פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כך משתמשים היבואנים בכשרות - כדי לשמור על מחירי מזון גבוהים

      שנתיים אחרי שהושקה, מתקשה "רפורמת הקורנפלקס" - שאמורה לפתוח את שוק המזון לייבוא מקביל ולהוזיל מוצרי מזון - להמריא, והמחירים נותרו גבוהים בגלל הסכמי יצרנים עם מעניקי כשרות. אולם כעת נודע כי חוק שמקדם ח"כ אלי אלאלוף יאסור הסכמי בלעדיות

      כך משתמשים היבואנים בכשרות - כדי לשמור על מחירי מזון גבוהים
      עריכה: ליאור נאור

      (בווידאו: כל מה שצריך לדעת כדי לזהות בשר טרי)

      שנתיים אחרי השקתה החגיגית, מתקשה רפורמת הייבוא - המכונה "רפורמת הקורנפלקס" - להמריא. הרפורמה הייתה אמורה להוריד את המחירים של מוצרי המזון המיובאים בשיעור של 40%; המונופולים של היבואנים הבלעדיים של המוצרים היו אמורים להישבר; עשרות יבואנים חדשים היו מציעים לצרכנים מוצרים זהים במחיר תחרותי - וכך היו המחירים צונחים.

      זה קרה בעבר בתחום הפסטה, בשנה האחרונה הגיעה הרפורמה לשוק הגבינות, אבל הריכוזיות במרבית חלקי השוק נותרה איתנה: רוב מחירי המוצרים המיובאים, כגון דגני בוקר, קטשופ וחטיפים, נותרו גבוהים - לעתים בעשרות אחוזים מהמחירים במדינות מהן יובאו. בדיקות שנערכו על ידי משרד האוצר סימנו 10 חברות גדולות לייבוא מזון, הנהנות מרווחיות חריגה, המיוחסת לבלעדיות שלהן על יבוא מוצרים פופולריים.

      בראש הרשימה מתייצבות חברות המוכרות בציבור הרבה פחות מהמותגים הפופולריים שהן מיבאות, כמו אסם, נטו, לימן שליסל ויוניליבר. אלא שבישיבה שהתקיימה בשבוע שעבר בוועדת העבודה והרווחה, בראשות ח"כ אלי אלאלוף, התברר שיוזמי הרפורמה, אנשי משרדי האוצר והכלכלה, שכחו להפיל את אחת החומות הבצורות של היבואנים הבלעדיים - חומת הכשרות. אגב, מכיוון שמשרד הבריאות מקדם את הרפורמה - כעת ייתכן שהתפטרותו הצפויה של שר הבריאות, יעקב ליצמן, עקב העבודות בשבת על מסילת הרכבת, עלולה לעכב עוד יותר את יישומה.

      לקריאה נוספת:
      הופעות בדקה ה-90: אפליקציית הטיסות חוליו בשירות חדש
      גם את יוניקלו אפשר למצוא כאן: אתר אונליין חדש לקבוצת פוקס
      האם פתיחת שוק הבשר לייבוא תתגלגל הפעם לכיסו של הצרכן?

      הכשרות בישראל היא מונופול בפני עצמו

      אבל נחזור לחומת הכשרות: הכשרות בישראל היא מונופול בפני עצמו, המוחזק על ידי הרבנות הראשית. הרבנות מעניקה את אישורי הכשרות לכל המזון המיובא. כמו משרד הבריאות, משמשת הרבנות הראשית כשומר הסף ליבוא מזון בישראל, שרובו כשר על פי דרישת רוב צרכני המזון בארץ.

      בדיון שהתקיים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, התברר שהרבנות הראשית דורשת שורה ארוכה של דרישות תקציביות ושינויי חקיקה כתנאי להסכמתה לייבוא מקביל. "היום יש לי רק 2.5 תקנים לאישור יבוא מוצרי מזון, ואנחנו כבר עכשיו לא עומדים בעומס", אמר מנכ"ל הרבנות הראשית, הרב משה דגן. "אנחנו זקוקים לתקנים נוספים כדי לפקח על הרחבת הייבוא וכניסה של מאות יבואנים נוספים לתחרות".

      נציג אגף התקציבים באוצר, אוהד סופר, טען בדיון שלא תהיה בעיה לתקצב את תוספת התקנים הנדרשת, אם יתברר שהיא תסייע לפתיחת השוק לתחרות - ותביא לירידת המחירים. אולם משיחה עם דגן עולה שתוספת התקציב היא הבעיה הכי קטנה במילוי דרישות הרבנות.

      במונחי כוח אדם, דורשת הרבנות תוספת של 14 תקנים, וכן 2 שליחים שתפקידם יהיה לנסוע לחו"ל על מנת לוודא באופן אישי את כשרות המפעלים ואת הקשר בינם לבין היבואנים. הרחבת סמכויות החקירה והענישה של הרבנות, דורשת תיקוני חקיקה שעשויים להיתקל גם במשרד המשפטים, המתנגד באורח מסורתי להרחבת סמכויות החקירה של גופים ממלכתיים.

