הבנק ישמור על הסודות שלכם? אל תהיו כל כך בטוחים

מערכת היחסים שבין לקוח לבין בנק מבוססת על האמון אשר רוחש הציבור למערכת הבנקאית. הבנק ופקידי הבנק נתפסים בעיני הציבור כסמכות מקצועית, בין היתר בשל כך שברשות הבנק קיים מידע אשר אינו נגיש לציבור הרחב. הבנק, כמוסד פיננסי, נתפס כגוף בעל כישורים מקצועיים מיוחדים ואמצעים טכניים שאינם נחלתו של הפרט. לכן, נוטה הציבור לעתים לא לנקוט אמצעי זהירות מצדו ולכן הוא חשוף לנזקים.

מכוח מערכת היחסים המיוחדת בין הבנק ללקוח והחובות המוגברות החלות על הבנק ביחסיו עם הלקוח, מוטלות על הבנק חובות מיוחדות, שאינן מוטלות על צדדים לחוזה רגיל. בין השאר - חובת הסודיות (חיסיון). חובת הסודיות חלה על כל ענייני הלקוח, וכלפי כל לקוח, בין אם הוא אדם פרטי או תאגיד. חובת הסודיות נמשכת גם לאחר סגירת החשבון וגם לאחר מות הלקוח.

אבל אם חשבתם שהסודיות הזו היא טוטאלית, טעות בידכם. החוק מאפשר לבנקים לא מעט חריגים למסירת מידע אודות החשבונות והכספים שלכם, ולכן כדאי לדעת מתי הבנק רשאי למסור עליכם מידע, למי, ומה ביכולתכם לעשות כדי למנוע זאת - אם בכלל ניתן לעשות זאת.

רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
לקראת הגיוס: כמה עולה לקנות ציוד בחנויות לחיילים
סערה בכנסת: סלינגר סירבה להעיד בוועדה לחקר האשראי לטייקונים
שטראוס מנסה לאתר עשרות לקוחות שרכשו חומוס עם סלמונלה

אין סודיות בנקאית מוחלטת. הבנקים כפופים למערכת מורכבת של נורמות וחוקים, שבנסיבות רבות מטילים עליהם חובת גילוי. בנק המבטיח סודיות מוחלטת מטעה את לקוחותיו ומסתכן בהטלת עונשים הקבועים בחוק.

הכלל צריך להיות, כי חובתו של הבנק כלפי הלקוח היא להבטיח סודיות ללא הגבלת זמן. פרטיותו של אדם אינה מסתיימת עם פטירתו. החובה תסתיים רק בנסיבות שעל פי דין מותר לבנק - או חייב הבנק - למסור מידע על לקוחותיו.

אז באילו מקרים הבנק רשאי להפר את הסודיות? בפסיקה נקבעו מספר חריגים, אשר מאפשרים לבנק למסור מידע על לקוחותיו לצדדים שלישיים.

לעיתים, רשאים הבנקים למסור אינפורמציה לגבי לקוחותיהם מתוקף החוק לאיסור הלבנת הון. כך למשל, על הבנקים חובה לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על תנועות כספיות בלתי סבירות כמו: המרות מטבע חוץ לישראלי וההיפך בסכומים שמעל 50 אלף שקל, הוצאות המחאות בנקאיות בסכומים שמעל 200 אלף שקל, והעברות מחו"ל לישראל וההיפך באמצעות חשבון בנק בסכום שלא יפחת ממיליון שקל. הבנק רשאי - בכל תנועה אשר עלולה להתפרש או להצטייר כחריגה - למסור אינפורמציה ולדווח לגורמים הרלבנטיים בבנק ישראל, בהתאם ל"צו איסור הלבנת הון".

לדוגמא, מקרה בו הבנק יודע על תרמית של לקוח שלו כלפי לקוח אחר. על הבנק חלה חובה לגלות ללקוח הנפגע על דבר התרמית.

המקרה הקלאסי הוא כאשר יש סכסוך בין הבנק ללקוח. למשל: תביעה משפטית נגד הלקוח או של הלקוח נגד הבנק. במקרה מסוג זה הבנק יכול לקדם את האינטרס המשפטי שלו ולחשוף בכתבי התביעה וההגנה פרטים חסויים של הלקוח.

כמובן שבהסכמת הלקוח ניתן להפר את החיסיון. במקרים בהם לקוח חדש של הבנק מבקש לקבל אשראי ומדווח לבנק כי הוא מצוי בקשר חוזי גם עם בנקים אחרים, הבנק, על פי רוב, יבקש את הסכמת הלקוח לקבל פרטים על מצבו הכלכלי של הלקוח החדש מהבנק האחר. מדובר בהעברת מידע חלקי ומצומצם אשר אי הסכמת הלקוח להעבירה, עלולה לסכל את ההתקשרות עם הבנק החדש בו מבוקש האשראי.

יש מצבים שלצורך חקירה משטרתית, תבקש המשטרה גילוי פרטים מחשבון של לקוח, ללא ידיעתו, (למשל במקרה של חקירה חסויה). אם בית המשפט יוציא צו כזה, הבנק והלקוח אינם צד לדיון המשפטי המתקיים בעניין. עולה שאלה, האם חובת האמון מחייבת את הבנק לדווח ללקוח על החקירה. בית המשפט קבע בעבר, כי במקרים מעין אלה חלה חובה על הבנק לדווח ללקוחו על החקירה ועל הצו שהוצא לגילוי המסמכים. בית המשפט אף קבע, כי אם הבנק לא עשה כן, הוא עלול להיתבע על הפרת חובותיו כלפי לקוחו וכי הוא נתפס כמפר חובה אם לא עשה כן ודיווח ללקוח על החקירה.

קיימים כיום אמצעים להגברת הסודיות. למשל, על ידי פתיחת חשבונות ממוספרים (Numbered Accounts) המזוהים על פי מספר ולא על פי שמו של בעל החשבון, ובעל החשבון ידוע אך למספר מצומצם של עובדי הבנק. אם כי תיתכן טענה כי מדובר בהבדל טכני בלבד וגם חשבונות אלה כפופים להסדרים משפטיים החלים על חשבונות רגילים בקשר עם חובת גילוי מצד הבנק.

הכותב הוא בעל משרד ארנון גרפי ושות', המתמחה בדיני בנקאות