וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מחירי המזון בישראל צנחו - אבל הם עדיין מהגבוהים בעולם

4.5.2018 / 0:02

על פי נתוני האוצר, מאז 2011 רמת מחירי המזון בארץ נמצאת במגמת ירידה ודומה לרמת המחירים באירופה. אבל הטפיחה העצמית על השכם מוקדמת - לנו זה עולה יותר. פרשנות

צילום: יותם רונן,

(בווידאו: דיווח מתערוכת המזון)

משרד האוצר פרסם השבוע סקירה, ונתן לעצמו טפיחה קלה על הגב. לפי הנתונים של המשרד, בשנתיים האחרונות מחירי המזון בישראל נמצאים במגמה קלה של ירידה. יותר מכך: לפי נתוני האוצר, מגמת הירידה הזאת היא ייחודית לישראל, מכיוון שבשאר העולם המפותח יש בשנים האחרונות מגמה קלה של עליות מחירים.

אז כל מה שכותבים כלכלני האוצר הוא נכון. אבל לפעמים חשובים לא רק הנתונים שבוחרים להכניס לתוך הניתוח, אלא גם אלו שבוחרים לא להכניס. אז בזמן שכלכלני האוצר מתמקדים במה קרה מאז 2008, תרשים 1 מראה את מדד מחירי המזון בישראל ובאיחוד האירופי מאז שנת 2000.

אפשר לחלק את הגרף לשלושה חלקים. הראשון, משנת 2000 ועד שנת 2006 התאפיין בכך שמחירי המזון בישראל עלו הרבה פחות מהר מאשר באירופה. בזמן שבאירופה מחירי המזון עלו בלמעלה מ-3% לשנה, בישראל הם עלו בקצב של פחות מ-2% לשנה.

עליית מחירי המזון בישראל מול אירופה. OECD, מערכת וואלה!
תרשים 1: מדד מחירי המזון 2000 - 2017/מערכת וואלה!, OECD

מחירי הדירות גבוהים - מחירי המזון יורדים

המחאה החברתית לימדה את היצרנים שעליות מחירים מהירות עלולות להביא למחאות, ושלמחאות הללו יש מחירים כואבים

החלק השני, מ-2006 ועד 2011, החל אחרי שבמשרד האוצר הוחלט לשחרר את הפיקוח על מוצרי המזון, מתוך הנחה שהמשק הישראלי הגיע לבגרות והתחרות היא כבר ברמה שבה שוק חופשי יביא לירידות מחירים נוספות. במיוחד זכורה ההחלטה של שר האוצר אברהם הירשנזון מ-2006 להוציא מפיקוח מחירים את הקוטג'. אבל בזמן ששרי האוצר העריכו שתחרות תביא לירידות מחירים, היצרנים זיהו שהצרכנים הישראלים מעדיפים לשלם מחירים גבוהים על המוצרים שהם אוהבים מאשר לחפש מוצרים מתחרים. התוצאה היתה שהמחירים בישראל התחילו לעלות בקצב כמעט כפול מאשר בעולם. בין 2006 ל-2011 המחירים באיחוד האירופאי עלו בכ-3.5% בשנה, אבל בישראל הם עלו ביותר מ-6% לשנה.

החלק השלישי, מ-2011 ועד היום, מתאפיין בהאטה ניכרת בקצב עליית מחירי המזון בישראל. זה נובע ממספר גורמים שפועלים במקביל. אחד, המחאה החברתית לימדה את היצרנים שעליות מחירים מהירות עלולות להביא למחאות, ושלמחאות הללו יש מחירים כואבים. שניים, מאז המחאה הצרכנים הישראלים כבר פחות מרגישים מחוייבים למותגים המובילים. כך למשל, המותג הפרטי של שופרסל רכש נתח שוק של יותר מ-20%. זה אומנם הרבה פחות מנתח השוק של המותג הפרטי בשוויץ או גרמניה, אבל זה כבר מעיד על כך שבלא מעט קטגוריות הצרכנים מחליפים את המוצרים המובילים במוצרים זולים יותר.

שלוש, משרד האוצר מאפשר כיום יותר ייבוא של מזון מאשר בעבר (למרות שיש עוד הרבה מקום לאפשר ייבוא נוסף), וזה נותן לצרכנים יותר בחירה. בשילוב עם העובדה שהצרכנים פחות נאמנים למותגים המובילים, התחרות מחו"ל עוצרת את היצרנים מלהעלות מחירים כמו בעבר. ארבע, המזל הולך עם הטובים: השקל החזק והיציבות העולמית במחירי התשומות החקלאיות גורמת לכך שיש יציבות במחירים של חומרי הגלם למזון, ולכן היצרנים יכולים להרוויח יפה גם בלי להעלות מחירים.

חמש, העלייה במחירי הדיור מאלצת את הצרכנים הישראלים לחסוך כסף לרכישת דירות (או כדי לתמוך בילדים שצריכים לשכור או לרכוש דירה משלהם), וזה הופך אותם ליותר בררנים ברכישת מזון. אז למי שמתלונן על מחירי הדירות הגבוהים, שיזכור שהוא מרוויח במחירי המזון.

כך שלפני שחוגגים את הירידות האחרונות במחירי המזון, צריך לזכור שני דברים: הראשון הוא שבסך הכל, מאז שנת 2000, מחירי המזון בישראל ובאיחוד האירופאי עלו, באחוזים, בערך באותה מידה. אבל תרשים 2 מראה את רמת המחירים במדינות המפותחות. אפשר לראות שישראל היא אחת המדינות עם רמות המחירים הגבוהות ביותר, כאשר בכל המדינות שלהן יש רמת המחירים גבוהה משל ישראל, לתושבים יש גם הכנסה גבוהה בהרבה. בשוויץ, למשל, רמת המחירים אומנם גבוהה בכ-25% מבישראל, אבל ההכנסה הממוצעת כמעט כפולה מבישראל.

רמת המחירים בישראל מול העולם. OECD, מערכת וואלה!
תרשים 2 : רמת המחירים במדינות המפותחות. מקור: OECD/מערכת וואלה!, OECD

לנו זה כואב יותר

במו"מ על מחירים בין הספקים לרשתות, הכוח של הספקים עולה, וזאת רק שאלה של זמן עד שהם יתחילו לנצל זאת

רמת המחירים הגבוהה מביאה לכך שלא צריך להרגיש טוב עם המחירים בישראל משתנים באחוזים כמו בעולם. כי ככל שרמת המחירים גבוהה יותר, שינוי דומה באחוזים מוביל לשינוי הרבה יותר גדול בכסף. אז נכון שבאחוזים, מאז שנת 2000 ועד היום סך עליית המחירים באיחוד האירופאי ובישראל היא מאד דומה. אבל במונחים של כסף, לישראלים זה כואב יותר.

הדבר השני הוא שכוח השוק של הספקים הגדולים נותר כמעט ללא שינוי - למרות שמשרד האוצר מאשר לייבא יותר. במקביל, התחרות בין רשתות המזון הרבה יותר חזקה מבעבר. כך שבמו"מ על מחירים בין הספקים לרשתות, הכוח של הספקים עולה, וזאת רק שאלה של זמן עד שהם יתחילו לנצל זאת. כך שאם משרד האוצר לא יגרום לשינויים נוספים ביחסי הכוחות בין הספקים והמשווקים, זאת רק שאלה של זמן עד שהמחירים שוב יתחילו לזחול בעלייה.

אביחי שניר, המכללה האקדמית נתניה וכלכלן בכיר בבית ההשקעות אינפיניטי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully