פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טראמפ, טבע וביטקוין - זה מה שהיה לנו השנה בכלכלה העולמית

      ב-2017 שינה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את כיוון הכלכלה האמריקאית, טבע נכנסה לקשיים והביטקוין נסק והראה שהוא לא רק קוריוז. האם מגמות אלה ימשיכו גם בשנה הבאה?

      טראמפ, טבע וביטקוין - זה מה שהיה לנו השנה בכלכלה העולמית

      (בווידאו: הסנאט האמריקאי אישר את רפורמות המס)

      סוף השנה הוא עיתוי טוב לסיכומי ביניים, כדי לראות מה השתנה השנה - ולנסות לצפות מה יקרה בשנה הבאה. כשמתסכלים לאחור, שנת 2017 היתה בהחלט שנה מעניינת. הנה כמה מהדברים שעשו אותה לכזו.

      ראשית, הנשיא דונאלד טראמפ. כשטראמפ קיבל את המפתחות לבית הלבן בתחילת השנה, הוא הבטיח הרבה מאד דברים. היה די ברור שהוא לא יצליח להגשים את כולם, אבל היה מעניין לראות מה הוא כן יצליח לעשות. ההתחלה לא נראתה כל כך טובה, למרות שהוא קיבל את התנאים הטובים ביותר שנשיא אמריקאי יכול לבקש: רוב בסנאט ובקונגרס וגם בית משפט עליון די ידידותי. אולם, ככל שעובר הזמן, נראה שהוא בכל זאת מצליח לסובב את הספינה הענקית שנקראת ארה"ב, ולגרום לכלכלה שלה לצעוד בדרכו.

      הנסיון מהמשבר של 2008 הוביל את ממשל הנשיא הקודם, ברק אובמה, לקחת חלק הרבה יותר פעיל בשווקים מאשר ממשלים קודמים. תרשים 1 מדגים צד אחד של ההתערבות הזאת: הוא מראה את הגודל של התקציב של הממשלה הפדרלית כאחוזים מהתוצר של ארה"ב. אפשר לראות את הקפיצה החדה בהוצאות של הממשלה מייד לאחר פרוץ המשבר של 2008. אבל גם כשהאפקט של המשבר התחיל לדעוך אחרי 2013, התקציב הפדרלי נותר גדול באופן משמעותי מאשר לפני המשבר.

      לקריאה נוספת:
      רפורמת המס של טראמפ: האם תשפיע על יוקר המחייה בישראל?
      הבנקים לא ייעלמו בגלל הביטקוין - הם יתכווצו
      התוכנית של טבע בישראל: 1,750 יפוטרו, המפעל בקריית שמונה יימכר

      התקציב הפדרלי כאחוז מהתוצר (עיבוד תמונה)
      התקציב הפדרלי כאחוז מהתוצר

      היבט נוסף הוא ההתערבות חסרת התקדים של הבנק המרכזי של ארה"ב, הפד. באמצעות פעולות בשוק החופשי ורכישה מסיבית של אג"חים, הפד הציף את השווקים בכסף והוריד את הריביות. תרשים 2 מתאר את התוצאה של ההתערבות הזאת: הוא מראה שבין 2008 ל-2017, כמות אמצעי התשלום בארה"ב גדלה כמעט פי שלוש. במצב נורמלי, גידול כזה בכמות הכסף אמור היה לייצר אינפלציה משמעותית. אך המצב אינו נורמלי, אז האינפלציה לא באה, אבל הפחד מההשפעה האפשרית של הגידול בכמות הכסף הגביל את הפעילות של הפד ושל הממשל לקראת סוף תקופת כהונתו של אובמה.

      ההיבט השלישי של ההתערבות היתה הכבדה של הפיקוח על המערכת הפיננסית בארה"ב. בעוד שעד 2008, המערכת הפיננסית פעלה באופן מעשי כמעט ללא פיקוח, הרי שמאז 2008, הרשויות התחרו מי תטיל פיקוח כבד יותר. אז נכון שהמצב שהיה קיים לפני 2008 אפשר למערכת הפיננסית לייצר בועה, שבסופו של דבר הובילה למשבר החמור ביותר מאז שנות ה-1930, אבל ההכבדה של הפיקוח מעכבת באופן משמעותי את הזרמת האשראי לשווקים, ותורמת לכך שלמרות ההתערבות המסיבית של הממשל והבנק המרכזי, קצב הצמיחה בארה"ב בשנים האחרונות היה מתון בלבד.

      כמות אמצעי התשלום בארה"ב (עיבוד תמונה)
      כמות אמצעי התשלום בארה"ב

      טראמפ החל לשנות את הכיוון. הפחתת מסי החברות וההכנסה מאותתת שבעוד שאובמה הגביר את המעורבות הממשלתית, הממשל החדש מעוניין לתת לסקטור הפרטי להוביל. בנוסף, טראמפ מודיע שהוא מתכוון לבטל חלק נכבד מהרגולציה שהוטלה על מערכת הבנקאות, כך שכל מה שאובמה עשה, טראמפ עושה הפוך.

      זה נסיון מעניין, אבל כדי לדעת מה תהיה התוצאה שלו, צריך לראות מה טראמפ מתכוון לעשות ב-2018. ראשית, כדי שהמהלך של הורדת המסים יצליח להביא לשינוי הדרוש, יש צורך גם בקיצוץ בהוצאות הממשלה. אבל טראמפ מתכוון להגדיל את הוצאות הבטחון, כך שקשה לראות איך הוא יצליח ליישם זאת. בנוסף, הקלת הפיקוח על מערכת הבנקאות בצד הגידול בחוב הממשלתי שצפוי כתוצאה מהקיצוץ המסים, דורש מהבנק המרכזי לגרום לעלייה משמעותית בריבית. אחרת, השילוב של הקלות במסים ובפיקוח עם ריבית נמוכה עלול להוביל לאינפלציה ולהתנפחות בועות.

      מצד שני, בהנתן החוב העצום של ארה"ב, עלייה בריבית יכולה לעצור את הנסיון של טראמפ לייצר צמיחה כלכלית. כך שבהחלט ייתכן שטראמפ מעוניין בהזרמת הכספים למרות הסיכונים שהיא יוצרת: זה מסביר מדוע הוא החליף את הנגידה שמינה אובמה, יילן, בנגיד שהוא בחר בעצמו, פאוול. אבל ב-40 השנים האחרונות לנגידים בארה"ב יש נטייה להפתיע את הממשלים שממנים אותם, אז צריך לראות האם פאוול יתנהג כפי שטראמפ מצפה ממנו.

      סוציאליזם או שוק חופשי

      טראמפ, טבע וביטקוין - זה מה שהיה לנו השנה בכלכלה העולמית
      צילום: ניב אהרונסון, עריכה: שניר דבוש ויאיר דניאל

      (בווידאו: מחאת עובדי טבע נגד הפיטורים בחברה)

      ובינתיים בישראל, טבע נקלעה לקשיים ועומדת בפני סכנה אמיתית של פשיטת רגל. הנהלת טבע רוצה להתמודד עם המשבר באמצעות פיטורים. מהצד השני עומדת ההסתדרות וגורמים בכנסת שדורשים שהפתרון לא יהיה על חשבון העובדים. כתמיכה בטענה שלהם, הם מציגים את העובדה שטבע זכתה לתמיכה מסיבית מהממשלה, בין השאר באמצעות הקלות מס, ולכן, לכאורה, הנסיון של טבע לפטר עובדים הוא אי עמידה של טבע בחוזה הלא כתוב שיש לה עם המדינה.

