(בווידאו: העורכת הכלכלית של וואלה! NEWS, הילה ציאון, על שיאני השכר במהדורה המרכזית)
הממונה על השכר באוצר, ערן יעקב, פרסם היום (רביעי) את רשימת שיאני השכר במגזר הציבורי בשנת 2016. בראש הרשימה נמצאים כ-200 רופאים, כששיאן השכר הוא רופא בהדסה שהשתכר בממוצע 229,815 שקל לחודש (282,270 שקל בחודש כולל עלויות מעביד). אחריו ברשימה רופא מאותו בית החולים עם שכר חודשי של 255,347 שקל בחודש. זוהי הפעם הראשונה שבית החולים הדסה נכלל ברשימות שיאני השכר, לאחר שנקלע לקשיים והממשלה החלה לתמוך בו. מרבית הרופאים האחרים המככבים ברשימה הם בדרגות ניהול בכירות במערכת או מומחים בתחומים שונים.
עוד בולטים ברשימה נציב תלונות השופטים אליעזר ריבלין שהשתכר 97 אלף שקל בחודש וכלכלן עובד בנק ישראל, בדרגת מנהל מדור, המקבל שכר ממוצע של 118,922 שקל בחודש. מבנק ישראל נמסר בתגובה שלא מדובר בשכר, אלא בתשלום סוציאלי חד פעמי בגין אירוע שהתרחש לפני מספר שנים. "מפאת צנעת הפרט לא נוכל לפרט מי העובד ומה היה האירוע.אף עובד בבנק ישראל לא משתכר סכום של מאה אלף שקלים וגם לא קרוב לכך", נמסר מהבנק
בעבר היה בנק ישראל ידוע במשכורות העתק של עובדים זוטרים יחסית. השכר הממוצע של עובדי בנק ישראל עמד ב-2016 על סכום של 27,113 שקל בחודש. חשוב לציין שהדוח אינו מדרג את בעלי השכר הגבוה בכלל המוסדות הממשלתיים - אלא רק את בעלי השכר הגבוה במוסדות שבהם השכר הממוצע הוא הגבוה ביותר. לכן ייתכן שיש בממשלה ובארגונים הנתמכים בעלי שכר גבוה יותר שאינם נכללים בדוח.
כמו כן, באופן מסורתי אין נשים ברשימות בעלי השכר הגבוה ביותר בממשלה והמוסדות הנתמכים על ידה. בנוסף, הדוח מצביע על כך שישראל ממשיכה לפגר אחרי המגמה של סגירת הפערים המגדריים במדינות המפותחות.
עוד ברשימת בעלי השכר הגבוה בדוח: נתב בנמל אשדוד, עם שכר חודשי ממוצע בגובה של 98,254 שקל בחודש. תפקידו של הנתב בנמל הוא להוביל אניות הנכנסות ויוצאות לנמל. שכרם הגבוה של הנתבים מוסבר על ידי הממונים שלהם באחריות הכבדה המוטלת עליהם למניעת תאונות ימיות וחובתם לפעול גם בתנאי מזג אוויר קשים.
לרשימת השכירים העשירים במגזר הציבורי הגיע גם עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל, עם שכר חודשי של 90,781 שקל. מחברת החשמל נמסר בתגובה כי "החברה היא חברת התשתית הגדולה במשק עם 12 אלף עובדים ו-2.8 מיליון לקוחות, וראוי שלמנהל החברה יהיה שכר הולם".
אחריו ברשימה נמצא סמנכ"ל בחברת רפאל (רשות לפיתוח אמצעי לחימה) עם שכר חודשי של 89,957 שקל בחודש. על פי הדוח, ב-2016 עמד השכר הממוצע ברפאל על 25,392 שקל לחודש.
עובדי הנמלים ממשיכים להוביל את טבלאות השכר
מהדוח עולה כי עובדי הנמלים ממשיכים להוביל את טבלאות השכר בשירות הציבורי. יצוין כי העובדים קיבלו תוספות שכר נדיבות בתמורה להסכמתם להרחיב את התחרות בענף הנמלים, באמצעות הקמת רציפים בבעלות פרטית. השכר הממוצע של עובדי נמל חיפה הוא 30,958 שקל בחודש; ובמקום השני בהפרש קטן צועדים עמיתיהם מנמל אשדוד עם 28,041 שקל בחודש.
במקום השלישי נמצאת חברת נמלי ישראל, חברת מטה קטנה העוסקת בניהול הנמלים, עם שכר ממוצע של 27,797 שקל בחודש. חברת החשמל, הידועה בתנאי העבודה הנוחים של עובדיה, מסתפקת במקום הרביעי עם שכר ממוצע של 27,686 שקל בחודש.
הסקטור המרוויח ביותר במגזר הציבורי הוא סקטור הרופאים, ששכרם הממוצע בשירות הציבורי עומד על 38,625 שקל בחודש. אחריהם ברשימה עובדי המחקר, עם 34,315 שקל בחודש; סגל אקדמי בכיר עם 29,671 שקל בחודש; ובעלי "חוזה בכירים" עם 28,469 שקל בחודש.
מוסדות המחקר הם, כנראה, הארגונים שבהם פערי השכר הם הגבוהים ביותר בשירות הציבורי, מפני שבעוד שעובדי המחקר והסגל האקדמי ממוקמים היטב בצמרת בעלי השכר הממוצע הגבוה - משתרכים הסטודנטים המועסקים על פי שעות ועובדי ההוראה והמחקר בתחתית הרשימה, עם שכר ממוצע של 9,102 שקל ו-10,018 שקל בממוצע.
בשירות הציבורי בישראל מרוויחים יותר מאשר בחו"ל
על פי נתוני הדוח, נהנים הבכירים בשירות הציבורי משכר נדיב מאוד ביחס לעמיתיהם בחו"ל, בהתחשב בהבדלים בתוצר לנפש. על פי ההשוואה שמפרסם הממונה, נהנים בכירי המנכ"לים בשירות הממשלתי בישראל משכר ממוצע הגבוה פי 6.39 מהתוצר הממוצע לנפש.
בהשוואה זו, גבוה שכר המנהלים בישראל משכר המנכ"לים בשירות הציבורי בארה"ב, צרפת, גרמניה, דנמרק, קוריאה ואיסלנד. שיאניות שכר המנכ"לים הן מדינות שאינן ידועות במנהל הציבורי המשובח שלהן, כמו איטליה ומקסיקו.
עוד עולה מהנתונים כי ישראל מפגרת אחרי העולם המפותח גם בכל הקשור לשוויון בין המינים. שכר הנשים במגזר הציבורי בישראל גבוה יחסית, 63% לעומת ממוצע ה-OECD שעומד על 58%; אולם שכרן הממוצע של הנשים בשירות הציבורי נמוך ב-21.8% משכר הגברים, לעומת ממוצע של 14.3% במדינות ה-OECD. מהשוואה ארוכת טווח עולה, שלמרות שהפער המגדרי בשכר הצטמצם בעשור האחרון, לא חל שינוי משמעותי בפער בין ישראל למדינות OECD.
פערי השכר בין המינים מתקיימים למרות שאין כל אפליה בין עובדים בדרגה זהה באותו ארגון. הגורמים לפערים הם הבדלים בין מקצועות ותפקידים. במקצועות הנחשבים לבלתי מתגמלים, יש שיעור גבוה יותר של נשים. כך, הנשים מהוות 99% מהאחיות בבתי החולים, 97% מהקלדניות בבתי המשפט, 89% מהעובדות הסוציאליות ו-86% מהמורים.