פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סערת הביטקוין: מערכת מבוססת על מטבע דיגיטלי תמוטט את הבנקים?

      המטבעות הקריפטוגרפיים צוברים תאוצה ויש הסבורים שהם עתידים להחליף את הבנקים המסורתיים. אך גם כסף וירטואלי צריך להיות מאובטח, עדיין יהיה צורך בהלוואות, והמדינה לא תוותר על מקור רווח ללא מאבק. פרשנות

      סערת הביטקוין: מערכת מבוססת על מטבע דיגיטלי תמוטט את הבנקים?
      צילום: ניב אהרונסון עריכת וידאו:ניר חן

      (בווידאו: האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, יניב פגוט, מדווח למהדורה המרכזית על הדרישה ליצור מסגרת רגולטורית לטכנולוגיית הבלוקצ'יין)

      בזמן האחרון יש המנבאים שמערכת כלכלית מבוססת מטבעות קריפטוגרפיים מהסוג של הביטקוין יכולה לסכן את מערכת הבנקאות. מדובר בחוסר הבנה בסיסית של כלכלה: בנקים יתקיימו, ואפילו יתקיימו יפה מאד, גם בעידן של הביטקוין.

      נכון שבעולם שבו יש מטבעות קריפטוגרפיים, אין לכאורה צורך במקום פיזי שבו מפקידים את הכספים. אבל זה לא אומר שאין צורך בשירותים של שמירה על הכסף. להפך, האקרים מוכיחים פעם אחר פעם שהם מסוגלים לפרוץ ולגנוב מטבעות קריפטוגרפיים מארנקים של אנשים פרטיים. בנוסף, את הגישה לארנק וירטואלי ניתן לאבד בדיוק כפי שאפשר לאבד ארנק פיזי. לכן יהיה ביקוש לשירותים בנקאיים שיתעדו ויבטיחו ללקוח את הכסף שלו.

      יותר מכך, גם בעידן שבו הכסף הוא קריפטוגרפי יהיה צורך בהלוואות. לכן גם בעידן שבו הכספים מנוהלים על מערכת לכאורה מבוזרת, יהיה ביקוש למישהו שירכז אצלו כספים, יקבע ריביות ויתן הלוואות. אז אולי השמות של הבנקים ישתנו, כי כאשר המטבע הוא קריפטוגרפי התחרות תהיה עולמית, אבל העקרון ישאר אותו הדבר.

      לקריאה נוספת:
      חברת שליחים לחירשת: אם לא תעני לטלפון לא בטוח שנוכל לספק שירות
      המערכת החדשה שתאפשר לכם לקנות יותר ברשת - ותוריד את המחירים
      תקציב המדינה ואתם: הסעיפים שישפיעו על חשבון הבנק שלכם ב-2019

      ביטקוין (ShutterStock)
      ביטקוין (צילום: shutterstock)

      למדינה מונופול על הכסף

      מי שבאמת נמצא במצב לא מוכר הוא המדינות והבנקים המרכזיים שלהן. אם הולכים מעט אחורה בהיסטוריה, מגלים שפעם, כל מי שרצה היה יכול להדפיס כסף. עד שלפני כמאתיים וחמישים שנה, המדינות גילו שהדפסת כסף היא מקור רווח משמעותי ולכן כל מדינה היתה מעוניינת במונופול על הכסף בשטח שלה.

      למעשה המדינה מרוויחה פעמיים מהמונופול על הכסף. היא מרוויחה פעם ראשונה כשהיא מדפיסה כסף. כדי להבין מדוע הדפסת כסף היא מקור רווח למדינה, דמיינו עולם קצת פשטני. המדינה היא המקור של הכסף שלכם. לכן, כדי להרוויח כסף, אתם עובדים ומספקים שירותים. תמורת העבודה שאתם מספקים למדינה (כעובדי ציבור, או כספקים), המדינה משלמת לכם בכסף שהיא הדפיסה. ההדפסה של הכסף עולה למדינה פחות או יותר אפס. השירותים שלכם שווים סכום משמעותי. כך שעל ידי הדפסת כסף, המדינה הרוויחה את השירותים שלכם, בלי לשלם "באמת" שום דבר. בעולם המודרני, שבו הבנק המרכזי הוא נפרד מהממשלה, הרווח למדינה מהדפסת כסף מגיע בדרכים קצת יותר עקיפות, אבל הוא מגיע.

      המדינה מרוויחה פעם שנייה מאינפלציה, כי אינפלציה היא פשוט מס. זוהי אחת הסיבות שבגללה הממשלה מעוניינת באינפלציה חיובית, כי קצת אינפלציה מאפשרת לממשלה לממן חלק מההוצאות שלה בלי שהציבור יבין שהוא משלם מסים.

      בעולם שבו הכסף הוא קריפטוגרפי, הרווחים האלו נמצאים בסכנה. פתאום, מי שמרוויחים מהדפסת כסף הם לא המדינה, אלא "הכורים". מי שמייצרים את המטבעות הקריפטוגרפיים ומרוויחים מהם, הן החברות שמשקיעות את האנרגיה וכוח החישוב הנדרש כדי לקיים את המטבעות. בשפה פשוטה, כל העברה של ביטקוין (או מטבע קריפטוגרפי אחר) מחשבון לחשבון דורשת השקעה של כוח מחשוב אדיר בכדי לוודא שאכן בוצעה עסקה חוקית. בתמורה להשקעה של האנרגיה הזאת, מי שהשקיע אותה ("הכורים") מתוגמלים במטבעות חדשים.

