פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יזמי בלוקצ'יין? תגנו על הפטנט שלכם כדי שלא תצאו מחוץ למגרש

      המטבע הווירטואלי כאן כדי להישאר, אז אם אתם יזמים שמתכננים להגות רעיון שלכם ברבים - זכרו שלא ניתן יהיה לקבל לאחר מעשה הגנת פטנט על עקרונות שנחשפו. איך פועלים?

      יזמי בלוקצ'יין? תגנו על הפטנט שלכם כדי שלא תצאו מחוץ למגרש
      צילום:ניב אהרונסון עריכת וידאו:ניר חן

      (בווידאו: דיווח על הביטקוין במהדורה המרכזית של וואלה! NEWS)

      הבלוקצ'יין כאן כדי להישאר, זאת כבר כולם מבינים. בשונה מאופנות טכנולוגיות אחרות שאנו פוגשים אחת לתקופה, כמו ה-Ad Tech, הפינטק, הסייבר - מול עינינו מתרחשת מהפכה מרתקת שאינה רק אופנה חולפת. אין זו מהפכה ששמורה רק לעולם המטבעות הדיגיטליים, בעוד שנים קדימה נפגוש את טכנולוגיית הבלוקצ'יין בתחומים רבים בחיינו, כגון בקרה ואימות גישה למחשב, אימות מסמכים, מערכות הצבעה (voting systems) ואבטחת ושלמות בלוקצ'יין. לתחומים אלה כבר נתנו פטנטים בארה"ב, וזהו רק קצה הקרחון.

      את הפוטנציאל משנה החיים הזה הבינו מזמן יזמים רבים, שהחלו לייצר טכנולוגיות בלוקצ'יין (בתחום התוכנה), וכעת מתקדמים במרץ עם הפיתוח, מבלי להסתכל לאחור. הם שואפים, ובצדק, להגיע ראשונים לקו הגמר, לכבוש את ההר ולהניח את הדגל, ובכך להשאיר אבק למתחרים. הם מגייסים משקיעים ש"נדבקו" באופנה ומצפים לעסקאות עתידיות בסכומי עתק. אלא שרבים מהיזמים מעדיפים לדלג על שלב חיוני בדרך, שלב שאין הם מייחסים לו את המשקל הראוי, ועלול לעלות להם ביוקר בשלבים מתקדמים יותר של המיזם.

      נושא הגנת פטנט על המצאות בתחום התוכנה סובל משילוב של יחסי ציבור גרועים ובורות. התפיסה הרווחת כיום אצל יזמים רבים, היא שאי אפשר או שאין טעם לנסות לקבל הגנת פטנט על המצאות טכנולוגיות בתחום התוכנה, ובוודאי לא עבור יישומים עסקיים-פיננסיים, הכוללים טכנולוגיות מבוססות בלוקצ'יין.

      לקריאה נוספת:
      יותר סופר פחות קופיקס: ההצלה של רמי לוי
      רכילות עסקית: הפרזנטור שהגיע לישראל היישר מקייפטאון
      תביעה בסך 10 מיליון שקל נגד פריגת: משקה מנגו מכיל בעיקר רכז תפוחים

      ביטקוין (ShutterStock)
      ביטקוין (צילום: ShutterStock)

      תמונת המצב האמיתית

      גישה זו נובעת מתוך האמונה השגויה כי אין בכך כל ערך, וגם אם יקבלו פטנט, כך טוענים, הוא לא יהיה אכיף. אין טעם, הם חושבים, להוציא סכומים רבים על רישום פטנט, שהרי המתחרה יוכל לעקוף זאת בקלות באמצעות שינוי של כמה שורות קוד, ולפטנט לא יהיה כל ערך. אך האמת היא שזה לא לגמרי מדויק.

      המצב המשפטי ברוב המדינות התעשייתיות המובילות בעולם, לרבות ארה"ב, אירופה, קוריאה ואפילו סין, הוא כי אפשר, בתנאים מסוימים, לקבל הגנות פטנט על המצאות בתחום התוכנה, והן גם אכיפות. נכון, אי אפשר לרשום פטנט על טכנולוגיית הבלוקצ'יין עצמה, כמו שלא ניתן היה על האינטרנט, אבל על טכנולוגיות שמשרתות יישומים בתחום - בהחלט ניתן, כל עוד הפיתוח ביסודו הוא חדש ובעל פתרון טכנולוגי מקורי לבעיה קיימת בשטח התוכנה (לראיה, הקשת המילה "internet" במנוע החיפוש של google patents תניב מעל מיליון תוצאות). זוהי תמונת המצב האמיתית.

      באנלוגיה לאינטרנט, גם עבור יישומים רבים שעושים שימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין, יהיה צורך במציאת פתרונות טכנולוגיים ייעודיים. אנו צפויים לראות צונמי של יישומים טכנולוגיים שיתלוו לטכנולוגיית הבלוקצ'יין, ושמאחוריהם יעמדו סטרט-אפים שפיתחו אותם. היזמים שישכילו להגן כבר בשלב הרעיון על אותם פתרונות ייחודיים, יוסיפו לעצמם ולמשקיעים שלהם ערך כלכלי רב.

      איך משיגים יתרון עסקי על המתחרים

      הבלוקצ'יין, כמו האינטרנט, צפוי שיהיה אבן בניין לשימוש, יחד עם טכנולוגיות נוספות של יישומים רבים בחיי היומיום שלנו, אותם נזכה לראות כבר בשנים הקרובות. העקרונות של הגנת פטנט בשטח התוכנה, שכן מאפשרות לקבל הגנה על פתרונות טכנולוגיים - יתאימו גם ליישומים החדשים.

      מי שיבין את כללי המשחק ובנוסף לפיתוח העסקי והטכנולוגי ידאג גם להגנת קניין רוחני ראויה - ישיג יתרון עסקי על מתחריו, שבחרו לא לעשות כן, ובכך יגדיל את סיכוייו לזכות בתשומת לב המשקיעים והרוכשים. כך הוא יוכל לקבל בלעדיות על טריטוריה רבת השחקנים, לייצר "שדה מוקשים" של קנין רוחני שיחסום או יגביל את המתחרים.

      על היזמים לזכור כי את הגלגל לא ניתן להשיב, ולאחר שפורסם הרעיון ברבים, לא ניתן יהיה לקבל לאחר מעשה הגנת פטנט על עקרונות שנחשפו (למעט מקרים חריגים), או בקיצור - אין מקצה שיפורים. אם לא ידאגו היזמים, כבר בשלב הרעיון הראשוני, להגנת הפטנט על הפתרון הטכנולוגי, ובהמשך בהתאם להתפתחות הטכנולוגית במיזם - הם עלולים למצוא עצמם בנחיתות עסקית מול המתחרים.

      הכותב הוא עו"ד ועורך פטנטים, שותף בכיר וראש מחלקת ההייטק בקבוצת ריינהולד כהן