(בווידאו: דיווח מהבורסה בת"א במהדורה המרכזית של וואלה! NEWS)
שעה קלה לפני שהתייצבה למסיבת העיתונאים המסורתית, קפצה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ל"פוטו-אופ" מחויך עם שר האוצר, משה כחלון. כאן, מול זרקורי המצלמות והבזקי הפלאש, הגישה פלוג לשר את הדוח השנתי של בנק ישראל. "זהו דוח מצוין", הבטיחה לו פלוג, "והוא מתאר את ההישגים הגדולים של המשק בשנה האחרונה".
לכחלון לא הייתה סיבה לחשוד: 2017 הייתה שנה מצוינת עם צמיחה טובה, ירידה באבטלה הנמוכה ממילא, גידול בשכר הממוצע ובהכנסה הפנויה של התושבים, קיטון בחוב הממשלה ועוד. אבל כעבור חצי שעה החלה מסיבת העיתונאים של הנגידה, ואתרי האינטרנט שחררו את המבזקים שהוכנו מבעוד מועד - וננצרו עד לפתיחת נאומה של הנגידה.
בזה אחר זה הטיחו המבזקים בכחלון את הביקורת החריפה שמותח בנק ישראל על בבת עינו, תוכנית "מחיר למשתכן" להפחתת מחירי הדירות: "25% מהזוכים בהגרלות מחיר למשתכן מוותרים על הזכייה"; "בטווח הארוך צפויה התוכנית להעלות את מחירי הדירות"; ועוד.
כחלון נכנס ללחץ. אנשיו מיהרו לשלוף תגובות נזעמות לתקשורת, ובראשן הכרזה על כוונתו של שר האוצר להקים בקרוב ועדת איתור למשרת נגיד בנק ישראל. הרמז ברור: בנובמבר הקרוב מסתיימת כהונת הנגידה, ועל פי ההערכות היא יותר מתשמח לקבל מינוי לתקופת כהונה נוספת בת 5 שנים.
הבעיה של כחלון היא שההחלטה על הארכת הכהונה או מינוי נגיד אחר אינה נתונה בידיו. על פי חוק, צריך ראש הממשלה, בהתייעצות עם שר האוצר, להמליץ על המועמד לכהונה בפני הממשלה. באופן מעשי נתונה ההחלטה על הנגיד הבא בידי ראש הממשלה.
קדנציה נוספת לפולוג? תלוי את מי שואלים
גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אינו נמנה מאוהדיה של הנגידה קרנית פלוג. לאחר פרישת הנגיד הקודם, סטנלי פישר, התקשה נתניהו לקבל את המלצתו של פישר למנות את פלוג לתפקיד, ונאלץ למנותה רק לאחר שמועמדים עדיפים בעיניו דחו את ההצעה או נאלצו לדחות את הצעתו בזה אחר זה.
גורמים בסביבתו מודים, עם זאת, שנתניהו טרם החל לדון באפשרות למנות את פלוג לקדנציה נוספת או לאתר מועמד אחר במקומה. ספק אם הביקורת הקטלנית של בנק ישראל על תוכנית הדיור של כחלון, כמו גם על מדיניות התקציב, מרגיזה במיוחד את נתניהו, שאולי אפילו נהנה לראות את כחלון מתחבט מול חיצי הביקורת.
מעבר לעלבון האישי, לא אמור היה שר האוצר להיות מופתע מהביקורת של בנק ישראל: הביקורת על תוכנית למשתכן נמתחה על ידי כלכלני בנק ישראל גם בדוח הקודם, ולמעשה מבטא בנק ישראל את הגישה המקצועית המקובלת של כל הכלכלנים, כולל אנשי משרד האוצר על התוכנית.
גם בראיונות שהעניקה הנגידה היום ולאורך השנים האחרונות, היא הדגישה שהפתרון לבעיית מחירי הדיור צריך להיות באמצעות הגדלת ההיצע, בעוד שהנתונים המתפרסמים גם על ידי משרד האוצר עצמו מוכיחים שבתחום זה נכשלה הממשלה.
הוויכוח על מדיניות המסים אינו חדש
החידוש העיקרי בדוח הוא בנתונים המצטברים ממכרזי מחיר למשתכן שכבר התקיימו: סיכוי נמוך לזכייה בהגרלות על דירות באזורי הביקוש; שיעור גדול של זוכים המוותרים על זכייתם בשל קושי לממן את רכישת הדירה או בגלל מיקום הדירה; ופער קטן מדי בין מחירי הדירות בפריפריה המשתתפות בהגרלות, למחירי השוק החופשי.
גם הוויכוח על מדיניות המסים אינו חדש - וחוזר על עצמו לקראת כל דיוני התקציב: הנגידה דורשת להגדיל את ההוצאה האזרחית בתקציב, ולהעלות מסים על מנת לממן את ההוצאה הנוספת. כחלון אכן הגדיל את ההוצאה האזרחית, אולם בסכומים קטנים מהנדרש לדעת בנק ישראל, והעדיף לממן את ההוצאה באמצעות הגדלת הגרעון.
גביית מסים גדולה מהמתוכנן סייעה לכחלון לטעון שהוא הצליח לעמוד במשימת הגידול בהוצאות, ללא הקשיים מפניהם הזהירה הנגידה. כחלון הודיע שלא רק שאינו מתכוון להעלות את המסים, אלא להמשיך ולפעול להפחת נטל המס.
אולם פלוג לא שינתה את עמדתה. בסביבתה טענו בשבועות האחרונים לניצחון: התקציב האחרון אושר ללא הכרזה על הפחתת מסים. כחלון, שנתמך בעניין זה על ידי ראש הממשלה, לא קיים הבטחה להודיע על הפחתות מס לפני פסח. בסביבתה של פלוג ראו בכך ניצחון לעמדתה השוללת הפחתות מסים, המסתמכות על נתוני הגביה המצוינים של השנה שעברה. אין זה מקרי שבלהט הסכסוך האחרון, חזר כחלון על הבטחתו להפחית את המסים, מיד לאחר החג.
גורמים מקורבים למשרד האוצר מעריכים, עם זאת, שאם יוכרז על הפחתת מסים, תהיה זו הקלה לא גדולה, שתלווה ב"צעדים משלימים" לסגירת הגרעון הצפוי. אחרי הכל, לאחרונה אישרה הממשלה תקציב מתוח מאוד, שיש לממן אותו באמצעות גביית מסים, וקשה להניח שגם הפעם יתרחשו אירועי מס ענקיים כמו מכירת מובילאיי ב-15.3 מיליארד דולר.