פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בעלי עסק: כך תנגישו את האתר שלכם לאנשים עם מוגבלות

      בחודש אוקטובר האחרון נכנסו לתוקפן תקנות נגישות השירות, המחייבות עסקים להנגיש את האתר שלהם לאנשים עם מוגבלות. מי חייב לעשות זאת ומה הדרך הראויה? מדריך

      בעלי עסק: כך תנגישו את האתר שלכם לאנשים עם מוגבלות
      עריכת וידאו:ניר חן

      (בווידאו: דיווח למהדורה המרכזית של וואלה! NEWS מהמסחר בבורסה בתל אביב)

      על פי תקנות נגישות השירות, שנכנסו לתוקפן בחודש אוקטובר 2017, אתר הנותן שירות או מידע אודות שירות בתחום הבריאות, בידור, חינוך, פנאי, רווחה, ספורט, תיירות, מסחר ועוד, חייב להנגיש את האתר שלו לאנשים עם מוגבלות. חשוב לשים לב כי חובת ההנגשה חלה גם על אתר קיים ופעיל וגם על אתר חדש שנבנה, בכפוף לפטורים השונים שניתנו לעסקים קטנים בהתאם למחזור ההכנסה שלהם.

      אתר נגיש מאפשר לאנשים עם מוגבלות להפיק ממנו תועלת הדומה לתועלת שמפיקים ממנו אנשים ללא מוגבלות. כך למשל, אתר נגיש מאפשר לעיוורים לקרוא את הכתוב באתר באמצעות תוכנה קוראת מסך ולבעלי קושי בשמיעה להבין מה נאמר בסרטון גם בלי לשמוע.

      לקריאה נוספת:
      "האח של": אחרי 40 שנה - חטיף ביסלי חדש לחברת אסם
      "אשליה של כמעט כפול": קנתה אריזת תבלין - וגילתה שהיא חצי ריקה
      "חשבתי שזה משהו שהיה חי" - ההפתעה שחיכתה ברוטב העגבניות

      זוג מבוגרים יושבים מול מחשב (ShutterStock)
      מבוגרים רבים זקוקים להנגשה של האתר והתאמתו לצרכיהם (צילום אילוסטרציה: shutterstock)

      ממה נבע הצורך בחוק?

      החוק נועד לאפשר לאנשים עם מוגבלות ליהנות מהיתרונות שבאינטרנט בדיוק כמו כל אדם אחר. אתרים שאינם נגישים מונעים מאנשים עם מוגבלות ליהנות מיתרונות הרשת כגון חיסכון בזמן, אי הגעה פיזית לבית העסק או הימנעות מהמתנה בתור, רכישת השכלה, תעסוקה ומעורבות חברתית. יתרונות אלה מביאים לאוכלוסיית האנשים עם המוגבלויות הקלה משמעותית בהתנהלותם היומיומית ומאפשרים להם להיות כאחד האדם.

      מעבר לחובה החוקית, יש להנגשה גם תועלת עסקית וחברתית. ההנגשה עשויה להביא להגברת החשיפה לאתר. 25% מאזרחי ישראל הם אנשים עם מוגבלות. אליהם מצטרפים חלק מבני הגיל השלישי הנזקקים להגדלת פונט או מתקשים בשמיעה. מדובר באוכלוסייה גדולה שיכולה ליהנות מאתר נגיש ויכולה גם להגדיל את מספר הגולשים הפוטנציאליים באתר.

      איך אני מנגיש את האתר שלי ותוך כמה זמן?

      אתר אינטרנט נגיש הוא אתר העומד בדרישות תקן 5568 של מכון התקנים הישראלי. על מנת להפוך אתר לנגיש מומלץ לפעול על פי השלבים הבאים:

      1. וידוא חובת ההנגשה - בשלב הראשון כדאי לבחון האם חלה עליך חובה לפי החוק להנגיש את האתר שלך. ניתן להיעזר בשאלון האינטראקטיבי באתר איגוד האינטרנט הישראלי.

      2. ביצוע מיפוי לרכיבים אותם צריך להנגיש - לאחר שקיבלת החלטה להנגיש את האתר, עליך לבצע בדיקה מקיפה על מנת למפות את הרכיבים באתר אותם צריך להנגיש (כולל: פלטפורמה, מסמכים, תוכן, וידאו וכדומה). כדאי להיעזר לצורך מיפוי זה בטופס סקר נגישות המפורסם באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.


      3. קבלת החלטה כיצד ועל ידי מי תתבצע ההנגשה - הנגשת האתר בפועל יכולה להתבצע על ידי מפתחים שהם קבלנים חיצוניים או על ידי מפתחים In house העובדים בעסק.

