ישראל היא המדינה השלישית הכי משכילה בעולם: למה זה רע לכלכלה?

רק יפן וקנדה עוקפות אותנו בשיעור בעלי ההשכלה הגבוהה באוכלוסייה, אך כשבוחנים את רמת המיומנויות שמקנה השכלה זו לעובדים, התמונה פחות מעודדת. הדגש על הלימודים דווקא מעכב את המשק

אביחי שניר
צילום: אבי כהן, עריכה: יאיר דניאל

(בווידאו: שר החינוך, נפתלי בנט, על לימודי המתמטיקה במערכת החינוך- ארכיון)

לפני כשישים שנה הגדיר הכלכלן זוכה פרס נובל, גארי בקר, את המושג "הון אנושי". לפי בקר, הון אנושי הוא מצבור הכישורים, הידע, הניסיון והנורמות שתורמים לכושר הייצור ושיש לאדם או לחברה. בקר חשב שהאוסף הזה של הון אנושי שקול לאוסף של ההון הפיזי (מבנים, ציוד ומלאי), מבחינת ההשפעה שלו על הצמיחה של מדינות. בהעדר הון אנושי, הצטברות של הון פיזי מביאה רק תועלת מועטה לחברה, מכיוון שכדי שניתן יהיה לנצל את אוסף ההון, צריך שלחברה יהיו הכישורים כדי להפעיל אותו ביעילות.

מאז העבודה הראשונית של בקר, המשיכו כלכלנים רבים לחקור את החשיבות של ההון האנושי. הממצאים מראים שמאז שנות ה-80, יש קפיצה גדולה בחשיבות של ההון האנושי, ומאז, הצטברות ההון האנושי היא אחד הכוחות החזקים ביותר שמשפיעים על הצמיחה של מדינות, ועל ההכנסה של עובדים.

עוד בעסקים

הבאת וולמארט לישראל - לא הפתרון לבעיית יוקר המחיה

לכתבה המלאה

בהקשר הזה, לפני כשבוע, מיהרו במשרד החינוך להכריז על הישג מצוין לישראלים: על פי הארגון לשיתוף פעולה כלכלי, ה-OECD, מבין כל המדינות בעולם המפותח ישראל מדורגת במקום השלישי בהשכלת מבוגרים. תרשים 1 מראה את ההישג הזה: על פי ההגדרות של ה-OECD, לכמעט 50% מהמבוגרים בישראל יש השכלה על תיכונית. המדינות היחידות שמדורגות מעל ישראל הן קנדה ויפן.

אחוזים מכלל האוכלוסיה הבוגרת שיש להם השכלה על תיכונית כלשהי (צילום: עיבוד תמונה)

ציונים נמוכים במתמטיקה ומיומנויות מחשב

הנתון הזה הוא בהחלט נתון יפה, מכיוון שה-OECD מגדיר כאנשים בוגרים את האוכלוסיה בגילאים 25 - 64. בהנתן שהצעירים הישראלים בדרך כלל מתחילים ללמוד יותר מאוחר מאשר מקביליהם בשאר העולם, התוצאה הזאת מראה שהם מצליחים להדביק את הפער בכמות ההשכלה די מהר.

אבל הנתון הזה הוא בכל זאת קצת פחות מעודד מכפי שנתן לחשוב ממבט ראשון. העובדה שאנשים לומדים לא אומרת הרבה על איכות ההשכלה. כשבודקים את איכות ההשכלה, התוצאות לגבי הישראלים פחות מחמיאות. ה-OECD ערך מבחן למיומנות מבוגרים שבו לקחה חלק גם ישראל. הממצאים מראים שלמרות שלימודים אקדמאיים מתואמים עם שיפור בביצועים, הישראלים עדיין קיבלו ציונים נמוכים בהרבה מכפי שניתן היה לצפות מאחת האומות המשכילות בעולם.

תרשים 2 מראה את התוצאות הממוצעות במבחן המיומנות למבוגרים במתמטיקה במבחר מדינות. בישראל, אפשר היה לחשוב שלאנשים יש מניע חזק ללמוד את המקצועות המתמטיים, מכיוון שהשכר במקצועות ההיי טק גבוה מאשר במקצועות אחרים. בכל זאת, הציונים בישראל הם נמוכים באופן משמעותי מאשר ברוב העולם. למעשה, מתברר שלשליש מהישראלים יש בעיה או בקריאה, או בביצוע של פעולות חשבון בסיסיות, או בשני הדברים גם יחד.

