ניקיון פסח: למה ישראל כל כך צריכה להשתחרר מעודף הרגולציה

לפני כמה ימים ישבתי עם מכר באחד הקיבוצים על יד הכנרת. המכר סיפר לי על בעיה שיש להם בקיבוץ בהתנהלות מול הרשויות. לפני כמה שנים מישהו יצר תוכנית מתאר חדשה, שבה מסומן שביל סובב כנרת. תוכנית המתאר החדשה אף מתארת גם מה יוגדר כשטח שמוקצה לאותו שביל סובב כנרת. הבעיה היא שחלק מבתי הקיבוץ נבנו בתוך השטח הזה - כשאף אחד לא ידע שירצו לבנות שביל. לכן ישבו בקיבוץ ובמועצה האזורית, וסיכמו על איך יבנו את השביל כך שהוא גם יעבור ליד המים, וגם לא יפריע לתושבי הקיבוץ.

אבל אז התעורר אחד הגופים הממשלתיים המעורבים ודרש שיפתחו גם שער בגדר הקיבוץ בתחום שנמצא בשטח המיועד לשביל סובב כנרת. כשבקיבוץ הסבירו שזאת גדר בטחון, השיבו להם שבטחון זה בסמכות של משרד ממשלתי אחר, ולכן זאת בעיה של הקיבוץ ולא של המתכנן. בקיצור, עכשיו עשו חור בגדר, ולאף אחד אין סמכות למנוע או להעיר למי שרוצה להתנחל בחצר של החברים, או לבצע חלילה פיגוע. זה מה שקורה כשיש 17 גופים ממשלתיים וארבעה משרדי ממשלה שאחראיים לאותו נושא.

אבל הבעיה של הקיבוץ המדובר היא בעיה קטנה ביחס לבעיה של מדינת ישראל עם הרגולציה. תרשים 1 מראה את הדירוג של המדינות המפותחות (OECD) באיכות הרגולציה שלהן. ככל שהציון קרוב יותר לאפס משמעו שהרגולציה מאד יעילה ואינה מפריעה. אפשר לראות שמבין כל המדינות, המדינה היחידה שהרגולציה שלה פחות טובה מזאת שבישראל היא תורכיה.

לקריאה נוספת:
דוח: ביצועי הממשלה השתפרו - אך הביטוח הלאומי עדיין בסכנה
עכשיו זה רשמי: סניף ראשון של אורבן אאוטפיטרס נפתח באשדוד
פער של כמעט 1,000% במחירי מצות ללא גלוטן לעומת מצות רגילות

למי שבכל זאת חושב שהפיקוח משיג את המטרות - כלומר מבטיח ללקוחות מוצרים טובים יותר ובטוחים יותר במחיר נמוך יותר, יכול להתבונן בתרשים 2. התרשים מראה עד כמה המדינה מפקחת על מחירים. אפשר לראות שמבין המדינות המפותחות, ישראל היא אחת המדינות שמשתמשות בפיקוח על מחירים במידה הרבה ביותר. אבל כפי שאפשר לראות בתרשים 3, לא רק שזה לא מוביל לכך שהצרכנים בישראל יקבלו מחירים טובים יותר. המחירים בישראל הם מהגבוהים בעולם המפותח.

זה דבר די מפתיע, כי בדרך כלל הכנסה ומחירים הולכים ביחד - במדינות שבהן לתושבים יש הכנסה גבוהה כדי לשלם, יש גם מחירים גבוהים. כך שאם מישהו מתרשם מהעובדה שהמחירים בשוויץ גבוהים ב-25% מאשר בישראל, שיקח בחשבון שההכנסה בשוויץ גבוהה פי שתיים. עם זה לא מספיק, המחירים בישראל רק הולכים ומתייקרים בהשוואה לעולם. תרשים 4 מראה מה קרה למחירים בישראל בהשוואה לעולם בין 2008 ל--2014. התחום היחיד שבו היתה ירידת מחירים מסויימת הוא תחום ההלבשה וההנעלה שבו הפיקוח ירד במידה הרבה ביותר, כתוצאה מהלחץ שנוצר בשל הקניות באינטרנט.

אבל מעבר למחירים של מוצרים, לרגולציה יש מחירים נוספים. בין היתר, היא גם אחת הסיבות העיקריות לשחיתות בישראל. במקום שבו קשה לעשות עסקים, מוצאים את הדרך לעשות את החיים קלים יותר. משום כך קבלנים מבלים שעות בלייצר מערכת יחסים עם הפקידים במועצות המקומיות, "מאעכרים" מציעים לאנשים סיוע בלקבל רשיונות, וזה עוד לפני שמדברים על ראשי ערים שמקבלים מעטפות.

לא במקרה בערך רבע מראשי הערים בישראל נמצאים או בחקירות, או בהליך משפטי - מכיוון שראשי הערים יכולים להשפיע על תהליכי ההחלטה בנושאי בינוי, זה ממש מתבקש שהקבלנים ינסו ליצור אתם קשרים טובים. מי שמשלם את המחיר אחר כך זה הציבור, כי את כל מה שהקבלן משלם כדי לקבל את רשיון הבנייה, הוא מרוויח אחר כך כשהוא מעלה את המחיר שבו הוא מוכר את הדירה.

אז בפסח הזה, כשאנחנו מאחלים לעצמנו חג חרות שמח, זה יעזור אם נקבל גם קצת יותר חרות מהרגולציה. ושנפגש בשנה הבאה בירושלים הבנויה.

ד"ר אביחי שניר, המכללה האקדמית נתניה וכלכלן בכיר בקבוצת ההשקעות אינפיניטי