      בין אם מדובר בהנגשת אתר חדש או בשדרוג אתר קיים, אם בחרת להנגיש את האתר על ידי מפתחים חיצוניים מומלץ לקבל בתחילה הצעות מחיר ממספר מפתחים או חברות שיש להם ניסיון בהנגשת אתרים. על הצעת המחיר לפרט במדויק אילו רכיבים יונגשו (ועל איזה רכיבים יידרש תשלום נוסף עבור הנגשתם או פיתוחם מחדש). מומלץ לוודא שהצעת המחיר שהתקבלה נותנת מענה להנגשת כל הרכיבים הנדרשים בהנגשה בהתאם לסקר הנגישות שביצעת.

      בנוסף, מומלץ לקבל המלצות על המפתח או החברה החיצונית אותם אתם רוצים לשכור. חשוב לוודא שהמלצות אלה יהיו מלקוחות קודמים שלו אשר סיימו בהצלחה את תהליך הנגשת האתר. יש לוודא שמפתח האתר מחויב בחוזה לתוצר של אתר נגיש העומד בדרישות החוק והתקנות. מומלץ להכניס סעיף בנושא בחוזה שנחתם מול המפתח החיצוני (ניתן למצוא הצעה לניסוח סעיף כזה באתר איגוד האינטרנט הישראלי).

      אם ההנגשה תתבצע על ידי מפתחים מטעם הארגון (In house), מומלץ לוודא כי הם למדו את הנושא לעומק. ניתן להפנות אותם גם למידע טכני מעמיק באתר "נגיש". במקרה של הנגשת אתר מורכב, כדאי לשקול אפשרות לשכירת יועץ מקצועי בנוסף לביצוע הפנימי.

      בנוסף, ניתן להפנות את המפתחים להכשרות מקצועיות. עמותת נגישות ישראל ביחד עם איגוד האינטרנט הישראלי מקיימים הכשרות ייעודיות למפתחים ועורכי תוכן. חשוב גם לזכור שהנגשת האתר היא תהליך לא קצר.

      קיבלתי מכתב בו נכתב שכיוון שהאתר שלי לא נגיש עלי לשלם פיצוי כספי לכותב המכתב. האמנם?

      אם אתר כלשהו חייב בהנגשה ולא ביצע אותה עדיין, חשוף בעל האתר לתביעה אזרחית ללא הוכחת נזק בסכום של עד כ-62 אלף שקל, לתביעה ייצוגית או לקנס מנהלי. החשיפה היא גדולה ועלולה להגיע לסכומים גבוהים ולכן מומלץ להקדים תרופה למכה ולבדוק כבר עכשיו אם אתה מחויב בהנגשה ואם כן - לפעול להנגשת האתר בהקדם.

      מה שלעיתים מכתבים מסוג זה משמיטים הוא כי התקנה קובעת כי יש לבעלי האתרים 60 ימים לטיפול בתקלות בטרם ניתן להגיש נגדם תביעה. 60 ימים אלה לא יספיקו בדרך כלל כדי להתחיל תהליך של הנגשה מאפס, אבל אם האתר הונגש אבל לא ב-100%, תקופה זו נועדה לצורך ביצוע תיקונים כדי להימנע מתביעה.

      בכל מקרה, תשלום פיצוי ללא הוכחת נזק צריך להיקבע על ידי בית המשפט לאחר הגשה וניהול תביעה. הסכום של 62 אלף שקלים הוא סכום המקסימום. בית המשפט יקבע אם מגיע פיצוי ואם כן - מה גובהו, בהתאם לתהליכי הנגשה שבעל האתר כן ביצע. אל תמהרו להתפשר - פשרה עם פונה אחד לא תמנע את הדרישה הבאה.

      גוגל דוקס google docs (ShutterStock)
      יש התאמה גבוהה מאוד בין ההנחיות לקידום אתרים במנועי חיפוש לבין ההנחיות להנגשת אתרים. חיפוש ברשת (צילום אילוסטרציה: shutterstock)

      מה היתרונות הכלכליים הנוספים שיש להנגשת אתרים?

      בנוסף להגדלה פוטנציאלית של החשיפה לאתר, מנועי חיפוש מעדיפים באופן ברור אתרים נגישים. הסיבה לכך היא שמנועי חיפוש הם בעצם "עיוורים". יש התאמה גבוהה מאוד בין ההנחיות לקידום אתרים במנועי חיפוש (SEO) לבין הנחיות הנגישות לאינטרנט.

      לכן הנגשת האתר מביאה לעלייה משמעותית במספר הגולשים המגיעים באמצעות מנועי החיפוש, כמו גם מגבירה את הכניסה לאתר ממכשירי טלפון סלולריים וממכשירי כף יד. אתר נגיש הוא אתר המקפיד על כתיבת קוד סטנדרטית - כלומר שלצד העלויות הכרוכות בהנגשה, קיים גם יתרון כלכלי מעצם הנגשתו לאנשים עם מוגבלות.

      הכותבת היא סמנכ"לית קשרי קהילה ורגולציה באיגוד האינטרנט הישראלי