יש מה לעשות עם לב שבור: מה עושים כשהארוס מבטל את החתונה?

עונת החתונות בפתח וההזמנות של החברים המאורסים מתחילות למלא את דלת המקרר. אבל לחלק מהזוגות תקופת האירוסין נגמרת במפתיע ובדרמטיות - כאשר אחד מהצדדים בוחר לקום ולעזוב למרות החתונה המתקרבת, ולהשאיר מאחוריו לב שבור וצלקת נפשית. האם החוק מכיר בתופעה, ומה עם הכסף שכבר בוזבז? הכנו עבורכם מדריך לביטול חתונה.

לקריאה נוספת:
שכר המינימום אכן פוגע בתעסוקה - אבל זו לא הבעיה העיקרית
מאות שקלים למשפחה: זה חוף הים היקר בישראל
לא בוננזה: כמה תרוויח ישראל מהזכייה של נטע ברזילי באירוויזיון?

עוד בטרם החתונה, כאשר זוג מכריז על אירוסיו ומתחיל עם הכנות החתונה, מתקיימת הבטחת נישואין בין הצדדים. עילת הפרת הבטחת נישואין מעוגנת בחוק, אך היא מסוג התביעות שאינן אהודות ביותר על בית המשפט מאחר והיא מנסה לכפות את דיני החוזים על יחסים אישיים בין בני זוג. יחד עם זאת, הפסיקה מתייחסת להבטחת נישואין כאל חוזה מחייב לכל דבר ועניין. המשפט הישראלי קובע כי הבטחת נישואין היא חוזה מחייב, שנוצר אם הצדדים התכוונו ליצור ביניהם מערכת יחסים משפטית מחייבת.

מאחר ולא כל אמירה בדבר כוונה עתידית יש בה משום התחייבות משפטית, יש לבחון את התנהגות הצדדים, את טיב הקשר ואת תוכן ההבטחה. בתי המשפט יקבלו תביעות מסוג זה כל עוד קיימת אינדיקציה ממשית וברורה לקיומה של הבטחת נישואין, כדוגמת קביעת מועד לנישואין, הכנות לקראת היום הגדול, מסיבת אירוסין ועוד.

לא די בטענה כי הייתה הבטחה שהופרה, על הצד התובע להוכיח כי אכן הצד האחר התחייב לנישואין. בהנחה שאכן הייתה הבטחה שכזו - האם היא הפכה לחוזה מחייב בין הצדדים? אם התשובה לשתי השאלות חיובית יבחן בית המשפט האם החוזה הופר.

בניגוד לחוזה רגיל שמופר, ואותו ניתן לאכוף, במקרה של ביטול חתונה, לא ניתן לקיים את החתונה בניגוד לרצון הצד השני. לכן, הצד הנפגע שתובע, יסתפק בפיצויים כספיים. תביעת פיצויים בגין הפרת הבטחת נישואין היא תביעה נזיקית, הטוענת לפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה למי מהצדדים עקב הפרת ההבטחה לבוא בברית נישואין. על מנת לזכות בתביעה שכזו, על הצד התובע להוכיח כי הצד האחר הביע הסכמה מלאה בנוגע לנישואין וכי החלו בהכנות לקראת החתונה.

כאשר נגרם נזק בשל הפרת ההתחייבות, בית המשפט יפסוק פיצוי מתאים, ונטייתו תהיה לתת משקל רב יותר לנזקים הממוניים, כגון הוצאות החתונה. בדרך כלל, בתי המשפט פוסקים סכומים שאינם גבוהים בשל החשש שאנשים יתחתנו גם אם אינם רוצים, רק כדי שלא ייתבעו ויחויבו בפיצויים גבוהים.

ניתן לתבוע על הנזקים הממוניים וכן על עוגמת הנפש, ההשפלה והבושה. במידה והתובעת היא אישה, ביכולתה לתבוע גם על הפגיעה בסיכוייה להתחתן וללדת. לפי הפסיקה, במיוחד כאשר מדובר בהפרת חוזה המצוי בתחום חיי הרגש והאינטימיות, הנזק הנפשי הנגרם כתוצאה מהפרת הבטחת הנישואין עשוי ברוב המקרים להיות הנזק העיקרי והראוי ביותר לפיצוי. כאשר הוכחה הפרת הבטחת נישואין, אין טעם שיצדיק שלא לפסוק לנפגע ההפרה פיצוי הולם, אם הוכיח שחווה סבל, עוגמת נפש וצער.

לנסיבות ביטול החתונה יש משמעות לעילת התביעה. יש לבדוק מהי עילת הביטול והאם ישנה הצדקה לביטול. האם התגלה פגם בכריתת החוזה שהצדיק את ביטולו?

לדוגמא, אם התגלה שאחד מן הצדדים שרוי בחובות כבדים ולא סיפר על כך לצד השני, או אם אחד מהצדדים חולה במחלה כלשהי והצד השני לא ידע על כך, אם נתגלתה בגידה ונוצר חוסר אמון טרם החתונה, וכדומה. אם הנסיבות מוצדקות סביר להניח שהתביעה תידחה, גם אם הייתה הסכמה מלאה בין הצדדים להתחתן טרם הגילוי שהוביל לביטול החתונה.

ישנם מקרים בהם הצד המבטל הוא זה שיספוג את הקנסות ותשלום ההוצאות בגין הביטול. ישנם מקרים בהם הצדדים יחליטו להתחלק בתשלום ההוצאות והקנסות שווה בשווה, וישנם מקרים מורכבים יותר בהם אף אחד מהצדדים לא מוכן לשאת בתשלום הקנסות וההוצאות, וכל צד מגלגל את האשמה לפתחו של האחר.

אם לא הצלחתם להגיע לפשרה ביניכם ללא התערבות משפטית, גם לא עם מגשר מוסמך, והצד הנפגע אינו מוכן לשאת בעול ההוצאות כלל, כדאי לחשוב על צעד משפטי להשבת הכסף שכבר בוזבז. ברוב המקרים, צד אחד מבטל, בעוד שהצד השני לא רצה לבטל, ואינו מוכן לספוג גם את ההשפלה בביטול החתונה, ובטח ובטח שלא את הנזק הכספי. במקרה זה, יכול האחרון לתבוע תביעה כספית בגין הנזקים הממוניים שנגרמו לו.

הכותבת היא בעלת משרד עצמאי העוסק בדיני משפחה, ירושות וצוואות