ציון ממוצע במבחן PIAAC באוריינות מתמטית (צילום: עיבוד תמונה)

במיומנויות מחשב המצב לא יותר טוב. תרשים 3 מראה את אחוז המבוגרים בכל מדינה שהוגדרו כבעלי יכולת טובה או טובה מאד בכישורי מחשב. אפשר לראות שוב שבישראל אחוז בעלי היכולת הטובה הוא נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות האחרות.

אחוז המבוגרים המוגדרים בעלי יכול שימוש במחשב טובה (צילום: עיבוד תמונה)

התוצאות האלו חמורות במיוחד עבור ישראל מארבע סיבות. הראשונה, בישראל יש מתאם גבוה מאד בין מיומנויות ההורים למיומנויות הילדים. כך שהכישורים הנמוכים של המבוגרים בדור הנוכחי צפויים להיות מועברים לילדים שלהם, מה שיביא להגדלת הפערים בחברה גם בדורות הבאים.

השנייה, בישראל יש מתאם חזק בין מיומנויות לשכר. בעלי המיומנויות הגבוהות עובדים במשרות מכניסות, חלקם הגדול בהיי טק, ומרוויחים שכר יפה. בעלי המיומנויות הנמוכות, מרוויחים שכר נמוך בהרבה. אפשר לראות את זה בתרשים 4 שמראה את הקשר בין מיומנויות הקריאה לשכר. מי שמדורגים ברמות הגבוהות במיומנויות הקריאה מרוויחים כמעט בפי שניים, בממוצע, מאלו ברמות הנמוכות.

שכר ממוצע לגברים לפי הרמה שהשיגו באוריינות קריאה (צילום: עיבוד תמונה)

אין ביקוש לעובדים משכילים

הסיבה השלישית היא שבישראל רמת ההשכלה עולה הרבה יותר מהר מהביקוש לעובדים משכילים. התוצאה היא שחלק גדול מהעובדים שרוכשים השכלה אקדמית אינם יכולים למצוא שימוש אמיתי לכישורים שרכשו. תרשים 5 מראה את התוצאה. בענפי השירותים האישיים, שהם ענפים שדורשים השכלה בסיסית בלבד, יש עלייה חדה ומתמשכת ברמת ההשכלה של העובדים. אבל לא רק שהשיפור בהשכלה אינו מתבטא בעלייה בתוצר - הנתונים מראים שיש דווקא ירידה בתוצר לשעת עבודה.

כלומר זה לא שהעלייה בהשכלה נובעת מכך שיש צורך בכישורים טובים יותר כדי לעשות עבודה טובה יותר: העלייה בהשכלה נובעת מכך שאנשים למדו, לא מצאו עבודה, והלכו לעבוד איפה שהתאפשר להם. המצב הזה הוא מתכון לתסכול גובר, כי אנשים משלמים הרבה כסף בשביל לרכוש השכלה, ולבסוף מוצאים את עצמם בעבודה שדורשת כישורים די בסיסיים ומשלמת שכר נמוך.

השכלה ותוצר לשעת עבודה בענפי השירותים האישיים (צילום: עיבוד תמונה)

הסיבה הרביעית נובעת מכל השלוש הקודמות. רכישת השכלה על תיכונית דורשת זמן. בזמן שמוקדש היום ללימודים, האנשים היו יכולים לרכוש ניסיון מעשי, וניסיון, כידוע, שווה כסף. לכן יש מקום לשקול האם נכון לעודד את כולם להשקיע בלימודים גבוהים כאידיאל (ולהרגיש מתוסכלים גם בגלל שהם גם לא מסוגלים לפתור משוואה דיפרציאלית וגם בגלל שהם לא מצאו עבודה שמתאימה להשכלה שרכשו). אולי הגיע הזמן לעודד חלק גדול מהאנשים דווקא לרכוש ניסיון מעשי, כך יוכלו לתרום יותר גם לעצמם וגם לחברה.

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה וכלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully