הבוס יכול להכריח אתכם לעבוד בליל הסדר? זכויות עובדים בפסח

חג הפסח מתקרב ואיתו ערבי החג, ימי חול המועד וגם החופשה הארוכה של הילדים מבתי הספר. רגע לפני כדאי לעשות סדר ולדעת מהן הזכויות שלכם כעובדים: האם המעסיק יכול לכפות על העובדים לצאת לחופש; מה קורה כאשר הבוס קובע חופשה מרוכזת - אך אין למועסק יתרת ימי חופשה לניצול; מה דין העבודה בערב החג; ומהו השכר שזכאים העובדים לקבל עבור עבודה בערב חג או במהלך חול המועד? בדקנו.

לקריאה נוספת:
נלחמים על הכיס שלכם: בנק הדואר מנפיק כרטיס נטען באירו ובפאונד
ה-OECD: אם לא יצומצמו הפערים בישראל - הצמיחה תיבלם
הקריסה במכירות ברשתות האופנה: מי האשם העיקרי?

ערב חג הפסח הוגדר בחוק כיום עבודה קצר בן 7 שעות. כל שעה מעבר ל-7 שעות בערב חג הפסח תיחשב כשעה נוספת, המזכה את העובד בתגמול בשיעור של 125% עבור השעתיים הראשונות ו-150% עבור השעה השלישית ואילך.

עם כניסת החג, העובד יקבל תגמול נוסף עבור העבודה במהלך החג בשווי 50% נוספים מהשכר. אם העבודה בתוך החג מהווה גם עבודה בשעות נוספות - העובד זכאי ל"כפל מבצעים": הן גמול שעות נוספות והן גמול עבודה בחג, ובסך הכל 175% או 200%.

במקומות עבודה שבהם נהוג לעבוד 5 ימים בשבוע, יהיה יום העבודה בערב החג בן 8 שעות, אך המעסיק ישלם לעובד שכר עבור 9 שעות. לחילופין, במקומות אלו, אם יום העבודה יהיה בן 7 שעות - התשלום לעובד יבוצע לפי 8 שעות.

הבחירה בין שתי האפשרויות תיעשה בהחלטה משותפת של המעסיק ושל ועד העובדים במקום העבודה. עוד נקבע בצו ההרחבה, כי במקומות שבהם העבודה בערב חג העבודה היא בת 6 שעות בתשלום של 8 שעות - כך ימשיך לנהוג המעסיק.

האם המעסיק יכול להוציא את כל העובדים לחופשה מרוכזת במהלך כל ימי החג וחול המועד? על פי הוראות החוק, המעסיק הוא זה שקובע את מועדי החופשה של עובדיו. אם מדובר בחופשה בת יותר מ-7 ימים, על המעסיק להודיע על כך לעובדים מראש לפחות 14 ימים לפני מועד החופשה.

עם זאת, בפסיקה של בית המשפט נקבע כי על אף שהסמכות לקבוע את מועדי החופשה נתונה בידי המעסיק, הרי שעדיין יש לקבוע את המועדים הללו בהתחשב ברצון העובד ככל הניתן. לנוכח זאת, אם ההחלטה בדבר חופשה מרוכזת פוגעת ברצון העובד (לדוגמא, אם העובד תכנן לשמור ימי חופשה לטובת חופשה ארוכה יותר במהלך חודשי הקיץ) - מן הראוי לנהל עם העובד שיח בנושא, ולבחון אפשרות להתחשב בצרכיו. בסופו של יום, ההחלטה בעניין נתונה למעסיק.

מה קורה כאשר לעובד אין יתרת ימי חופש, אולם המעסיק החליט לסגור את מקום העבודה בימי חול המועד - ולהוציא את העובד לחופשה כפויה? עקרונית, אסור למעסיק לגרום לעובד להימצא ביתרת חופשה שלילית שלא בהסכמתו, ויש להסדיר עניין זה מול העובד. כמו כן, ככל שמעסיקים יקדימו ויתכננו עם העובדים את מועדי החופשה בתחילתה של כל שנה קלנדרית, על פי צרכי המעסיק מחד תוך התחשבות ברצון העובד מאידך, ניתן יהיה לוודא מראש שלעובד תהיה יתרת חופשה חיובית - שתאפשר את יציאתו לחופשה מרוכזת.

