וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הסוף לחגיגת הטיפים: פסק הדין טוב או רע למלצרים? שאלות ותשובות

עמית גרוס

27.3.2018 / 0:00

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי תשר ייחשב כשכר לכל דבר. איך זה עבד עד היום, מי יקבל את הטיפים בפועל ומה המשמעות של פסק הדין עבור המלצרים ובעלי המסעדות?

צילום:יוני ריקנר עריכת וידאו:ניר חן

(בווידאו: דיווח במהדורה המרכזית של וואלה! NEWS על פסק דין הטיפים)

בית הדין הארצי לעבודה פסק אתמול (שני) כי תשר (טיפ) שמקבלים מלצרים ייחשב לשכר לכל דבר - והמעסיק יצטרך לשלם עבורו זכויות סוציאליות כמו דמי ביטוח לאומי, פנסיה, מס הכנסה ומס בריאות. מדובר במהפכה של ממש בשוק העבודה, בשל ההשלכות הרחבות על המשק - איך היא צפויה להשפיע על המלצרים? לפניכם שאלות ותשובות.

מה היה בעצם עד עכשיו בעולם הטיפים של המלצרים בישראל?

ההלכה שהייתה עד היום קבעה כי התשר הוא הכנסה של העובד שלא מהמעסיק. זוהי הלכה בעייתית שיצרה המון שאלות בכל הנוגע לדיני המס, שכן לא ברור היה אם ניתן להעביר את התשר בספרי המעסיק (ספר טיפים) - או שמא דרך קופת העסק בלבד.

כמו כן, ההלכה קבעה כי ניתן להכשיר תשר כשכר עבודה, אולם לא נאמר במפורש כי כלל התשר יהווה שכר עבודה של המלצר. במצב דברים זה, המצב בענף היה כזה שכל מסעדה קבעה איזה חלק מהתשר היא מכשירה כשכר ומביאה לידי ביטוח בתלוש השכר של העובד (אשר מוסה כדין); ואת יתרת התשר קיבל המלצר ישירות מהלקוח, דבר אשר הוביל להעלמת מס מצד העובד בשווי של בין 1-2 מיליארד שקל בשנה (לדברי בית הדין).

בנוסף, עלו בפסיקות הדין שאלות רבות בנוגע לתום הלב של העובד, שעה ששילשל לכיסו עשרות אלפי שקלים במזומן ללא תשלום מס; ובנוסף לכך דרש ממעסיקו תשלום בגין שכר מינימום.

עוד באותו נושא

הסוף לחגיגת הטיפים: בית הדין לעבודה הכריע כי תשר ייחשב כשכר

לכתבה המלאה
מלצרים. ShutterStock
מלצרים/ShutterStock

מדוע בית הדין התערב עכשיו?

עניין הטיפים לא הוסדר מעולם בחקיקה, דבר שהוביל למנהגים שונים ולשיטות תשלום שונות בענף המסעדנות. גם פסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה לא הייתה אחידה, ונוצרו פסיקות שסתרו זו את זו. אפילו בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, קרא למחוקק להתערב ולחוקק חוק כדי שמעמדו של הטיפ יהיה מוסדר.

ואולם, המחוקק לא פעל בנושא חרף הפנייה מבג"ץ וחרף הזמן הרב שחלף. בפועל, בהיעדר חקיקה מוסדרת, נהגו מלצרים רבים לקבל טיפים בסכומים גבוהים, ללא תשלום מס או ביטוח לאומי, אך במקביל תבעו את המסעדות על היעדר שכר מינימום ואי תשלום זכויות סוציאליות.

היעדר החקיקה יצר כאוס וכל מסעדה עשתה ככל העולה על רוחה. לאור זאת, החליט בית הדין הארצי באקט חריג ביותר לפסוק פסיקה שהיא מעין חוק, כלומר מדובר בחקיקה שיפוטית, על כל המשתמע מכך.

מה בעצם משמעות פסק הדין החדש?

נקבע כי כל הטיפ הוא הכנסה של בית העסק ולא הכנסה של העובד. כלומר, כל הטיפ הוא שכר עבודה. כמו כן, נקבע כי ברירת המחדל היא שכל התשר יהווה שכר עבודה של שרשרת נותני השירות, כלומר לא רק המלצרים. על פי ברירת המחדל, המעסיק לא יכול לשלם מהטיפ את תשלומי החובה שחלים עליו, למשל ביטוח בריאות או ביטוח לאומי שהמעסיק חייב בו, אלא ישלם זאת בנוסף מכיס המסעדה.

יחד עם זאת, נקבעה אפשרות להתניה חורגת, ובתנאי שתיעשה בהסכם ברור ובכתב, ולפיה ניתן יהיה לעשות שימוש בתשר העולה על שכר מינימום לטובת חלק המעסיק בפנסיה, זכויות סוציאליות ועוד - והכול בכפוף לחוקי המגן (ובכלל) הקיימים. בכל מקרה, על המעסיק להבטיח לעובד לכל הפחות את שכר המינימום המגיע לו מתוקף חוק שכר מינימום.

עוד נקבע בפסק הדין כי הגמלה מהביטוח הלאומי תשולם מההכנסה "האמיתית והמלאה" של העובד מהטיפ, מה שלא היה קיים עד עתה, כלומר הזכויות הסוציאליות של העובד ישופרו משמעותית.

מלצרים. ShutterStock
מלצרים/ShutterStock

לאן ילכו הטיפים מעכשיו?

בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, הטיפים שייכים למעסיק ונחשבים הכנסה שלו. מהיבט של דיני עבודה, על המעסיק יהיה להצהיר במסגרת תלושי השכר על כל הכספים המשולמים לעובד. כך יופסק המצב הקיים היום, בו הטיפ מדווח באופן חלקי בלבד, והיתרה נכנסת לכיסו של העובד ללא כל דיווח.

האם המלצרים יזכו גם למשכורות וגם לטיפים?

כנראה שלא. בית הדין הארצי קבע שהטיפ הוא שכר עבודה, וקשה לראות כיצד בעלי המסעדות יוכלו לשלם שכר נוסף. יחד עם זאת, יתכן שבעלי מסעדות יעדיפו לגבות דמי שירות במקום הטיפים, וזאת על מנת להיות בשליטה לעניין שכר המלצרים והזכויות הסוציאליות.

ההבדל בין טיפ לדמי שירות הוא שטיפ ניתן למלצר ישירות, ואילו דמי שירות המסעדה גובה - והדבר נחשב לה כהכנסה לכל דבר. כלומר, מעתה יתכן שמסעדות יעדיפו לגבות מהסועד מראש דמי שירות ולהעבירו לעובדים בצורה מפוקחת, מבלי אפשרות לסועד להעניק טים למלצר כלל.

מתי תיכנס לתוקף ההחלטה החדשה?

בגלל שמדובר בחקיקה שיפוטית, בית הדין הארצי קבע תקופת היערכות, ולפיכך ההלכה החדשה תיכנס לתוקף רק בינואר 2019.

הכותב הוא עורך דין המתמחה בתחום עולם העבודה במסעדנות ושותף בפירמת עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן ועמית גרוס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully