רפורמת סימון המוצרים: יצרני המזון יורים לעצמם ברגל

(בווידאו: ראיון עם ד"ר ריקי טסלר, מרצה וחוקרת בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל, על סימון מוצרים לא בריאים)

ארגון הבריאות העולמי הכריז על תופעת ההשמנה כ"מגיפה עולמית" שפוגעת בבריאותם של מאות מיליוני בני אדם ומגבירה את התחלואה במחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן ושורה ארוכה של מחלות כרוניות אחרות. גם בישראל תופעת ההשמנה מחמירה משנה לשנה. לפי נתוני משרד הבריאות כחצי מיליון ילדים סובלים מהשמנה ומעודף משקל וכתוצאה מכך ישראל דורגה באחרונה במקום הראשון והמפוקפק בדירוג השמנת ילדים באירופה.

אחד הגורמים המרכזיים להשמנה של ילדים ובני נוער היא הצריכה המוגברת של מוצרים תעשייתיים עתירי סוכר, נתרן ושומן. אלה נמצאים כמעט בכל המאכלים האהובים על הילדים: דגני בוקר, שוקו, משקאות מוגזים, חטיפים, ממתקים, מוצרי בשר מעובדים (נקניקים, המבורגר, שניצל), ובחלק גדול מהשימורים והארוחות המוכנות שמחוץ לבית. נוכח ממצאים אלה, המליץ ארגון הבריאות העולמי לכל המדינות לנקוט בצעדים למיגור תופעת השמנת היתר. זאת על ידי הפחתת צריכת מזונות עתירי סוכר, נתרן ושומן, והחלפתם במוצרים טבעיים ובריאים.

לקריאה נוספת:
מתכוננים לחנוכה: כל ההנחות על מופעי החג
נהגי המוניות ניצחו - אבל מי מפסיד כשאובר לא פועלת בישראל?
טסים לחו"ל פעם בשנה, מבלים במסעדות: הרגלי הצריכה של הגיל השלישי

משרד הבריאות הרים את הכפפה ובנובמבר 2016 הודיע על יציאתה לדרך של רפורמת סימון המוצרים שמטרתה להפחית את צריכת הסוכר, הנתרן, שומן הטראנס והחומרים המשמרים. במסגרת הרפורמה נקבע שהחל משנת 2018 יסומנו מוצרי מזון מזיקים לבריאות במדבקות אדומות, ומוצרים בריאים יותר יסומנו במדבקות ירוקות.

סימון המוצרים נועד להשיג שתי מטרות: האחת, להציג בפני הצרכנים בצורה בולטת את המוצרים הלא בריאים ולכוון אותם למוצרים בריאים יותר. השנייה, לעודד יצרני ויבואני מזון לפתח ולשווק לציבור מוצרים עם פחות סוכר, נתרן ושומן טראנס שמזיקים לבריאות.

במקום שיצרני המזון והיבואנים הגדולים יסייעו ליישום הרפורמה החשובה הזאת, הם עושים הכל כדי לטרפד אותה. ענף המזון הישראלי מאופיין בריכוזיות גבוהה. חמש חברות ענקיות (תנובה, שטראוס, אסם, החברה המרכזית ויוניליוור) שולטות בכ- 50% מהשוק. הריכוזיות מביאה איתה כוח אדיר. כוח זה מנוצל, מאז ההכרזה על הכוונה לסמן מוצרים, כדי ללחוץ על משרד הבריאות לסגת מהרפורמה או למצער, לדחות ככל האפשר את מועד ביצועה.

יצרני ויבואני המזון משתמשים כמעט בכל נימוק אפשרי על מנת לטרפד את המהלך. החל מהטענה שסימון המוצרים במדבקות בולטות יביא להתייקרות מוצרי המזון (עלות הדבקת המדבקות). דרך הטענה שסימון מוצרי מזון מסיר מהצרכנים את האחריות לניהול אורח חיים בריא ומטיל את האחריות על חברות המזון בלבד. ועד לטענה שיצרנים קטנים לא יוכלו להתאים את המוצרים שלהם לדרישות החדשות, מפעלים ייסגרו, התחרות תיפגע ויוקר המחייה בישראל יעלה.

הלחצים של יצרני ויבואני מוצרי המזון כבר הניבו מספר פירות. כך למשל הוחלט להעלות את הרף שמחייב סימון מוצרים כעתירי סוכר, נתרן ושומן טראנס, ומוצרים רבים שמזיקים לבריאות לא יסומנו בשנה וחצי הראשונות לכניסת הרפורמה. עוד הוסכם שלא יהיה סימון שלילי של קלוריות על המוצרים, לא תחול חובת סימון ויזואלי של כפיות סוכר על המוצרים, וכניסת חובת הסימון תידחה מתחילת ינואר 2018 למועד מאוחר יותר. התיקון האחרון שהוכנס לתקנות, מתייחס למדבקות האדומות שהיו אמורות להיות מודבקות על אבקות המרק בשוק בו שולטות אסם ויוניליוור. המדבקות היו אמורות להזהיר את הצרכנים מפני כמות נתרן גבוהה ומזיקה לבריאות. אולם שינוי שיטת המדידה יפטור את מרבית אבקות המרק מהמדבקה האדומה.

ההתנהגות הכוחנית של יצרני ויבואני המזון הגדולים טובה אולי לטווח הקצר. אולם לטווח הארוך היא עלולה לפגוע בהם כאשר הצרכנים יתעוררו ויבינו את חומרת הנזקים הבריאותיים שנגרמו להם מעודפי הסוכר, המלח ושומן הטראנס. במקום להיאבק ברפורמת סימון המוצרים, טוב יעשו חברות המזון הגדולות אם יקצו חלק קטן מהרווחים העצומים שלהן למחקר ולפיתוח של מוצרים בריאים יותר עם פחות סוכר, מלח ושומן.

לא מדובר על תרומה לציבור או על עשיית טובה לצרכנים. מדובר על פעילות שמקובלת כיום בכל החברות הגדולות בעולם ונקראת "השקעת-אימפקט". השקעה שמתקיימות בה, זו לצד זו, תשואה חברתית לצד תשואה כלכלית. השקעת חברות המזון הגדולות בייצור מזון איכותי יותר, בריא יותר ומזין יותר, תשיג להן אימפקט חברתי אדיר ותדמית של חברה בעלת מודעות בריאותית גבוהה. התדמית החיובית תשפיע גם על התשואה הכלכלית שתבוא לידי ביטוי כאשר הצרכנים יסתגלו מאוחר יותר לטעמים החדשים מופחתי השומן, הסוכר והנתרן.

הכותבת היא מרצה וחוקרת בחשבונאות ובמימון, ביה"ס למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל