עזבו את הרומנטיקה: איזה סוג חתונה הכי משתלם כלכלית?

עונת החתונות בישראל נמצאת בשיאה, וזה הזמן לענות אחת ולתמיד על השאלה: מה עדיף - להתחתן עם רב אורתודוכסי ברבנות או עם רב רפורמי? אולי עדיף להתחתן בנישואין דתיים או בקפריסין? או שבכלל האופציה הכי טובה היא לחיות יחד ללא נישואין כידועים בציבור?

כדי לדעת מה יותר משתלם כלכלית, צריך לבצע השוואה שאינה כוללת שיקולים רגשיים שעשויים לשנות את התמונה. לעתים כדאי לכם לראות מעבר לשיקול הרגשי או החלום שסלבריטאי כזה או אחר יערוך את טקס החופה והקידושין, ולחשוב על המציאות במקרה שהנישואין חלילה יעלו על שרטון.

בישראל הנישואים היחידים המוכרים הם הדתיים שאינם מאפשרים "נישואי תערובת" - כלומר נישואין של בן דת אחת עם בן דת אחרת. למעשה ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שעדיין מחזיקה בשיטה זו, יחד עם מדינות כמו אירן, הודו, סוריה ומצרים.

רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
אלפי שקלים במתנה: הרשימה הסודית של תקציבי השי לחג
תנובה עתרה לבג"ץ: לעדכן את מחירי החלב בפיקוח
הצצה מבפנים לחנות הראשונה של רשת הסטוק היפנית בישראל

למרות זאת, על פי המצב המשפטי בישראל, יש תוקף מלא לנישואים אזרחיים שנערכו במדינה אחרת בחו"ל, כאשר הזוג חוזר לישראל עם תעודת נישואין רשמית מאותה מדינה. אמנם הטיסה לקפריסין עולה כסף, אבל לרוב היא תעלה הרבה פחות ממה שמשלמים לעורכי דין בסכסוכי גירושין עתידיים.

אם נישואים אזרחיים עולים על שרטון, הזוג (כששניהם יהודים) חייב לעבור דרך בית הדין הרבני, אולם מדובר לרוב בהליך פשוט של התרת נישואין, שהוא במידה רבה חד צדדי ואינו מחייב הוכחת עילת גירושין הלכתית. על כן, פוטנציאל הסחטנות והסרבנות שטמון בו יחסית קטן.

לאישה הנשואה בנישואים אזרחיים זכות למזונות, כפי שהייתה זכאית אם הייתה נישאת בנישואים דתיים עד התרת הנישואין (למרות שקל יותר להתיר נישואין אלה); וכמובן שכל שאר הזכויות מוקנות לה, ביהן זכויות רכושיות מלאות.

בניגוד לנהוג לחשוב, אין כל פגיעה במעמדם של הילדים בנישואים אזרחיים, ובוודאי שהילדים אינם ממזרים. להיפך - דווקא נישואים אזרחיים מונעים ממזרות עתידית של ילדים. בהלכה היהודית אין מושג של "ילד שנולד מחוץ לנישואין", וילד שנולד להורים שהיו ידועים בציבור או נשואים בנישואים אזרחיים אינו שונה במאומה מילד שנולד מנישואים דתיים.

דווקא במקרה של נישואים דתיים, כאשר האישה מבקשת להתגרש מבעלה והוא מסרב - היא אינה יכולה לקיים יחסי אישות עם גבר אחר, שמא הילדים שייוולדו יהיו ממזרים. אם הנישואים אינם נישואים דתיים אלא אזרחיים או ידועים בציבור - אין כל חשש לממזרים, אפילו אם האישה תקיים יחסים עם גבר אחר שאינו בעלה.

במקרה של נישואים דתיים יהודיים, יש כאלו המתחכמים ועורכים טקס נישואין דתי - אולם לא דרך הרבנות. אותם זוגות בוחרים רב רפורמי או קונסרבטיבי, איש ציבור או חבר משפחה לצורך עריכת טקס נישואין דתי. בדרך זו חייב הזוג, בדומה לנישואים דתיים, לערוך טקס גירושין לכל דבר בבית הדין הרבני, זאת היות וספק בתוקף הנישואים פועל מבחינה הלכתית לחומרה כאשר מדובר בדיני אישות.

המשמעות היא כי הצדדים כפופים לדיני הגירושין ההלכתיים, כולל האפשרות של הבעל למנוע את הגט מהאשה או לסחוט ויתורים כלכליים בתמורה לגט.

נשים הנישאות בקידושין פרטיים לרוב מאבדות את זכותן למזונות, שכן הספק פועל בדיני ממונות בהלכה היהודית לטובת הגבר. אם יש ספק בכך שהגבר חייב מזונות לאשה - הוא לא חייב.

בישראל ידועים בציבור הם זוג שמקיים משק בית משותף ויחסי אישות שלא לצורך פילגשות. כיום כבר אחרי מספר חודשים, ייתכן שזוג ייחשב כידוע בציבור. זכויות הידועים בציבור שוות כמעט כליל לזכויות בני הזוג הנשואים, ובמקרים מסוימים מצבה של האשה הידועה בציבור טוב ממצבה של האשה הנשואה. הבסיס המשפטי ליחסי הידועים בציבור הוא חוזי-הסכמי, ואין כלל צורך בקבלת "גט" או בעריכת טקס גירושין.

גם לגברים עדיף, ככל הנראה, להינשא בנישואים אזרחיים או להישאר ידועים בציבור (מבחינה כלכלית). גבר הנישא בנישואים דתיים, חייב לדעת כי בהיעדר עילת גירושין מוכרת על פי ההלכה היהודית - הוא לא יוכל להשתחרר מנישואים אלו, ואף ייתכן שייאלץ לשלם כתובה אם ינסה לכפות גירושים על אשתו. כמובן שהוא ייאלץ לשלם לה מזונות עד הגירושים.

כאשר משווים את סוגי הזוגיות השונים מבחינה כלכלית, מתקבלת תשובה ברורה - לנשים יהודיות טוב יותר להינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל או להיות ידועות בציבור (ופעמים רבות גם לגברים). אופציה פחות כדאית מבחינה כלכלית היא נישואים ברבנות וקידושים פרטיים (נישואים שאין בהם רב אורתודוכסי) - אלה כדאיים עוד פחות.

הכותבים הם עורכי דין מומחים לדיני משפחה