספת תצטרכו לשלם - ולא מעט. כמה עולה חלקת קבר מבוקשת ואיך הופכים את הנפטר ליהלום?

      מצבות וקבורה רוויה בבית עלמין ירקון, נובמבר 2016 (ראובן קסטרו)
      בית עלמין (צילום: ראובן קסטרו)

      כל מי שליווה קרוב למנוחה אחרונה יודע שבישראל לא רק החיים יקרים. המוסד לביטוח לאומי אמנם מממן את הוצאות הקבורה הבסיסיות ברובן, אבל כל דרישה מיוחדת, בעיקר בקשר למיקום הקבורה, או נסיבות פטירה שלא הוגדרו במסגרת הכללים המזכים בשירותי חינם, מקפיצות את המחיר שיכול להגיע בקלות לעשרות אלפי שקלים - לא כולל מצבה.

      אז מהן העלויות הנלוות לפטירה? המוסד לביטוח לאומי אמור לכסות גם שירותים נלווים לקבורה, כמו אכסון בחדר הקירור בבית החולים והובלת הגופה; אך במקרים רבים צריכים בני המשפחה להכניס יד לכיס ולהוציא עוד כמה אלפי שקלים. כך, למשל, נפטר בשבת או בחג יפונה מהבית רק תמורת תשלום של כ-800 שקל. אכסון ליום נוסף בחדר הקירור יעלה 365 שקל.

      לקריאה נוספת:
      אין לכם כסף לתבוע את הביטוח? יוזמה חדשה תקל על קבלת הפיצויים
      משרד הכלכלה: פערים משמעותיים במחירים של מוצרי היגיינה נשית
      רפורמת הייבוא האישי: אלה ההמלצות להוזלת משלוחי קניות אונליין

      ארגון ההלוויה ובחירת בית הקברות

      דוחק הזמן ומצבם הנפשי של קרובי הנפטר מקשים מאוד על טיפול בסידורים הטכניים הנלווים - קביעת מועדים, הסעת הגופה, פרסום מודעות אבל וכו'. חברות פרטיות קטנות, בעיקר יזמים שהם גם בעלי שירותי הסעת גופות, מציעות טיפול כולל בכל סדרי ההלוויה. התעריף המקובל הוא 1,500-2,500 שקל.

      בתי הקברות הפעילים אינם גובים תשלום תמורת חלקת הקבר. אולם מי שמתעקש להיקבר בבית עלמין שהוכרז כסגור ואינו כורה קברים חדשים, יידרש לתשלום הנקבע בהתאם לביקוש והיצע. כמעט כל החלקות הפנויות בבתי קברות אלה הוקצו כבר לזריזים שהשכילו לרכוש חלקת קבר, לרוב בסמיכות לקרוב שנפטר.

      בתי קברות יוקרתיים כמו טרומפלדור במרכז תל אביב או נחלת יצחק יקצו חלקות קברים נוספות תמורת תשלום העולה על 100 אלף שקלים, ולעיתים גם כסף לא יספיק. בטרומפלדור לדוגמא, אין מכירת חלקות רשמית. במקרים כאשר הנפטר הוא אישיות ציבורית, מתקבל אישור מיוחד לקבורה, וגם אז כרוך האישור בתשלום העשוי לעלות על 100 אלף שקלים.

      בבית הקברות הסגור של חיפה אפשר עדיין לקבל חלקת קבר תמורת תשלום המשתנה על פי המיקום, במחירים הנעים בין 30 ל-65 אלף שקלים. את פערי המחירים הגדולים מסבירים פרנסי בית הקברות במיקום הקבר אך בפועל מדובר גם ביכולת המיקוח של הקונים.

      אבל גם בבתי הקברות הפתוחים לציבור הרחב משגשג המסחר בנדל"ן. עיקר העסקאות הן בחלקות קבר הסמוכות לקרובי משפחה. הביטוח הלאומי אינו מממן שמירת חלקות ומי שרוצים להיטמן ליד בני זוג צריכים לשלם סכומים הנעים בדרך כלל בין 4,000 ל-6,000 שקל - על פי מחירון המאושר על ידי הכנסת. מפת מחירי החלקות דומה מאד למפת מחירי הדירות בישראל. החלקות היקרות הן בדרך כלל בערים גדולות ואזורים צפופי אוכלוסייה ובעלי הכנסה ממוצעת גבוהה יחסית.

      החלקות הזולות יהיו בישובים קטנים בפריפריה. המחיר הזול ביותר הוא כנראה בבית העלמין של קריית גת. שם אפשר לקבל מיקום טוב עם קירבה לכביש מספר 6 ולמפעל אינטל תמורת 3,589 שדקלים בלבד. מחירי השיא נקבעו באזור השרון - המחיר הגבוה ביותר נגבה בהרצליה והוא מגיע ל-14,197 שקלים. ברעננה גובים 13,337 שקלים לחלקה ובכפר סבא 12,277 שקלים. בבית הקברות גבעת שאול בירושלים גובים 9,470 שקל תמורת הזכות להיקבר ליד בן הזוג, בתוספת 500 שקלים בסיס למצבה.

      קברו של אריק איינשטיין ומכתבים שהונחו על הקבר (ראובן קסטרו)
      במקרים מיוחדים יינתן אישור להיקבר בבית הקברות טרומפלדור בת"א. קברו של אריק איינשטיין (צילום: ראובן קסטרו)

      קבורה בקומות

      החלטת ההחברה קדישה להנהיג קבורה בקומות יצרה מעמד חדש של נקברים הדורשים להיקבר בשיטה הישנה ומוכנים לשלם הון רב כדי להיטמן מתחת למצבה. התעריף המקובל לקבורה מתחת למצבה בירקונים הוא 40 אלף שקלים. מיקום מועדף של קבורה בתוך בניין עולה 33 אלף שקלים.

      "שוק המוות" במספרים (עיבוד תמונה)

      קבורה חילונית

      אופנת הקבורה החילונית הכניסה מיליוני שקלים לקיבוצים שפתחו עסקי קבורה משגשגים בחלקות שהכשירו כבתי קברות. בתי קברות פורחים לקבורה חילוניים קמו בקיבוצים עינת, נתיב הל"ה, חצור ומקומות נוספים. חילונים רבים שילמו ברצון סכומים שנעו בין 5,000 שקל ל-10,000 שקל תמורת חלקת קבר. העסקה כללה לעתים קרובות גם מנחה לטקס ומערכות הגברה להשמעת מוזיקה שנבחרה על ידי הנפטר או קרוביו.

      מנהל מקרקעי ישראל ורשויות התכנון ניהלו מלחמה ארוכת שנים בתופעה, בנימוק שהקרקע בה סחרו הקיבוצים יועדה להיות קרקע חקלאית ולא אושרה כחוק לשמש בית קברות. בתי הקברות בקיבוצים עדיין פעילים, ונטמנים בהם מי שרכשו קרקע בטרם נאכף האיסור.

      גם חלק מבתי העלמין העירוניים מאפשרים קבורה אזרחית אך בדרך כלל לבני המקום בלבד. החלקה האזרחית בבאר שבע פתוחה גם למי שאינם תושבים, אולם זו חלופה פחות נוחה לתושבי צפון הארץ ומרכזה. טקס אזרחי כרוך בדרך כלל בקבורה בארון – הוצאה שאינה מכוסה על ידי הביטוח הלאומי. עלות ארון קבורה פשוט נעה בין 700-800 שקל ובקרב נקברים יהודים אין דרישה לארונות מפוארים במיוחד בדרך כלל.

      שריפה

      אפשרות נוספת לטקס לא-דתי היא באמצעות חברות המציעות שירותי שריפת גופות. בניגוד לקבורה רגילה, אין הביטוח הלאומי משתתף במימון הליך השריפה ("אפרה"). המחיר הבסיסי לשריפת הגופה בחברות עלי שלכת או היי ספיריט הוא 10,000 שקל. על מחיר זה מתווספות הוצאות נוספות כמו שירותי הובלת הגופה ופיזור האפר על פי דרישת הנפטרים.

      הבקשה הנפוצה היא לטקס פיזור האפר בים. החברה דואגת לשכירת היאכטה הנדרשת והשטת קרובי המת לאתר המבוקש. בקשות אחרות הן לפיזור האפר באתר הקרוב לליבו של המנוח או משפחתו, אתרי גבורה היסטוריים וכו.

      שירות ייחודי ומעניין המוצע על ידי חברת שלכת הוא הפיכת אפר הנפטר ליהלום. לבקשת המשפחה אפשר לשלוח את האפר לחברה שוויצרית המתמחה בתהליך. ניתן לקבל יהלום בצבעי כחול או לבן טבעיים, או להוסיף צבע אחר לבחירת המשפחה. עלות היהלום - כ-15 אלף שקל.