פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נזקי מזג האוויר לחקלאות - יותר מ-155 מיליון שקל מתחילת השנה

      קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, מדווחת על סכומי שיא המשולמים לחקלאים בעקבות מזג האוויר ההפכפך בתחילת 2018. ב-2017 כולה פוצו החקלאים ב-180 מיליון שקל

      נזקי מזג האוויר לחקלאות - יותר מ-155 מיליון שקל מתחילת השנה
      צילום: שלומי גבאי וסרטוני גולשים, עריכה: שניר דבוש

      (בווידאו: מזג אוויר סוער ברחבי הארץ)

      שינויי מזג האוויר גורמים לפגיעה כלכלית עצומה בחקלאות. במחצית הראשונה של 2018 שילמה קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, לחקלאים פיצויים בהיקף שיא של למעלה מ-155 מיליון שקל לעומת כ-180 מיליון שקל ששילמה החברה למגדלים עבור נזקי מזג האוויר בשנת 2017 כולה.

      מהנתונים עולה כי הנזקים המרכזיים נגרמו בצפון הארץ וגורם הנזק המרכזי לנזקים היה הברד הכבד שירד במספר אירועים בחודשים הראשונים של השנה. הענף שספג את מרבית הנזקים במחצית הראשונה של השנה היה ענף הפירות. בסך הכל התקבלו בחדר המצב של החברה למעלה מ-6,600 הודעות נזק שונות במחצית הראשונה של השנה.

      במחצית הראשונה של השנה פיצתה קנט את מגדלי הפירות בסכום העולה על 43 מיליון שקל. בקנט מציינים כי השנה ניכרת פחיתת יבולים מהותית במיני פירות שונים כמו משמש, דובדבן, אפרסק, נקטרינה ועוד. מגדלי הירקות פוצו במחצית הראשונה של השנה בלמעלה מ-33 מיליון שקל ומגדלי הפלחה פוצו בלמעלה מ-24 מיליון שקל. נזקים משמעותיים נוספים נגרמו גם למגדלי האבוקדו וההדרים (למעלה מ-4 מיליון שקל פיצויים לכל אחד).

      רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      משרד הכלכלה: רוצים מוצרי טואלטיקה בזול? עדיף שתקנו בסופרמרקט
      משנה כיוון: אל על משפרת נקודות לניו יורק ומורידה ללונדון
      לקראת הגיוס: כמה עולה לקנות ציוד בחנויות לחיילים

      גם למגדלי בעלי החיים נגרמו במהלך המחצית הראשונה של השנה נזקים כלכליים כבדים והחברה פיצתה אותם בלמעלה מ-35 מיליון שקל. עיקר הנזק נגרם למגדלי העופות - למעלה מ-25 מיליון שקל. את מגדלי הבקר פיצתה החברה בכ-9 מילון שקל.

      קטיף דובדבנים, עופרה. מאי 2016 (ראובן קסטרו)
      גידולי הדובדבנים נפגעו (צילום אילוסטרציה: ראובן קסטרו)

      הנזק הגדול - מהברד

      הברד היה גורם הנזק המרכזי במחצית הראשונה של השנה עם נזקים של למעלה מ-30 מיליון שקל. אירועי גשם וברד חזקים התרחשו גם במהלך חודש מאי וחודש יוני וגרמו לנזקים משמעותיים, בעיקר לגידולי הפלחה שנקצרו וטרם נאספו. בפירות וירקות עיקר הנזק מהברד נובע מפגיעה בקליפת הגידולים ומפסילת הגידול לשיווק. הגשמים, ובמיוחד הגשמים המאוחרים, גרמו לנזקים של כ-24 מיליון שקל. הרוחות העזות והסערות גרמו לנזקים של למעלה מ-15 מילון שקל - נזקים השתבטאו בעיקר בנשר של פירות מהעצים וקריסה של בתי גידול וחממות.

      נזק משמעותי נוסף נגרם באירוע סערה שהתרחש במהלך חודש ינואר במהלכו התקבלו בחברה למעלה מ-500 דיווחים ובכלל זה על הצפות ושיטפונות. אירועי חום קיצוני גרמו לנזקים למעלה מ-11 מיליון שקל. עיקר הנזק למגדלי בעלי החיים נבע בעיקר בשל מחלות שונות.

      והיכן נגרמו מרבית הנזקים? מנתוני קנט עולה כי מרבית הפיצויים במחצית הראשונה של השנה שולמו למגדלים מבוטחים מצפון הארץ - כ-80 מיליון שקל, מגדלים בדרום הארץ פוצו בלמעלה מ-55 מיליון שקל ומגדלים במרכז הארץ פוצו בכ-30 מיליון שקל.

      חשוב לציין כי כל הנתונים לעיל הם הערכות ראשוניות בלבד. במקרים רבים לא ניתן לעמוד את היקף הנזק ואת חוסר היבול הנובע מכך בתקופה זו אלא רק חודשים לאחר הפגיעה בגידולים. עוד יצוין כי הנזקים אינם כוללים את נזקי הבצורת, עבורם מפוצים החקלאים ישירות על ידי משרד החקלאות.

      "עבור רבים מאיתנו, התחממות כדור הארץ והשינויים האקלימיים הם במקרה הטוב נושא לשיחה", אמר מנכ"ל קנט, שמואל תורג'מן, "עבור החקלאים מדובר בהתמודדות יומיומית ובנזקים כלכליים עצומים. בשנים האחרונות אנו עדים לכך שמזג האוויר הופך לקיצוני יותר ומאופיין באירועים עוצמתיים שכמעט שלא ניתן להתמודד עימם. בנוסף, אם בעבר כל אחת מעונות השנה אופיינה בתופעות אקלימיות ספציפיות, ובהתאם לכך הותאמו הגידולים, בשנים האחרונות אנו עדים לתופעות חריגות כמו גשמים עזים או ברד, גם בחודשים מאוחרים כמו מאי ויוני, תוך שהם מסבים נזקים כבדים לגידולים. ללא התמיכה הממשלתית וללא הביטוח, החקלאות בישראל הייתה קורסת לחלוטין, על כל המשתמע מכך".