פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הבנק העולמי: תרומות לעזה ימנעו קריסה - אך לא ישפרו את המצב

      בדוח שפרסם מזהיר הבנק מהשלכות הירידה בתרומות לרצועה, ובכללן לארגון הסיוע אונר"א, על המצב ההומניטרי בה. הבנק קורא לפתיחת הרצועה למסחר כדי להביא לפתרון

      הבנק העולמי: תרומות לעזה ימנעו קריסה - אך לא ישפרו את המצב
      צילום: רויטרס, עריכה: ורד לידני

      (בווידאו:המצב הכלכלי הקשה ברצועת עזה)

      "המצב ברצועת עזה מידרדר במשך שנים, והגיע לקריסה מאיימת של הכלכלה והשירותים החברתיים הבסיסיים", כך עולה מהדוח השנתי שפרסם היום (חמישי) הבנק העולמי אודות המצב ברצועה ובשטחי הגדה המערבית. על פי הדוח, "יש צורך בוער בנזילות כדי להקל את תנאי החיים הקשים, ובה בעת, יש צורך במהלכים אסטרטגיים מתוכננים, כולל פתיחת הגישה לשווקים חיצוניים והרחבת הפעילות המסחרית, כדי להביא להתאוששות בת קיימה".

      דוח הבנק העולמי יוגש לוועידת המדינות התורמות של הרשות הפלסטינית שתתכנס החודש בבריסל. הדוח מתריע כי "הרצועה זקוקה בדחיפות לכספי התרומות כדי להתמודד עם המצוקה הכלכלית וההומניטרית. השירותים הבסיסיים כמו חשמל, מים וביוב והגישה של התושבים לשירותים אלה מידרדרים במהירות וגורמים לסיכונים בריאותיים והמצב הפך לאיום אמיתי".

      לפי הדוח הצמיחה הכלכלית ברצועה הסתכמה ב-2017 ב-0.5% בלבד - כלומר, רמת החיים ירדה - לעומת צמיחה של כ-8% ב-2016. האבטלה בעזה עלתה מ-41.7% בשנת 2016 ל-43.6% ב-2017. עוד נכתב בדוח כי הקיצוצים הצפויים בתקציב אונר"א צפויים לפגום ביכולת לספק שירותים ותעסוקה, ועלולים להביא לפיטוריהם של כ-18 אלף אנשי הצוות של הארגון ויעמיקו עוד יותר את המצוקה. הדוח מזהיר גם מהחמרה במתח ואי השקט (unrest) ברצועה על רקע המשבר ההומניטרי המתגבר.

      לקריאה נוספת:
      מאבדים כרוניים? הטכנולוגיה הבאה יכולה לחסוך לכם המון כסף
      המשבר בענף האופנה: כך קורסים גם העסקים הקטנים
      משרד הכלכלה: הירקות הקפואים בארץ יקרים ב-64% לעומת העולם

      רצועת עזה, ינואר 2018 (רויטרס)
      הצמיחה הכלכלית ברצועה הסתכמה ב-2017 ב-0.5% בלבד – כלומר, רמת החיים ירדה (צילום: רויטרס)

      סיוע נקודתי אינו מספק

      "הרצועה זקוקה לסיוע שיביא להקלה במצב ההומניטרי בטווח הקצר, אך הסיוע אינו פותר את מצבה הירוד של הסביבה העסקית בעזה", אומרת מרינה ווס, מנהלת אזורית הבנק העולמי בגדה המערבית ורצועת עזה. "המצב דורש פעולה של כל הצדדים לחידוש הצמיחה ויצירת מקומות עבודה כדי ליצור את התנאים הנכונים לשיקום המגזר העסקי הפרטי. בלא הסרת המגבלות על המסחר, הרצועה תמשיך לסבול מקיפאון והאוכלוסייה תמשיך לשלם עליו מחיר כבד, עם השלכות הומניטריות שאיש אינו מעוניין בהן".

      דוח הבנק חושף ירידה חדה בתשלום התרומות לרצועת עזה - מ-400 מיליון דולר ב-2016 ל-55 מיליון דולר ב-2017, ומזהיר מפני הידרדרות וחוסר יציבות כתוצאה מקיצוצים נוספים מתורמים ומאונר"א. אונר"א מסייעת לכ-80% מתושבי הרצועה, מחזיקה ברצועה 275 בתי ספר ו-22 מרפאות ומחלקת מזון לכמיליון פלסטינים ברצועה. התרומות מהוות חלק מכריע מהתוצר ברצועה, כיוון שרק 13% מתושבי הרצועה עובדים במגזר היצרני (תעשייה וחקלאות).

      הירידה בתרומות מדרדרת את המצב ברצועה וכבר פגעה באספקת המזון והתרופות של כרבע מיליון פלסטינים. מעבר לכך, קיצוץ נוסף בתקציב אונר"א עלול להחמיר את המצב בהרבה ולהביא לצמצום במזון ובתרופות של כמיליון פלסטינים. הדוח מציין סיבה נוספת להידרדרות המצב ברצועה: הרשות הפלסטינית, שמעסיקה כ-80 אלף עובדים ברצועה, לא שילמה את שכרם במשך כחצי שנה ב-2017.

      רק 54% מתושבי הרצועה שביקשו ב-2017 אישור לצאת לטיפול רפואי קיבלו אישור - השיעור הנמוך ביותר מאז 2008. 95% מתושבי הרצועה צורכים מים מזוהמים אפילו לפי הקריטריונים של מדינות מתפתחות ול-97% מתושבי הרצועה אין מספיק מים בברזים והם רוכשים מים במחירים גבוהים מסוחרים פרטיים במכליות ניידות. תחנות הכוח מספקות רק שליש מצרכי החשמל ברצועה - 170 מתוך 500 מגהוואט שנדרשים לאספקת חשמל מינימלית.

      בטווח המיידי, קורא הבנק למדינות התורמות להגדיל את היקף התרומות בכדי לאפשר נזילות מזומנים אשר תפחית את המצוקה ההומניטרית והכלכלית. בטווח הארוך, הבנק העולמי קורא לרשות הפלסטינית לזרז את איחוד מנגנוני הרש"פ בגדה המערבית עם המנגנונים בעזה, כדי לאפשר תשלום שכר לעובדים, אספקת חשמל סדירה והעברה של כספי תרומות לייעודם. כמו כן קורא הבנק העולמי לרש"פ להמשיך במנגנוני ההתייעלות הפנימית של מוסדותיה. הבנק העולמי קורא להסיר את המצור על עזה ולהקל את הגבלות התנועה בגדה כדי לאפשר לחדש את הייצוא מהרצועה ואת הפעילות היצרנית ולחזק את הפעילות היצרנית בגדה.

      קשיים כלכליים גם בגדה המערבית

      הדוח מציין כי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית התייעלה - היקף ההכנסות ממסים זינק ב-22% עקב שיפור בגביית המסים. ואולם, לפי הדוח, נעצרה העלייה בת מספר השנים ברמת החיים בגדה המערבית. התוצר המקומי הגולמי (GDP) בגדה המערבית עלה ב-2017 בכ-2.4%, נתון שמשמעו ירידה בתוצר לנפש, כלומר ברמת החיים. האבטלה בגדה המערבית עומדת על 18%. בקרב הצעירים מתחת לגיל 30 יש אבטלה של 40%. הבנק העולמי מעריך שהתוצר יעלה ב-2018 בממוצע הכללי של הגדה והרצועה יחד ב-2.5% - כלומר, הרבה יותר מאשר ב-2017, אבל גם עליית תוצר של 2.5% משמעה ירידה בתוצר לנפש, כלומר ברמת החיים.

      לפי הדוח, אחת הסיבות לדעיכה הכלכלית בגדה היא החמרה בתקנות להלבנת הון בישראל, שהביאה לכך שבנקים ישראלים מסרבים לעבוד עם בנקים בגדה המערבית ונוצרת מצוקת אשראי קשה. תושבי הגדה סובלים גם מעליית מחירים זוחלת בשל עליית המחירים הזוחלת בישראל.