      "כדי לפקח על הייבוא, נדרשות סמכויות אכיפה שאין לנו היום: צריך לבצע חקירות ובדיקות, ולהעניש יבואנים שלא ימסרו דיווח אמת. כשמדובר ביבואנים קטנים, העשויים להכניס לשוק סחורה ולהיעלם, אנחנו רוצים לדרוש הפקדת ערבויות כדי להבטיח שיעמדו בכל התנאים", הוא אומר לוואלה! עסקים.

      ח"כ אלי אלאלוף יו"ר וועדת הרווחה והעבודה בכנסת. 8 בספטמבר 2016 (נועם מושקוביץ)
      יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אלי אלאלוף (צילום: נועם מושקוביץ)

      גם דרישה פשוטה אינה קלה כשמדובר בעסקי הכשרות הפתלתלים

      אולם למשרד האוצר יש סיבה לחשוש, שגם היענות מלאה לדרישות הרבנות לא תפתח את השוק לתחרות משמעותית - שכן היבואנים הראשיים של מוצרי המזון השקיעו הון לא מבוטל בביצור מעמדם בשוק. אחת הדרישות שהשמיעו אנשי האוצר בוועדה, היא שהרבנות תעניק את אישורה לפחות למפעלים בחו"ל שיש עליהם חותמת הכשר, והם מייצאים מוצרים כשרים לישראל. אבל גם דרישה פשוטה, לכאורה, זו אינה קלה כשמדובר בעסקי הכשרות הפתלתלים.

      הרבנות הראשית היא גוף ממלכתי: אין לה עניין בשימור מעמדם של היבואנים הבלעדיים, והיא אפילו לא בודקת בעצמה את המוצרים שהיא מאשרת לייבא כמוצרים כשרים. היא רק מעניקה את אישורה לכך שארגון הכשרות שהעניק את הכשרות למוצר מוכר לה - והכשרות שהעניק מקובלת עליה.

      חותמת הכשרות על המוצר ניתנת על ידי ארגון כשרות מקומי, לרוב מסונף לקהילה יהודית במקום הייצור בחו"ל. אישורי הכשרות בחו"ל הם ענף מכניס ומשגשג ליהודי התפוצות, ומדי שנה משלמים היבואנים הגדולים לישראל מיליוני דולרים תמורת אישורי הכשרות האלה - אין להם כל רצון שהיבואנים המתחרים יקטפו את פירות השקעתם.

      "אני לא צריך לחכות להחלטת הממשלה כדי להעניק אישור למפעל שקיבל כבר כשרות, ואני עושה זאת", אמר הרב דגן, "אבל המפעלים הגדולים קשורים לרוב בהסכמי בלעדיות עם היבואן הראשי, והם גם בעלי תעודות ההכשר שהם מקבלים מארגון הכשרות בחו"ל. יבואן אחר, שיבקש לייבא את תוצרת המפעל, יצטרך להציג לי תעודת כשרות מארגון כשרות אחר; אבל המפעל לא ייתן לארגון כשרות אחר לבדוק אותו, מפני שיש לו הסכמי בלעדיות עם היבואן ראשי. שמענו כבר על מקרים שבהם ארגוני כשרות ניסו להיכנס בעורמה למפעלי מזון על מנת לבחון את הכשרות שלהם".

      לח"כ אלאלוף, יו"ר ועדת העבודה שמנסה להתיר את הקשר הגורדי בין היבואנים הגדולים, יצרני המזון בחו"ל וארגוני הכשרות, אין אשליות: "הבעיה היא לא ברבנות אלא במונופולים. שוק המזון נשלט על ידי 4 או 5 יבואנים גדולים, המכתיבים את המחירים הגבוהים ומשתמשים בכשרות כדי למנוע תחרות", הוא אומר בשיחה עם וואלה! עסקים. לדבריו, "זה עומד להיפסק: בימים אלה אני יוזם חוק שיאסור על היבואנים לחתום על הסכמי בלעדיות עם יצרנים. הוועדה בראשותי עוסקת אמנם במזון, אבל זה צריך לחול על כל תחומי הייבוא, אין סיבה לייבוא תמרוקים או מכוניות בבלעדיות".

      הרבנות הראשית, לדעת אלאלוף, אינה הבעיה אלא הפתרון. "סמכויות הכשרות חייבות להישאר בידי הרבנות הראשית בלבד. ביקשתי מהרבנות להציג לוועדה מה נחוץ לה כדי להרחיב את אישורי הכשרות, ונספק לה את הכלים הדרושים", הוא מוסיף. עם זאת, הוא מסרב להתייחס לחששות שהרחבת הפיקוח והחמרת הדרישות של הרבנות מהיבואנים תייקר את עלויות היבואנים ותמנע את ירידת המחירים המתבקשת מהתחרות. "כאשר יוגש מסמך לוועדה נתייחס אליו", הוא מסכם.