(בווידאו: ענבל אור בבית המשפט)
הבקשה האחרונה שהגישה אשת הנדל"ן לשעבר ענבל אור, בה ביקשה כי יינתן לה לפתוח עסק ולהתנהל כעוסק מורשה, עוררה תגובות רבות. קשת התגובות נעה בין זעם וביקורת ועד תמיהה של ממש בדבר האפשרות והיכולת של חייב המצוי בהליכי כינוס או הליך פשיטת רגל לנהל עסק משלו. האם חייב יכול לנהל עסק או חברה כאשר הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל, האם בכלל ראוי לתת לחייב כזה לנהל עסק, או שיש בכך, משום מתן רשות "לחזור לזירת הפשע"?
הביקורת מובנת וברורה. חייב המצוי בהליך כינוס או פשיטת רגל הוא אדם שיש לו נושים שלהם הוא חייב כסף בשיעור לא מבוטל ולעיתים מדובר בחובות ענק. במצב זה, מתן אישור לחייב לנהל עסק מעלה חשש כי אותו חייב ייצור חובות נוספים - כאשר הפעם ברור שאין ממי להיפרע. אך מנגד, לצד האינטרס הציבורי הרחב והגנה עליו, קיים אינטרס ציבורי חשוב של השבת החייב לחברה כיצרן. בנוסף, חשוב לתת לחייב מקור ודרך להתפרנס כדי שישיב לנושיו את כספם, או חלק ממנו וכך יוכל לכלכל את עצמו ואת משפחתו.
ואכן, לחייב המצוי בהליך פשיטת רגל אין זכות קנויה לנהל עסק או להמשיך להיות מנכ"ל בחברה או אף בעל עניין בה. ההגבלות החלות על חייב המצוי בהליך פשיטת רגל קבועות בסעיף 42 א' לפקודת פשיטת הרגל והן מגבילות באופן ניכר את החייב. בתוך כך, מוגבל החייב מלעשות שימוש בשיקים וחשבונותיו מוגבלים בתקופה זו. בנוסף, החייב אינו רשאי לעשות שימוש בכרטיס אשראי מטעמו, והוא מנוע מלצאת מהארץ.
הגבלה נוספת היא שהחייב אינו רשאי להקים תאגיד או להיות בעל עניין בתאגיד, אלא אם אושר לו הדבר מראש. חייב שכבר הקים חברה או שהוא בעל עניין בה, רשאי בית המשפט להורות על הפסקת כהונתו.
הרציונל שבבסיס הגבלות אלו (והגבלות נוספות) החלות על החייב הוא כי יש למנוע ממי שמצוי בהליך פשיטת רגל ליצור חובות חדשים. הליך פשיטת הרגל הוא סעד הניתן על ידי המדינה למי שנקלע לחובות בשיעור מסוים, כאשר בסופו של התהליך, החייב מקבל הפטר מכל חובותיו ויכול להתחיל מחדש. מדובר בסעד מרחיק לכת שמוענק לחייב אשר זוכה למחילה גורפת של כל חובותיו, להוציא את החריגים שבחוק. ואכן, מטרת הליך פשיטת הרגל היא להביא לכך שהחייב יחזור לאחר תקופה מסוימת שבה ישלם את חובותיו לעבוד ולהתפרנס.
מטרה נוספת של ההליך היא הסדרת תשלום לנושי החייב. כך, במסגרת ההליך, מכונסים נכסיו של החייב והם מחולקים לנושיו תוך שמירה על זכויותיהם. החייב עובר חקירה ובדיקת יכולת ההחזר שלו ובהתאם לנתונים נקבעת תוכנית תשלומים לחייב, הנפרשת על מספר שנים, שבהם החייב משלם תשלום חודשי ומשיב לנושיו חלק מחובותיו.
כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו
ההגבלות המוטלות מכוח פשיטת הרגל ננקטות באופן אוטומטי בכל הליך פשיטת רגל ואולם לבתי המשפט שיקול דעת ובידם להמליץ, במקרים המתאימים, על צמצום או ביטול ההגבלות או חלקן. בתוך כך, לבית המשפט הסמכות לתת אישור הפעלת עסק גם לחייב המצוי בהליך פשיטת רגל, וזאת בנסיבות מיוחדות.
לא בנקל ימליץ בית המשפט על מתן אישור למי שמצוי בהליך פשיטת רגל לנהל עסק ועל המבקש להצביע על נסיבות המצדיקות זאת. בית המשפט יבחן כל מקרה לפי נסיבותיו ויאזן את זכותו של החייב להתפרנס מול החובה להגן על הציבור מפני יצירת חובות נוספים מצד מי שאין בידו לשאת בתשלום בגינם.
מקרים מתאימים שהוכרו ככאלה שבהם בית המשפט יאשר לחייב לפתוח עסק מטעמו הם בעיקר כאשר אין לחייב כל ברירה מלבד לנהל עסק כדי להתפרנס, למשל, במקרים של עיסוק בתחום שבו התעסוקה מצומצמת ביותר.
בנוסף, קיימים לא מעט מקרים של חייבים מבוגרים מאד שאין בידם למצוא עבודה. בשוק העבודה התחרותי קשה מאד למצוא עבודה כבר בגילאים צעירים ובגילאים מתקדמים יותר (שישים ומעלה) הדבר הופך לכמעט בלתי אפשרי. במקרים כאלה, ועם הצגת תוכנית סדורה, בית המשפט עשוי לאשר לחייב לנהל עסק ולו עסק זעיר. מקרה אחר הוא כאשר מוכח, כי דווקא המשך עבודת החייב בעסק יניב לנושים יותר כסף לחלוקה מאשר אם החייב יהפוך לשכיר למשל.
כיום המידע על היסטוריית האשראי זמין לכל
יש לזכור, כי כיום, לאחר חוק נתוני אשראי, המידע בדבר ההליך מצוי בדוח של החייב הזמין לכל מי שמבקש לבדוק על החייב את אפשרות העסקתו או התקשרות עימו. חברות ועסקים רבים נמנעים מלהעסיק חייב כזה מחשש שהדבר יפגע בעבודתו או מפאת דעה הקדומה, שעדיין קיימת, הרואה במי שהגיע להליך פשיטת רגל כמי שנכשל.
כך או כך, אין זה דבר פשוט לחייב כזה למצוא מקום עבודה ולעיתים אין לו כל ברירה אלא לנהל עסק, ולו עסק זעיר, כדי לפרנס את עצמו ואת משפחתו ולעמוד בתשלום לנושיו. בכך, מושג איזון ראוי המאפשר לחייב לקיים עצמו בכבוד מצד אחד, ומאידך, מאפשר לו לשאת בתשלום לנושיו.
לבתי המשפט הסמכות להטיל פיקוח על עסק כזה כך שגם אם ניתן אישור לחייב לנהל עסק הרי שהדבר נעשה תוך פיקוח והגבלות מתאימות. החייב נדרש לפעול תוך העברת דיווח מלא על התנהלות העסק, העברת דוחות חודשיים למנהל המיוחד, פיקוח צמוד ואיסור יצירת חובות או נטילת אשראי בעסק החדש ללא אישור.
הכותבת היא עורכת דין המייצגת חברות ועסקים ומשמשת בנוסף כיועצת המשפטית של לשכת היועצים העסקיים בישראל