שר האוצר, משה כחלון, נקלע בשבועות האחרונים למצוקה קשה - בעוד הוא מבקש למתג עצמו כשר הפועל ללא לאות להפחתת יוקר המחייה, גוברים הלחצים לאשר את העלאת מחיריהם של שורת מוצרי חלב מפוקחים.
מקור הדרישה להעלאת המחירים הוא בעצם המשרד עליו ממונה כחלון עצמו, משרד האוצר. ועדת המחירים של המשרד אמורה לעדכן את מחירי המוצרים מדי שנה, או במקרה שהשינוי הנדרש עולה על 3%. בדרך כלל השינוי הנדרש הוא עלייה. בשנתיים האחרונות המליצה הוועדה דווקא על הוזלה והשרים מיהרו לאשר. השינוי נמדד בהתאם לעלויות הייצור של המחלבות המייצרות את המוצרים. הנוסחה על פיה נמדד השינוי כוללת את מחיר הרכישה של החלב הגולמי, ממנו מיוצרים המוצרים שבפיקוח, ועלויות ייצור נוספות של היצרנים כמו שכר העבודה, עלויות אנרגיה, ועוד.
בפברואר השנה מצאה הוועדה שעל פי הנוסחה, יש להעלות את מחיר המוצרים בפיקוח ב-3.4%. לא מדובר בכל מוצרי החלב בפיקוח - למעשה מדובר ב-12 מוצרים שאת חלקם יתקשו רבים מהצרכנים למצוא ברשימת הקניות היומית שלהם: חלב בשקיות ובקרטון עם תכולת שומן של אחוז ו-3%, שמנת חמוצה 15%, אשל, גיל, חמאה באריזת 100 גרם, גבינה קשה עמק וגלבוע, גבינה לבנה ושמנת עמידה לקצפת 38%.
רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן
לקריאה נוספת:
הצצה מבפנים לחנות הראשונה של רשת הסטוק היפנית בישראל
יש חיים אחרי שופרסל: לאומי קארד ופוקס משיקות כרטיס מועדון חדש
בגלל באג: שילמו דמי מנוי מנופחים במשך שנים, תמי 4 סירבה לזכות
מי שירגיש את המחיר - משפחות עניות מרובות ילדים
המחירון החדש שהציעה הוועדה למוצרים השונים, מגלה שלא מדובר בהעלאה דרמטית בהוצאות המשפחה הממוצעת, ובתרומה של פחות מעשירית אחוז למדד המחירים לצרכן. אבל כחלון יודע היטב את המשמעות: מי שצפויים להרגיש את עליית המחירים הן משפחות עניות ומרובות ילדים, שנשענות על המוצרים המפוקחים שהתייקרותם עלולה להגדיל את ההוצאה החודשית שלהם בעשרות שקלים יקרים. בעבר נהגה הממשלה לפצות את המשפחות העניות על התייקרות משמעותית של מוצרים בפיקוח, אבל היום אין לכך תקציב.
את הפתרון מחפש כחלון מהצד השני של המשוואה: הממשלה אינה מפקחת רק על מחיר החלב, אלא גם על מחיר החלב הגולמי, שממנו מיוצרים המוצרים: גם החלב הפשוט שאנחנו קונים אינו בדיוק החלב המופק מעטיני הפרה, והוא מעובד ומדולל כדי שיתאים לשתיה.
הפיקוח על מחיר החלב הגולמי והדרך בה נקבע המחיר שנויים במחלוקת מתמדת: הפיקוח נועד, מצד אחד, להבטיח אספקה סדירה של המוצר החיוני לשוק; ומצד שני למנוע קריסה של משק החלב או עליית מחירים בלתי מבוקרת. קביעת המחיר על ידי הוועדה הממשלתית מבוססת על אומדן עלויות הייצור של היצרנים.
האומדן אינו פשוט: יש יצרנים קטנים שאין לרשותם רפתות גדולות ומשוכללות. עלויות הייצור שלהם, ביחס לכמות החלב שהם מפיקים, גבוהות יחסית. בעלי רפתות גדולים עם אלפי ראשי בקר יעילים הרבה יותר. מי שרוצה לשמור על כל הרפתנים מפני קריסה כלכלית, חייב לקבוע מחיר גבוה, שיאפשר לרפתנים הקטנים להמשיך להתקיים. מי שגוזרים מהמחיר הזה רווח נאה הם כמובן היצרנים הגדולים והיעילים.
זמנו של כחלון קצוב
בשיחות שהתקיימו בימים האחרונים, ניסו כחלון ואנשיו ללחוץ על יצרני החלב להסכים להפחתה או לפחות הקפאה של מחיר החלב הגולמי. בין היתר, נדונה אפשרות לשנות את נוסחת קביעת המחיר, באופן שישקף יותר את עלויות הרפתות הגדולות. התוצאה עשויה להיות ירידת מחיר החלב הגולמי, באופן שיפטור את כחלון מהצורך להעלות את מחיר המוצרים המפוקחים לצרכן.
ניסיונות הפשרה טורפדו, לפי שעה, על ידי נציגי הרפתות הקטנות. "לעזרתו" התייצבה טרה, המחלבה שבשליטת משפחת ורטהיים, שעתרה לבג"ץ בדרישה להקפיא את העלאת מחיר החלב הגולמי - כל עוד לא מאשר כחלון את העלאת מחיר מוצרי החלב לצרכן. בעקבות העתירה, הורה משרד המשפטים להקפיא העלאה נוספת של 6.23 אגורות במחיר החלב הגולמי, עד להחלטת בית המשפט. אבל ההקפאה אינה עוזרת ליצרני מוצרי החלב. לטענתם, נגרמו להם נזקים כבדים של כ-250 מיליון שקל בעקבות העיכוב בהעלאת המחירים שבפיקוח.
העתירה של תנובה השבוע לבג"ץ מנסה להציב לכחלון גבולות זמן לקבלת ההחלטה: משרד האוצר יצטרך להציג לבית המשפט פתרון סדור ומתקבל על הדעת. אבל בית המשפט אינו הגורם היחיד הקוצב את זמנו של כחלון. הניסיון מלמד שדחייה בעדכון מחירים מפוקחים, עלולה לגרום למחסור במוצרים אלה. האפשרות שמדפי המרכולים יתרוקנו ממוצרי חלב בסיסיים, מאיימת עליו לא פחות מהחלטה על ייקור מתון יחסית.
