פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דוח: ביצועי הממשלה השתפרו - אך הביטוח הלאומי עדיין בסכנה

      על פי דוח של משרד ראש הממשלה, המדינה עמדה בחלק גדול מהחלטותיה ב-2017 - וגם המשרדים עמדו ביעדים רבים שהציבו לעצמם. עם זאת הירידה בהתחלות הבנייה, הפקקים הארוכים, זחילת קצב החיבור לגז הטבעי והשירות הגרוע בדואר מעיבים על החגיגה

      דוח: ביצועי הממשלה השתפרו - אך הביטוח הלאומי עדיין בסכנה
      צילום:יותם רונן עריכת וידאו:ניר חן

      (בווידאו: דיווח למהדורה המרכזית של וואלה! NEWS מהמסחר בבורסת ת"א)

      המדינה לא עמדה בתוכניתה לטפל בגירעון של המוסד לביטוח לאומי - אבל שיפרה את הביצועים שלה ב-2017. כך עולה מדוח ביצוע ממשלתיים של תוכניות העבודה והחלטות הממשלה לשנה החולפת, שמפרסם הבוקר (רביעי) משרד ראש הממשלה לקראת חג הפסח.

      הדוח מצביע על מאזן חיובי, לפיו עמדה הממשלה בשנה האחרונה בביצוע של 78% מהחלטותיה - לעומת 70% בשנה שעברה. הוא בוחן את הביצוע של 309 החלטות ממשלה ו-2,344 סעיפים הכלולים בהן. כשלי הביצוע נובעים בדרך כלל מחוסר תיאום בין גופים הנדרשים לשתף פעולה בהוצאת ההחלטות לפועל, ולעתים גם משיקול דעת מוטעה של הממשלה בעת קבלת ההחלטה.

      מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, אמר עם פרסום הדוח כי המבחן העיקרי של הממשלה הוא בביצוע ההחלטות המתקבלות; וכי ב-3 השנים שחלפו מאז הופעלה הבקרה, ניכר שיפור בשיעור ביצוע ההחלטות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ציין כי החתירה למצוינות מניבה פירות חשובים וממצבת אותנו בחוג המדינות המתקדמות בארגון ה-OECD.

      הדוח על ביצוע ההחלטות מצביע על מספר כשלים, ובהם היעדר הטיפול בגירעון של המוסד לביטוח לאומי. הביטוח הלאומי אמור לממן את תשלומי הקצבאות, ובראשן קצבאות הזקנה, הנכות, אבטחת ההכנסה ומענקי הלידה. הוא אמור לממן את התשלומים באמצעות גבייה משכר העובדים, אולם על פי התחזיות לא יעמוד בתשלומים להם הוא מחויב, ולכן הוא יאלץ בעתיד להשלים את ההכנסות מתקציב הממשלה או לקצץ בזכויות.

      ב-2015 הטילה הממשלה על שר האוצר לבחון את הבעיה ולהציע לממשלה את ממצאי הבדיקה. אולם בינתיים התחלף שר האוצר והבדיקה לא הוצגה. כתוצאה מכך לא עמדה הממשלה בהחלטתה לדון במצבו של המוסד לביטוח לאומי.

      לקריאה נוספת:
      עכשיו זה רשמי: סניף ראשון של אורבן אאוטפיטרס נפתח באשדוד
      הסוף לחגיגת הטיפים: פסק הדין טוב או רע למלצרים? שאלות ותשובות
      פער של כמעט 1,000% במחירי מצות ללא גלוטן לעומת מצות רגילות

      ביטוח לאומי וניקה (ניב אהרונסון)
      יאלץ להשלים הכנסה מתקציב המדינה. המוסד לביטוח לאומי (צילום: ניב אהרונסון)

      בין ההחלטות שיישומן מתעכב: עידוד תעסוקת ישראלים בענף הבנייה

      מהדוח עולה כי עם ההחלטות האחרות שיישומן מתעכב ניתן למנות את הפעלת המנהלת לקידום התחדשות עירונית בירושלים. החלטה זו לא בוצעה בגלל התנגדות אגף התקציבים באוצר; וכן החלטת הממשלה ליישם "באופן מהיר ואפקטיבי" עידוד של תעסוקת ישראלים בענף הבנייה.