אם בכל זאת אין ברשות העובד ימי חופשה לצורך החופשה המרוכזת שתכנן המעסיק - ניתן לסכם עם העובד כי עבור ימים אלו הוא לא יהיה זכאי לשכר; לסכם על תשלום דמי חופשה כמקדמה על חשבון ימי חופשה שהעובד יצבור בעתיד; או להחריג את העובד, ולאפשר לו להגיע לעבוד במהלך החופשה המרוכזת.

מה לגבי מצב הפוך - שבו המעסיק דורש מהעובד לעבוד במהלך חול המועד, בעוד שהעובד מצדו רוצה להיות בחופשה? ימי חול המועד הם ימי עבודה רגילים, ולכן אם עובד מעוניין לשהות בחופשה, עליו להגיש בקשה למעסיק בעניין.

המעסיק יבדוק אפשרות להתחשב בבקשת העובד, אולם אם צרכי העבודה אינם מאפשרים זאת, ניתן לדחות בקשה של עובד לשהות בחופשה בימי חול המועד. המצב שונה כשמדובר בערב חג הפסח, ערב שביעי של פסח (כלומר ערב החג השני) וחג המימונה - שבהם העובד רשאי להגיש בקשה לחופשה 30 ימים לפני החג עצמו, והמעסיק מחויב להיעתר לבקשה.

האם העובד זכאי לתשלום מיוחד עבור עבודה בחול המועד? מאחר שימי חול המועד הם ימי עבודה רגילים, הרי שאין זכאות לשכר מיוחד בעבור עבודה בימים אלו, ואין גם זכאות על פי החוק ליום עבודה מקוצר.

מהו הדין לגבי עובדים לא יהודים, אשר נמנעת מהם עבודה בחגים היהודיים משום שמקום העבודה סגור? הם זכאים ל-9 ימי חג בשנה שבהם הם לא עובדים - ובכל זאת גם זכאים לשכר. עובדים אלו יכולים לבחור בין החגים על פי הדת היהודית ובין החגים על פי דתם שלהם, אך לא תהיה הכרה בימי החג על פי יותר מדת אחת.

עובד לא יהודי שבחר בימי החג שלו, ומועסק בחג הפסח משום שמדובר בחג יהודי שלא חל לגביו. מבחינתו מדובר ביום עבודה רגיל שלא מזכה אותו בכל תמורה מיוחדת.

עובד לא יהודי שבחר בימי החג שלו ונמנעת ממנו עבודה בחג הפסח משום שמקום העבודה סגור - מבחינתו מדובר ביום חופשה לכל דבר ועניין, ויש להניח שהוא מיודע בעניין מראש.

עובד לא יהודי שבחר בימי החג היהודיים - יחול לגביו בדיוק אותו הדין כפי שחל לגבי עובדים יהודיים.

על פי הוראות החוק, מעסיק לא מחויב לתת שי לחג לעובדיו. כמו כן, אין חובה להעניק שי זהה בכל אחת מהשנים, ועצם מתן השי, כמו גם שוויו של השי, נתון לשיקול דעתו של המעסיק. לצד זאת, אם במרוצת השנים נוצר נוהג במקום העבודה בדבר מתן שי לחג - אין מקום לבטל את הנוהג באופן חד צדדי.

חשוב לציין כי פרטים אלה מתייחסים להוראות הדין הכללי בלבד, וייתכנו מקומות עבודה שבהם הנושאים הוסדרו במסגרת הסכמים קיבוציים או במסגרת הסכמים אישיים שהעניקו זכויות אחרות, מיטיבות יותר.

הכותבת היא עו"ד מתמחה ביצוג מעסיקים בתחום דיני העבודה - שותפה וראשת מחלקת דיני עבודה במשרד בכר שבתאי עורכי דין