      כך שאם חלק גדול מהאוכלוסיה יעבור להשתמש במטבעות קריפטוגרפיים "מבוזרים", המדינה תאבד רווח משמעותי, מכיוון שהיא לא תרוויח יותר לא מהדפסה של כסף חדש ולא מאינפלציה. מה שמסביר מדוע לא מעט מדינות החלו לבחון השקה של מטבע קריפטוגרפי משלהן. אם כבר מישהו מדפיס כסף, שלפחות הן ירוויחו מזה.

      צפו: דיון באולפן וואלה! NEWS על עתיד הביטקוין

      סערת הביטקוין: מערכת מבוססת על מטבע דיגיטלי תמוטט את הבנקים?
      צילום: שלומי גבאי עריכת וידאו:ניר חן

      תוכנה תחליף את הנגיד?

      אבל מעבר לאובדן של השליטה על הרווחים, יש עוד סיבה שהמטבעות הקריפטוגרפיים מהווים אתגר לבנקים מרכזיים. כאשר הבנק המרכזי קובע את כמות הכסף, הוא עושה זאת כדי שהכסף ישמור על כוח קנייה פחות או יותר קבוע.

      בשלושים השנים האחרונות, הבנקים המרכזיים בעולם למדו לשלוט בקצב ההדפסה, כדי שמצד אחד הערך של הכסף שלנו לא ישתנה יותר מדי בזמן הקצר (אינפלציה נמוכה), ומצד שני שכמות הכסף תפעל כדי לייצב את הכלכלה כאשר מתרחשים זעזועים. יש כיום הסכמה די רחבה שאלמלא ההרחבה המוניטרית (במילים פשוטות: הדפסת כסף) המסיבית שביצע הבנק המרכזי האמריקאי כשפרץ המשבר של 2008, המשבר היה חריף בהרבה.

      מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים אינם מאפשרים לעשות זאת. מכיוון שאין מאחוריהם גוף שהציבור מוכן לתת בו אמון, הדרך היחידה שלהם להבטיח אמון היא על ידי שימוש בתוכנה שמבטיחה שמספר המטבעות בעולם יגדל בקצב הולך ופוחת. מספר הביטקוינים שקיימים בעולם, למשל, חסום על ידי גבול עליון של 21 מיליון מטבעות. מצד אחד, זה מעודד את האמון במטבע, כי מי שמחזקי אותו יודע שהערך של המטבע לא ישחק בשל אינפלציה שנובעת מגידול בקצב ההדפסה. מצד שני, אבל, זה לא מאפשר ניהול של המטבע כך שהערך שלו ישאר יציב.

      התרשימים הבאים, שמראים את התנודות היומיות בשער החילופין בין שני מטבעות קריפטוגרפיים פופולריים, הביטקוין (BTC) והאתר (ETH), לדולר מראים את התוצאה. תנועות יומיות של 10% ויותר למעלה ולמטה, הופכות את המטבעות הללו לאמצעי תשלום מסורבל, מכיוון שיש לשנות את המחירים כמעט בכל רגע נתון.

      כך שההחלפה של הבנק המרכזי בתוכנה, עדיין לא משיגה את היעד של להפוך את המטבעות הקריפטוגרפיים למטבע נוח לשימוש. כל עוד לא תמצא הדרך לייצב את המטבעות הללו, הם ישארו בגדר נכס נפלא לסוחרים אוהבי סיכון ואמצעי תשלום עבור אנשים שלא מעוניינים שיעקבו אחרי הפעולות שלהם. אבל כדי שהם יהפכו להיות אמצעי התשלום הבסיסי של אנשים בעולם, חייב להמצא מנגנון שייצב את הערך שלהם. כלומר הם צריכים משהו קצת יותר דומה לנגיד של בנק מרכזי שיש לו שליטה על כמות המטבעות.

      אבל הדבר היפה הוא שהביטקוין ודומיו הם רק ניסיון ראשון ביצירה של אמצעי תשלום שנשלט על ידי תוכנה. צריך לראות מה יקרה בדורות הבאים של מטבעות קריפטוגרפיים. כי אם עד עכשיו דיברו על כך שמחשבים ורובוטים הולכים להחליף אנשי מכירות, מנקי רחובות, פועלים ושאר אנשים שעושים מלאכות פשוטות, התוכנה שנקראת ביטקוין מעלה את האפשרות שיום אחד, במקום נגיד של בנק מרכזי, תיהיה תוכנה שתקבל את ההחלטות על ריבית בנק ישראל.

      ד"ר אביחי שניר, המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי וזאק דניאל, מומחה למטבעות קריפטוגרפיים מאוניברסיטת בר-אילן

      תנודות יומיות בשע"ח ביטקוין-דולר (7 בינואר 2018) (עיבוד תמונה)
      תנודות יומיות בשער הביטקוין מול הדולר
      תנודות יומיות בשע"ח אתר-דולר (7 בינואר 2018) (עיבוד תמונה)
      תנודות יומיות בשער האתר מול הדולר