      הקמת מכון ללימוד מקצועות הבנייה, במטרה להגדיל את הפריון בענף, הוקפא נוכח החלטת משרד העבודה להציב את היוזמה בעדיפות נמוכה.

      עוד החלטות שיישומן מתעכב: שר האוצר נדרש ב-2016 להנחות את הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות לחלק למדינה דיבידנד בסך 500 מיליון שקל על חשבון רווחי העבר, בנוסף לדיבידנדים השוטפים.

      החלטה נוספת שנועדה לרכז את פעילות המדינה בחו"ל תחת יד אחת, ולמנוע כפל של נציגויות, לא בוצעה מטעמים של "רגישות הנושא ונוכח הנחיית הדרג המדיני".

      קמפיין בעלות 500 אלף שקל לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית הוקפא, מחשש שהקמפיין יחזק סטיגמות בציבור לגבי יוצאי אתיופיה.

      החלטת הממשלה על תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה והתייעלות אנרגטית בוצעה חלקית. לא פורסמה עדיין תוכנית המפרטת את יעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות (משרד האנרגיה עדיין עוסק בהכנתה). בנוסף, לא הוכנה עדיין התוכנית לצמצום השימוש ברכב פרטי ועידוד השימוש בתחבורה ציבורית, ומתעכבת התוכנית למנות אחראי אנרגיה בכל משרד ממשלתי.

      החלטת ממשלה להקמת אתר מגורים זמני לתושבי ההתנחלות עמונה ו-9 מבנים בעופרה טרם יושמה במלואה, מפני שטרם הוחלט על מקום מגורים חלופי.

      החלטה לעודד עובדי מדינה לעבור לירושלים באמצעות סבסוד שכר דירה והטבות לא יצאה לפועל. צוות מטעם מנכ"ל משרד ירושלים ערך סקרים לבדיקת שטחים שעליהם ייבנו המגורים לעובדי המדינה, וכן את פוטנציאל הביקוש למעבר. הפקידים היו אמורים להציג המלצות בקשר לעידוד עובדי המדינה - אך אלה טרם גובשו.

      המוסד משיק קרן ליברטאד לפיתוח ומחקר טכנולוגי (לשכת העיתונות הממשלתית)
      מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

      משרד האוצר: כישלון בהתחלות בנייה, יותר דירות מחיר למשתכן

      גם הדוח על עמידת משרדי הממשלה ביעדים שהציבו לעצמם מעיד על שיפור משמעותי. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, האחראי על הבקרה ופרסום הדוח, קבע שהמשרדים שהציגו רשימת יעדים, עמדו בשנה שעברה ב-77% מהם לעומת 72% בשנה שלפניה.

      המשרדים עצמם מכריזים על היעדים, ובחלק מהמקרים מדובר ביעדים שהשגתם מובטחת כבר בעת ההכרזה עליהם. בחלק אחר מהמקרים קובעים השרים האחראים יעדים שאפתניים, במאמץ לדרבן את העובדים והמנהלים לביצועים משופרים.

      בנוסף, חלק מהמשרדים, כמו משרד החוץ, המשרד לביטחון פנים, המשרד לנושאים אסטרטגיים ומשרד הביטחון, אינם שותפים לדיווח על יעדים ותוכניות. במשרד החינוך לא פרסמו מדדי יעד בחלק גדול מתחומי הפעילות. עם זאת, כמעט בעל התחומים בהם פרסם המשרד יעדים הושג שיפור ניכר. כך למשל, עמד מספר הילדים במערכת הגנים הציבורית ב-2017 על 488 אלף לעומת המספר המתוכנן של 313 אלף.

      משרד האוצר קבע יעד להפחית את מדד אי השוויון (מדד ג'יני) מ-4.72 ב-2016 ל-4.6 ב-2017 - כאשר מדד נמוך יותר מצביע על שוויון בחלוקת ההכנסות. בפועל, הצליח האוצר להוריד את מדד אי השוויון, אבל רק ל-4.66. לעומת זאת, הצליח המשרד מעבר למשוער בתחום הורדת הגירעון התקציבי ביחס לתוצר - 1.97% בלבד לעומת גירעון חזוי של 2.9%. הסיבה: גידול בלתי צפוי בגביית המסים בשנה שעברה. 2017 הייתה אחת השנים הטובות במשק הישראלי, ועובדה זו התבטאה גם בעלייה מעבר לחזוי בפריון העבודה של העובדים והכפלה של רווחי החברות הממשלתיות.

      הכישלון הבולט ביותר של משרד האוצר בשנה שעברה היה בתחום התחלות הבנייה. מספר התחלות הבנייה הוא גורם מרכזי המשפיע על ההיצע בשוק הדירות. ככל שמספר התחלות הבנייה גדול יותר, ההיצע בשוק הדירות עולה - וגורם למיתון עליות המחירים. המשרד, בראשות השר משה כחלון, השקיע מאמצים גדולים בהגדלת ההיצע, אך הנתונים מוכיחים שייצור הדירות לא עלה בשנה שעברה, אלא ירד מ-55 אלף דירות ב-2016 ל-54 אלף דירות ב-2017 - 10% מתחת למתוכנן. ב-2018 מסתמנת מגמה של ירידה נוספת.

      נתונים אלה מעלים חשש שהירידה שנרשמה בחודשים האחרונים במחירי הדירות, בהשפעת מבצעי מחיר למשתכן, עלולה להיות קצרת מועד. במשרד האוצר מקווים, עם זאת, שהנתונים הסופיים לשנת 2017 יעודכנו בקרוב כלפי מעלה, ובסופו של דבר לא תירשם ירידה בהתחלות הבנייה.

      עם זאת, ב-2017 שווקו יותר דירות מהמתוכנן במסגרת תוכניות הדיור המוזל. משרד הבינוי והשיכון מדווח על 22,253 דירות שהוגרלו, לעומת תכנון של 18,636 דירות בלבד. האצת השיווקים התאפשרה בזכות ההחלטה שלא לשווק רק דירות בבניינים שהשלימו את כל היתרי הבנייה. גם בתחום הדיור הציבורי חל שיפור: למאגר הדירות המוצעות לזכאים נוספו 400 דירות לעומת תחזית ל-300 דירות בלבד.

      המשרד להגנת הסביבה: עלייה בכמות החופים שנותרו נקיים

      במשרד האנרגיה מדווחים שתפוקת הגז הטבעי עלתה מעט על המצופה, אולם המשרד שוב נכשל בניסיון להביא את האנרגיה הזולה למספר גדול של צרכנים. המשרד תכנן לפרוש צנרת גז ארצית בהיקף של 330 קילומטר, אבל בפועל הונחה רק כמחצית המספר הזה. 119 צרכנים היו אמורים להתחבר לרשת הגז, ובפועל התחברו רק 97.

      במשרד הבריאות תכננו להגדיל את מספר הניתוחים במימון ציבורי בהיקף של 635 ניתוחים. בפועל נרשם גידול של 420 בלבד. במשרד מסבירים שעיכובים בהיערכות קופות החולים היו בין הגורמים לכך. כמו כן, הציבו אתגר צנוע של שמירה על שיעור המעשנים באוכלוסייה, אולם בפועל נרשם גידול קל מ-43.9% ל-40%.

      במשרד להגנת הסביבה מציינים בסיפוק את השיפור בניקיון החופים. 54% מהחופים היו בשנה שעברה נקיים 70% מהזמן - לעומת 21% בלבד בשנה הקודמת ותחזית ל-50% בשנת 2017. גם שיעור הזיהום במפרץ חיפה ירד מעבר לתחזיות. ירידה של 29% בהיקף הזיהום לעומת תחזית לירידה של 24%.

      במשרד החקלאות נרשמה אכזבה מערך היצוא של התוצרת החקלאית ב-2017 - 4.4 מיליארד שקל לעומת ציפייה ליצוא של 4.74 מיליארד. חולשת השקל הישראלי תרמה לכך לא מעט. נרשמה גם ירידה לא צפויה בציון הווטרינרי למשחטות. החדשות הטובות מבחינת המשרד הן ירידה של אחוז בשיעור הבדיקות, בהן נמצאה כמות כימיקלים חריגה בתוצרת חקלאית.

      במשרד הכלכלה מתגאים בהשגת יעד יצוא מרשים של 100.1 מיליארד דולר ב-2017, לעומת היעד הצפוי שהיה 95 מיליארד דולר. הנתון המפתיע שמציג המשרד הוא אפס התקדמות בדירוג ישראל במדד התוצר לנפש בהשוואה למדינות ה-OECD. ישראל תופסת את אחד המקומות הנמוכים ברשימה, המקום ה-21 - 20% מתחת לממוצע.

      משרד העבודה והרווחה: יותר הרוגים בתאונות בניין לעומת התחזית

      במשרד המשפטים נרשמה הצלחה באתגר הגדול של צמצום העומס וקיצור רשימת התיקים שהטיפול בהם מתמשך מעבר לראוי. במשרד קיוו ששיעור התיקים שהטיפול בהם לא מתארך ביותר משנה יעלה מעט מ-81% ל-83% ב-2017; אבל בפועל מדווחים שהשיעור עלה ל-92%. גם המשימה של קיצור משך הרישום בטאבו עלתה יפה. המשרד התכוון לקצר את ההמתנה ב-25%, אבל מדווח שההמתנה באגף רישום והסדר מקרקעין קוצרה ב-75%. ההמתנה לצו ירושה קוצרה גם היא, אבל פחות מהמתוכנן.

      במשרד התקשורת משבחים את הרחבת הכיסוי של רשת הסלולרית בתקן מתקדם של 4G. בשנה שעברה אמורים היו 75% מהאוכלוסייה ליהנות מהרשת המתקדמת, ובפועל הגיע שיעור הכיסוי ל-77.5%. בחיבור מנויים לרשת אינטרנט מהירה לא הושג שיפור משמעותי. מיזם הסיבים האופטיים שעודדה הממשלה וסבסדה במאות מיליונים כשל - ורק 0.1% ממנויי התקשורת הנייחת מחוברים לרשת המהירה. בתחום הטלוויזיה הרב ערוצית, הואצה ההתנתקות מהחברות יס והוט על חשבון התחברות לרשתות החדשות. 8% מהמנויים לא היו מחוברים לרשתות הוותיקות לעומת תחזית ל-6% בלבד.

      עם זאת, מתקשה המשרד להתמודד עם בעיית השירות הלקוי של חברת הדואר. היעד לשנת 2017 היה 300 סניפים בהם זמן ההמתנה הממוצע הוא 10 דקות לכל היותר. בפועל, נמצאו רק 200 סוכנויות דואר בהן זמן ההמתנה עומד בדרישה, בדיוק כמו בשנה הקודמת - 2016.

      במשרד התחבורה לא תכננו להפחית בשנת 2017 את משך ההמתנה בפקקים, אבל קיוו שזמן הנסיעה במטרופולין יוארך רק ב-1.62%. בפועל הוא התארך בשיעור זהה לשנה הקודמת - 1.64%. סטטיסטיקת ההרוגים בתאונות דרכים יחסית לכמות הנסיעות ירדה מעט, ל-1.64 הרוגים למיליארד קילומטרים נסיעה, אבל זהו נתון גבוה מהיעד שהציב המשרד, 1.62 הרוגים.

      משרד העבודה והרווחה יכול להתגאות במספר משתתפים גדול מהצפוי בתוכניות התעסוקה של המשרד וב-134 מעונות יום לעומת צפי ל-108 מעונות בלבד. הנתון המצער ביותר שמציג המשרד הוא 29 הרוגים בתאונות בניין, לעומת תחזית ל-25 הרוגים. ב-2016 נרשמו 30 הרוגים.