(בווידאו: שר האוצר משה כחלון מודיע על תוכנית נטו תעשייה)
שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן הציגו היום (חמישי) תוכנית לעידוד הפיריון בתעשיה. כחלון אמר בעת הצגת התוכנית כי החליט לעצור את הידרדרות ישראל במדד עשיית העסקים.
התוכנית כוללת סעיפים תקציבים רבים. חלק מהתקציבים יהיו חד פעמיים וחלקם יתפרש על פני מספר שנים, החל מהשנה הקרובה. ביצוע התקציבים תלוי במידה רבה גם בהערכות המשרדים ויכולתם של המפעלים והיזמים לממש את תוכניות הפיתוח בהם מתכוונת הממשלה לתמוך. חלק גדול ממרכיבי התכנית טרם גובש סופית. כך למשל לא ידוע עדיין מה יהיו הקריטריונים שעל פיהם יחולקו התמיכות הממשלתיות לעידוד ההשקעה בתעשיה.
ישראל היא אחת המדינות המפגרות בין מדינות ה-OECD בתחום פיריון העבודה והדבר גורם לשכר נמוך בתעשיות המסורתיות וקושי של רבים מהמפעלים להתחרות בשווקים הבינלאומיים. שני הגורמים העיקריים לפיריון הנמוך הוא השקעה נמוכה של התעשיינים בציוד מתקדם ורמה טכנולוגית נמוכה של חלק מהעובדים בתעשיה. בנק ישראל ממליץ מזה מספר שנים לממשלה לעודד השקעות בתעשיה.
הפחתות רגולטוריות
התוכנית , המכונה "נטו לתעשיה" גובשה על ידי וועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בשיתוף עם התאחדות התעשיינים. שר הכלכלה כהן אמר כי התוכנית תשפר את כושר התחרות של הכלכלה הישראלית נוכח שחיקת שערי המטבעות הבינלאומיים והתגברות התחרות.
במהלך הדיונים לגיבוש התוכנית דחו אנשי משרד האוצר את דרישת התעשיינים להכרה בפחת מואץ הצעה שאמורה היתה להפחית במיליארד שקל לשנה את תשלומי המסים לתעשיינים שישקיעו בחידוש ציוד במפעליהם. כתחליף לדרישה הסכים משרד האוצר על הקמת קרן שתשקיע כ-150 מיליארד שקלים בסיוע למפעלים, ברובם קטנים, בחידוש ציוד ובהשקעות להעלאת הפיריון.
עיקר ההשקעה הממשלתית, כ-675 מיליון שקל יושקעו בסיוע לתעשיה על מנת להגביר את כושר התחרות של התעשיה. יתרת הכסף תושקע בתוכניות טכנולוגיות לשיפור והגדלה של כוח האדם הטכנולוגי העומד לרשות התעשיה. כמאתיים מיליון שקל יושקעו בהשכלה גבוהה טכנולוגית כ-150 מיליון שקל נוספים יושקעו בחינוך טכנולוגי ברמות נמוכות יותר. הרשות לחדשנות החלה כבר בתוכניות פיילוט להרחבת מעגל המועסקים בתעשיה הטכנולוגית. התוכנית כוללת השקעות בהכשרת חרדים, ערבים ועובדים מבוגרים שנפלטו ממעגל העבודה. כמו כן כוללת התוכנית עידוד ליהודים ואנשי היי טק הפועלים בחו"ל על מנת שיעלו ויצטרפו לתעשיה המקומית.
חלק ניכר מהתוכנית כולל הפחתות רגולטוריות שנועדו להפחית את עלויות הרישוי ולאפשר הקמה קלה יותר של עסקים. היקף ההקלות נאמד בכמאה מיליון שקל לשנה. בין היתר יקבלו היזמים הקלות בתחום האישורים ממכבי האש, ויוגבלו הצעות חוק פרטיות העשויות לפגוע בשיעור לא מידתי בעסקים. כמו כן יקוצרו הליכי הקצאות קרקע לתעשיה ויתאפשרו הקלות ברגולציה הסביבתית כנגד השקעה בטכנולוגיות מתקדמות וידידותיות לסביבה.
כחלון ציין כי "תוכנית נטו תעשייה היא זריקת מרץ משמעותית לתעשייה, והיא תאפשר לה לחזור ולהיות אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של מדינת ישראל. התוכנית מצטרפת לרשימת המהלכים, ובהם הפחתת יוקר המחייה, הגברת התחרות במשק הישראלי ופתרון משבר הדיור. יש כאן בשורה אמיתית לתעשייה, לתעשיינים, לצמיחה, לפריון ולמשק הישראלי כולו. וא נפסיק לחפש דרכים להגביר את הפריון, להצמיח את המשק ולהזניק את כלכלת ישראל קדימה".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), יו"ר שדולת התעשייה בכנסת, מסרה בתגובה לפרסום תוכנית נטו תעשייה: "אם כל פרטי התוכנית אכן ייושמו יתכן ומדובר בבשורה ראשונה אמיתית לתעשייה הנשחקת בישראל. במציאות שבה השקל מתחזק כבר כמה שנים, שמפעלים אינם מתחברים לגז ומתקשים לשפר את כושר התחרות, שיש מחסור יומיומי בעובדים מקצועיים וחסרים תמריצים ממשיים להקמת מפעלים חדשים ולאוטומציה של קיימים - עשויה נטו תעשייה לבשר על מהפכה.
"יותר מכך יש לקוות שנטו תעשייה מבשרת על שינוי ביחסה של הממשלה לתעשייה הקטנה והבינונית. דווקא תעשייה זאת שזכתה לעידוד אולם לא להטבות מס בהיקפים להם זכו תעשיות ענק אשר כשלו, יכולה להיות מנוע הצמיחה העתידי של ישראל. טוב שמשרדי האוצר והכלכלה התניעו תהליך מטה מרוכז לעידוד התעשייה, אולם מניסיון עבר נהיה חייבים לעקוב על מנת לוודא שהיא מגיעה לתעשיינים אשר זקוקים לה כמו אוויר לנשימה ואשר יכולים להיות גורמים משמעותיים בשוק בהינתן התמיכה המתאימה".
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן אמר כי "התעשייה הישראלית חייבת להיערך למהפכה התעשייתית הבאה, הן ביכולות טכנולוגיות והן בהכנת ההון האנושי ולבצע התאמות לאתגרים של השנים הקרובות. השינויים הטכנולוגיים ועלויות כוח האדם בישראל מחייבים אותנו לקדם חדשנות טכנולוגית בתעשייה המסורתית, התאמות בהון האנושי וחיזוק התעשיות בהן ישראל מתאפיינת ביתרון יחסי. תוכנית נטו תעשייה חיונית לקידום מטרות אלו! נטו תעשייה היא האבא והאמא של כל תוכניות הנטו. כולנו רוצים לקדם השקעות בחינוך, ברווחה ובבריאות ולכן אנחנו צריכים מגזר תעשייתי, טכנולוגי ויצרני חזק, שיאפשר את מימושן של כל תכניות הנטו החשובות לכלכלת ישראל".
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד אמר כי "התוכנית שמוגשת היום לשרי האוצר והכלכלה תסייע לתת את הכלים לתעשייה המסורתית לשפר את הפיריון וההון האנושי בה תוך אימוץ טכנולוגיות חדישות. המדינה תסייע למפעלים להטמיע את הטכנולוגיות החדישות ותוביל את ההכשרה לשיפור ההון האנושי".
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש אמר כי "הסביבה העסקית של התעשייה הישראלית צפויה להשתפר באופן משמעותי בשנים הקרובות, ולסחוף איתה תנופת צמיחה, שתבוא לידי ביטוי בהרחבת והקמת חברות תעשייה ישראליות פורצות דרך וחדשניות. המלצות הצוות הציבורי שהובילו משרדי האוצר והכלכלה והתעשייה, הן למעשה בשורה ממשלתית רשמית על הנעת המהפכה התעשייתית 4.0 בישראל.
"בשלוש השנים הקרובות יוזרמו תקציבים של 2 מיליארד שקל לפיתוח ההון האנושי, הטמעת טכנולוגיות חדשות וייצור מתקדם, הנעת תהליכי מחקר ופיתוח והסרת הרגולציה שמעכבת את פיתוח התעשייה. אני מבקש לברך את שר האוצר, משה כחלון, את שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן ואת יו"ר ועדת הכספים, הרב משה גפני, על ההכרה בתרומתה העצומה של התעשייה להעלאת הצמיחה ורמת החיים במשק. זאת לצד הכרת תודה על נחישותם להוביל שינוי בתפיסת הממשלה את התעשייה, והנעת מהפכת החדשנות בתעשייה הישראלית".
ראש שדולת התעשיה יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן אמר כי הוא "מברך על התוכנית של שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן. התוכנית תאפשר לתעשיה בישראל להיות תחרותית ויעילה יותר, תעודד צמיחה במשק, התמקצעות של כח האדם ותפחית את הנטל הרגולטורי שעליו אנחנו נלחמים לא מעט במסגרת השדולה. יש כאן בשורה אמיתית לכלכלת ישראל ובפרט לתעשייה הישראלית שתצעד צעד נוסף לעבר הקדמה והטכנולוגיה".