פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רגע, אז צריך בכלל לשלם מס על הביטקוין?

      המשקיעים חוגגים בעולם וגם בישראל - ושווי הביטקוין רק הולך ועולה. נשאלת השאלה כיצד מתייחסות רשויות המס למטבע הווירטואלי - שברוב העולם כלל אינו מוכר כמטבע? מדריך

      רגע, אז צריך בכלל לשלם מס על הביטקוין?
      צילום: שלומי גבאי עריכת וידאו:ניר חן

      (בווידאו: דיון באולפן וואלה! NEWS על עתיד המטבע הווירטואלי - הביטקוין)

      טירוף הביטקווין הפוקד את העולם, שלא פוסח כמובן גם על ישראל, גורם לאי בהירות - האם יש לדווח על המטבעות ולשלם עליהם מס לרשויות? המטבעות הווירטואליים יוצרים עניין רב, אך בכל הקשור לסוגיית המיסוי עליהם - הנושא עדיין לא ברור לכולם.

      העובדה שהמטבעות הווירטואליים הם מטבעות עצמאיים לחלוטין, מקשה באופן ניכר על המיסוי שלהם. הבנקים בעולם, ובייחוד בישראל, מחויבים לדווח ולמנוע העלמות מס ואילו במטבעות הווירטואלים קיים פוטנציאל גבוה לביצוע פעילות פיננסית שמטרתה בהעלמת מס.

      לדוגמא, עבריינים שמבצעים פעילות לא חוקית שמניבה להם רווחים, אותם ישקיעו במטבעות וירטואלים, יקשו מאוד על רשויות המס לשים עליהם את ידן, שכן המטבעות הווירטואלים מוצפנים על ידי אלגוריתם, בלתי ניתנים לאיתור או למעקב, אינם קשורים באופן ישיר בכלכלת המדינה והכספים אשר מועברים דרכם אינם עוברים דרך הצינורות המקובלים דוגמת הבנקים.

      לקריאה נוספת:
      מחזורי המסחר מזנקים: האם הביטקוין על סף פיצוץ?
      מטבע העתיד? הביטקוין לא יצליח לעמוד בהבטחותיו
      הזמנים השתנו - הורדת המכסים על מוצרים מחו"ל ממש לא מספיקה

      מטבע ביטקוין (ShutterStock)
      ביטקוין (צילום: shutterstock)

      מטבע או נכס בלתי מוחשי?

      בישראל הסוגיה סבוכה לא פחות, וניכר כי עדיין לא קיימת מדיניות מוסדרת בנושא. בניגוד לחוות דעת שניתנה לאיגוד הביטקווין הישראלי בשנת 2013, ולפיה בנסיבות מסוימות יוכלו משקיעים יחידים במטבעות וירטואלים (ולא חברות) לטעון כי הרווחים מעליית ערך המטבעות הווירטואלים פטורים ממס; הרי שבטיוטת חוזר של רשות המסים בתחילת 2017, מובהר היטב כי מכיוון שמטבע וירטואלי אינו מהווה הילך חוקי בישראל ובמדינות אחרות בעולם - הרי שהוא אינו נכנס להגדרת "מטבע" ו"מטבע חוץ", כהגדרתם בחוק בנק ישראל.

      בהתאם לטיוטה, מטבע וירטואלי הוא נכס בלתי מוחשי, הנופל לגדר הגדרת "טובין" בחוק מע"מ, ולפיכך מכירתו מחויבת בתשלום מע"מ ומס רווח הון.

      עוד נקבע בטיוטת חוזר רשות המסים, כי במקרה בו תמורה בגין מכירה או שירות משולמת באמצעות מטבע וירטואלי, המשמעות היא כי מדובר בעסקת חליפין וכל אחת מהעסקאות תמוסה בנפרד. מוכר הנכס או נותן השירות ימוסה במועד ביצוע העסקה בגין ההכנסה (ובעתיד הוא ימוסה בנפרד כשיירצה לממש את המטבע הווירטואלי) ואילו רוכש הנכס או מקבל השירות ימוסה במועד ביצוע העסקה על רווח ממכירת המטבע הווירטואלי.

      כמעט כל עסקה במטבע וירטואלי מחויבת בתשלום מע"מ

      על המשקיעים לשים לב כי לפי גישת רשות המסים בטיוטת החוזר, כמעט כל עסקה במטבע וירטואלי מחויבת בתשלום מע"מ, היות שאף במקרה של עסקה חד פעמית ולא בפעילות עסק של ממש, עדיין המדובר ב"עסקת אקראי" - החייבת במס ובדיווח.

      שאלת חבות המס של המטבעות הווירטואליים, תלויה בשאלה אם מגדירים אותו כמטבע או כנכס. לפחות לעת עתה, נראה כי קיים קושי בהגדרתם של המטבעות הווירטואליים כמטבע בר קיימא, שכן מטבעות אלו אינם מונפקים על ידי בנק של מדינה מסוימת, אינם משויכים לכלכלה ספציפית ואינם בעלי הילך חוקי המחייב ישויות ריבוניות לקבל את התמורה הנקובה בהם.

      ההתפתחויות האחרונות בתחום, בעיקר ההכרה של יפן במטבע כאמצעי תשלום רשמי במדינה, יוצרות לדעתנו פתח להכרה עתידית במטבעות וירטואלים כמטבעות לכל דבר גם בישראל.

      בינתיים, כל עוד סוגיית חבות המס על עסקאות במטבעות וירטואליים לא הוסדרה באופן מלא, חשוב לזכור ולדעת כי רשות המסים יכולה לראות באי דיווח על עסקה במטבעות וירטואליים כהעלמת מס, ולכן עלולים המשתמשים והמשקיעים במטבעות להיות חשופים להליכים פליליים ואזרחיים.

      הכותב הוא מומחה למסים, שותף ומייסד פירמת עורכי הדין דורון-טיקוצקי-קנטור-גוטמן ועמית גרוס