      הבעיה בטיעון הזה הוא שכל נסיון להביא לפתרון בעיותיה של טבע ללא פיטורי עובדים, יבוא על חשבון התערבות נוספת מצד המדינה. אם המדינה תתן לטבע מענקים נוספים, למשל, אפשר בהחלט לראות איך טבע תמשיך לפעול גם בלי פיטורים. אבל זה יהיה להביא את טבע (ועובדיה) למצב שבו נמצאים מפעלים אחרים שמקבלים תמיכה ממשלתית. בכל כמה שנים, נראה את אותן תמונות של הפגנות ופועלים מפוחדים שמתבצרים במפעל. כך שהקריסה של טבע היא יותר מאשר סתם קריסה של חברה - היא מייצגת את המאבק בין ישראל הסוציאליסטית שבה עובדים נהנים מהגנה, והמדינה תומכת במפעלים לפי שיקול דעתה, לישראל שבה המדינה נותנת לשוק להגיד את דברו גם כשזה נראה אכזרי, וגם אם יש לזה מחיר של אלפי עובדים שמאבדים את מקום העבודה.

      המטבעות הקריפטוגרפיים כאן כדי להישאר

      טראמפ, טבע וביטקוין - זה מה שהיה לנו השנה בכלכלה העולמית
      צילום: שלומי גבאי עריכת וידאו:ניר חן

      (בווידאו: דיון באולפן וואלה! NEWS על עתידו של מטבע הביטקוין)

      אבל ייתכן שמעל הכל, 2017 תזכר כשנה שבה הכסף הקריפטוגרפי הפך לאמצעי השקעה לגיטימי. הביטקוין, המטבע הקריפטוגרפי הראשון, קיים כבר מאז 2009. אבל כפי שאפשר לראות בתרשים 3, עד 2017 המחיר שלו היה די נמוך. בנוסף, יחסית לתנודתיות העצומה שלו בשנה האחרונה, המחיר היה אפילו די יציב. אבל ב-2017, משהו השתנה. באופן חלקי זה נובע מכך שיפן הכירה בביטקוין כאמצעי תשלום חוקי לתשלומים בתוך המדינה, ונתנה לו בכך לגיטימציה רשמית. גורם נוסף שהביא לזינוק הוא העלייה של טראמפ ששלחה כל מיני אנשים שחוששים מהממשל להחזיק את הכסף שלהם באמצעים אלטרנטיביים. גם העלייה במחירים שהביאה עוד ועוד אנשים להצטרף למשחק מתוך תקווה לרווחים מהירים תרמה לזינוק.

      אבל כל זה כבר לא משנה: הביטקוין הוכיח שאפשר לייצר נייר ערך שאיננו תלוי ברשויות, ושאנשים בכל העולם מוכנים להשקיע בו. אז בהחלט ייתכן שהמחיר הנוכחי של הביטקוין הוא גבוה מדי. ייתכן גם שבסופו של דבר יתברר שיש מטבעות קריפטוגרפיים יעילים יותר מהביטקוין שיגרום לכך שהביטקוין יעלם ובמקומו יעלה מטבע קריפטוגרפי אחר. אבל 2017 מסמלת שהמטבעות הקריפטוגרפיים הם כאן כדי להשאר, מה שנותן תקווה לאנשים שמעדיפים לעשות עסקאות בלי פיקוח, ומייצר כאב ראש לבנקאים מרכזיים שמתחילים לחשוש שיום אחד הם יוחלפו על ידי תוכנה עם קוד פתוח.

      מחירו של ביטקוין בדולרים (עיבוד תמונה)
      שער הביטקוין

      אז לסיכום, 2017 הייתה שנה מעניינת, שבה אמריקה החלה בתהליך של שינוי מהותי בתפיסה כלכלית, עולם המטבעות הקריפטוגרפיים התחזק והראה שהוא כאן כדי להשאר ובישראל החלטה לגבי התערבות, ויותר מכך, אי התערבות אפשרית בפיטורים האגרסיביים בטבע היא בעלת השלכות רחבות לגבי תפיסות השלטון בדבר מתן חופש לשוק למול ראיה סוציאליסטית. כיצד ארועי השנה החולפת ישפיעו על העתיד? נראה ב- 2018.

      ד"ר אביחי שניר -כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה